Wednesday, March 28, 2012

מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו החל ממלחמת העולם הראשונה

מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו החל ממלחמת העולם הראשונה


מלחמת העולם הראשונה היא תקופה טובה ליחסי הינדים-מוסלמים וליחסי בריטים-הודים. קרוב למיליון וחצי הודים משרתים בצבא הבריטי. במהלך מלחמת העולם הראשונה נוהגת בריטניה לחלק הבטחות (הצהרת בלפור, אגרות מקמהון). במידה מסויימת גם לגבי ההודים. לאורך המלחמה מתפתחות ציפיות בקרב הבריטים. ב- 1917 ממנה לויד ג'ורג' שר לענייני הודו, אדווין מונטאגו שמו. הלה, יהודי, תומך בעצמאות הודו. הוא [?] מצהיר שבריטניה תפעל לפיתוח מוסדות שלטון ולקירוב הודו לקראת עצמאות. לורד קרזון מתנגד ומרכך את ההצהרה. ב- 1917 הוא נוסע להודו ופוגש מנהיגים מקומיים וכן עם המשנה למלך (לורד צ'רלספורד). ביחד הם מגבשים נוסחא לרפורמות מוסדיות בהודו, להלן רפורמות מונטגו-צ'רלספורד. בתוך כך מתחזקים הפרלמנטים של המדינות השונות (הודו כבר אז פדראלית) ועולה שיעור הייצוג של ההודים בפרלמנטים הללו. ובכל-זאת מדובר רק בענייני פנים. הרפורמות נתפסות כיסוד [ראשית] הדמוקרטיה בהודו [לעת צאת הבריטים מן המדינה].
בטווח הקצר לע"ז היו הרפורמות בעייתיות. השמרנים, מצדדי הבריטים לא ראו בהן טעם. אנשי התנועה הלאומית לע"ז אשר ציפו לרפורמות מקיפות יותר שיעניקו להם סמכות רבה יותר, התאכזבו. התחיל גל של מהומות בהודו. הבריטים, בתגובה, מכריזים על משטר צבאי Rowlad)) ויד קשה. זה הרקע לטבח באמריצר ב- 1919.

הטבח באמריצר. בתקופה זו מצויים 77,000 חיילים בריטים בהודו. מעט. המדיניות הצבאית, על רקע מיעוט סד"כ זה, היא יד קשה. וכך, מוסכם כי חיילים בריטיים שיגזימו בתגובתם לא ייענשו. הגנרל דייר מגיע לתמוך בדיכוי המהומות שפורצות באמריצר. הלה אוסר על הפגנות. בין כה וכה חייליו טובחים במפגינים. הבריטים טוענים כי נהרגו 397, וההודים- טוענים קרוב ל- 1000. ב- 1857 דוכא המרד ללא לבטים, ואולם עתה הוקמה ועדת חקירה. גנרל דייר הושעה מהצבא. מופיע לראשונה היסוס בריטי לגבי סדר הגודל של הפעלת הכוח. ב- 1921 בעיר מדרס פורצות מהומות בין הינדים למוסלמים. עתה מתמהמהים הבריטים בדיכוי והוא אורך כשנה. ב- 1922 בעיירה צ'וריצ'ורה, על רקע ההיסוס הבריטי, נהרגים במהומה 22 שוטרים בריטים.

