המהפכה הצרפתית הייתה תקופה של שינוי חברתי ופוליטי קיצוני בצרפת מ-1789 עד 1799. היא סימנה את סופה של מלכות בורבון ואת עלייתה של הרפובליקה הצרפתית הראשונה. המהפכה הונעה על ידי מספר גורמים, כולל עוני נרחב, מסים גבוהים ומחסור במזון, כמו גם רעיונות של נאורות על דמוקרטיה, חירות ושוויון.
המהפכה הצרפתית החלה ב-1789 עם מפגש האחוזה הכללית, גוף מחוקק המורכב מנציגים מאנשי הדת, האצולה ופשוטי העם. פשוטי העם, הידועים בשם האחוזה השלישית, דרשו יותר ייצוג פוליטי וזכויות גדולות יותר, אך דרישותיהם נדחו על ידי שתי האחוזות האחרות. בתגובה, האחוזה השלישית הכריזה על עצמה כאספה הלאומית והחלה לנסח חוקה חדשה לצרפת.
המהפכה התאפיינה בשורה של אירועים, כולל נפילת הבסטיליה, בית כלא בפריז, ביולי 1789 והוצאתו להורג של המלך לואי ה-16 בינואר 1793. היא גם ראתה את עלייתן של קבוצות פוליטיות רדיקליות, כמו היעקובינים. , שמילא תפקיד מפתח בעיצוב מהלך המהפכה.
בסך הכל, למהפכה הצרפתית הייתה השפעה משמעותית על ההיסטוריה האירופית, והיא נותרה אירוע מפתח בהיסטוריה של צרפת והעולם המודרני. זה היה רגע מרכזי בפיתוח רעיונות ופרקטיקות דמוקרטיות, והוא עזר לעורר תנועות דומות לשינוי חברתי ופוליטי ברחבי העולם.
