מבצע נחשון היה מבצע לשחרור ירושלים הנצורה בתחילת מלחמת העצמאות.
לאחר שהאו"ם הצביע על חלוקת האדמה ב- 29 בנובמבר 1947, פתחו הערבים הפלסטינים במלחמת אזרחים נגד היהודים הפלסטינים והשתלטו על כמה נקודות מפתח לאורך הכביש ירושלים - תל אביב, שניתק את שרשרת האספקה היהודית לירושלים ובודד את 100,000 התושבים היהודים משאר האוכלוסייה היהודית.
בתגובה נתן דוד בן גוריון את ההוראה לצאת למבצע נחשון, הפעולה הצבאית המלאה הראשונה שביצעה "ההגנה" במהלך מלחמת העצמאות.
מבצע נחשון החל ב -5 באפריל 1948 והיה היישום הראשון של תוכנית ד '- תוכנית ההגנה "להשיג שליטה על שטחי המדינה העברית ולהגן על גבולותיה". כ -1,500 חיילי ההגנה מפלמ"ח וגדודי גבעתי ואלכסנדרוני השתתפו במבצע, הכוח הלוחם היהודי המאורגן הגדול ביותר שהתאסף בישראל מאז ימי בר כוכבא. הקרב המשמעותי ביותר במבצע התרחש בקסטל, מבצר צלבני בשליטה ערבית ששלט בדרך ירושלים - תל-אביב.
מבצע נחשון היה הצלחה מבצעית גדולה עם שחרור הדרך לירושלים ותפיסת נקודות אסטרטגיות רבות לאורך הדרך וכן הריגת מנהיג הכוחות הערבים עבד אל קאדר אל חוסייני. אך על ההצלחה העיב גם כתם שחור בדמות הטבח של כוחות ההגנה באזרחים חפים מפשע בפרשת דיר יאסין. למרות הצלחת מבצע נחשון הערבים הצליחו להתארגן מחדש ולהטיל שוב את המצור על ירושלים שיפרץ שוב רק עם פריצתה של של דרך בורמה לאחר כמה שבועות.
מבצע נחשון היה במידה רבה אות הפתיחה של הקמת הצבא המאורגן של היישוב היהודי במלחמת העצמאות. מבצע נחשון גם היה סימן לבאות כאשר הדגים את היתרון של הכוח היהודי המאורגן על הכוח הערבי חסר הארגון.