גנדי. נולד ב- 1869 בגוג'אראט למשפחה מקאסטה גבוהה. אביו, בשלב כלשהו רה"מ באחת המדינות. אמו, הינדית אדוקה [והושפעה גם מהג'ייניזם]. הג'ייניסטים התנגדו לשיטת הקאסטות ההינדית; התנגדו לאלימות; ונהגו באופנים של צום ואופני טיהור. ובהקשר זה
בגיל 18 נסע לבריטניה ללמוד משפטים, אינו מוצא עצמו ועובר לדרום-אפריקה לשנה, שהופכת ל- 21 שנה, עד חזרתו להודו ב- 1915. בדרו"א נלחם גנדי על זכויות ההודים ומתחיל בשיטת המאבק הבלתי-אלים. מעמדם של ההודים באותם שנים היה נמוך למדי. ב- 1894 הוא מקים את הקונגרס ההודי של נטאל (מדינה בדרו"א). ב-1897 מנסים הבריטים להשמיד את גנדי. ב- 1896 יוצא צו על גיוס של ההודים לצבא הכתר. גנדי מתחיל את הסאטיאגרהה- התנגדות בלתי-אלימה. ההודים שורפים צוי גיוס, פותחים בהפגנות ובשביתות וכולו. הלבנים מתרגזים ואוסרים [וגם הורגים] הודים רבים ובכלל זה גנדי.
עם שובו להודו, גנדי אינו מוצא ממש את מקומו בפעילות הקונגרס. הוא פונה לפעילות קהילתית בעד האיכרים כנגד המיסוי הבריטי והדורסנות של בעלי האדמות של האצילות ההודית. הוא מוביל גלי פיטורין של הודים מן הממשל הבריטי והחרמת טקסטיל בריטי. המאבק צולח, גנדי נעשה לגיבור ומאות אלפים יוצאים להפגין כשהוא נאסר. אם היה ספק עד כה, הטבח ב- 1919 עושה את גנדי לאנטי-בריטי ממש ולכתחילה. עתה הוא מעלה הילוך בפעילות בלתי-אלימה רחבת היקף. ב- 1921-2 הלה וחבריו זוכים בהובלת הקונגרס. גנדי מגנה גם את הירצחותם של בריטים. הוא פותח בשביתות רעב למחאה על רצח בריטים (!). גנדי נאסר על הסתה לשש שנים, משתחרר לאחר שנתיים.

המשך הסיפור. ממשיכים הויכוחים בין הזרמים בקונגרס בדבר שיתוף פעולה עם הבריטים, למשל במסגרת הקונגרסים המדינתיים. בקרב המתונים, המצדדים בהמשך שיתוף-פעולה, בולט ג'ארוואהל נהרו. ב- 1929 הוא הווה למנהיג הקונגרס עד לעצמאות הודו ב- 1947, אז יהיה לנשיא הודו. אביו היה ראש הקונגרס. בתו, אינדירה גאנדי תהיה לרה"מ הודו בשנות ה- 60, 70, 80, ואף בנה כנ"ל לאחר הירצחה. ואף אשתו, סוניה גנדי [האיטלקיה], העומדת בראש מפלגת הקונגרס.
ב- 1924 משתחרר גנדי ומתמקד בעיסוק ובטיפוח מקומי של הקאסטות הנמוכות. כיום מקובל לפרש כי גנדי לא התנגד לחלוטין (ר' ספרו של ע' קרליבך) לשיטת הקאסטות אך התמקד אמנם בהשלכות הקיצוניות של הדרה ואפלייה.
1927: הבריטים מקימים ועדה שתבדוק מה עלה בגורל הרפורמות של 1918. הם לא משתפים הודים בדבר. נהרו, בן-טיפוחיו של גנדי, שהופך לנשיא הקונגרס. גנדי שב לעיסוק לאומי. ב- 1928 מכריז גנדי על אולטימאטום לבריטים להפוך את הודו תוך שנה לדומיניון בריטי. הבריטים מצפצפים ובינואר 1930 הקונגרס מציין את 'עצמאות' הודו. גנדי מחדש את הפעולה הלא-אלימה. ב- 1930: צעדת המלח [של 400 ק"מ] בהתנגדות למונופול הבריטי על ייצור מלח. כ- 60,000 (?) נעצרים על ייצור מלח. ב- 1931 מגיעים לפשרה: האסירים הפוליטיים משוחררים, וגנדי משהה את פעילותו. בשנות ה- 30 ממשיכה המציאות של יחסים בלתי-תקינים בין הודים לבריטים ובין ההינדים למוסלמים.   
1935: חוק goverment of india. שלב נוסף של עצמאות.



ראה גם: היסטוריה פוליטית בת זמננו
סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

מבוא להיסטוריה פוליטית: המהפכה הבולשביקית
מבוא להיסטוריה פוליטית: השלכות המהפכה הבולשביקית
מבוא להיסטוריה פוליטית: רוסיה לפני ואחרי המהפכה הבולשביקית
מבוא להיסטוריה פוליטית: סין במאה ה-20
מבוא להיסטוריה פוליטית: תנועות חברתיות
מבוא להיסטוריה פוליטית: אירלנד
מבוא להיסטוריה פוליטית: פולין במאה ה-20
מבוא להיסטוריה פוליטית: האימפריה העות'מנית\ תורכיה
מבוא להיסטוריה פוליטית : איראן במאה ה-20
מבוא להיסטוריה פוליטית: מצרים
מבוא להיסטוריה פוליטית: גלות פוליטית 
מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו
Posted by at
Labels: , ,

No comments:

Post a Comment

Subscribe to: Post Comments (Atom)