Tuesday, March 27, 2012

מבוא להיסטוריה עולמית: האימפריאליזם בראשית המאה ה-20


ראינו שלוש מלחמות שהלאומיות משמשת בהן מרכז-כובד. במהלך המאה העשרים ישנן מלחמות בין אימפריות לבין עמים נשלטים (מלחמות א-סימטריות, בטכנולוגיה אך גם במטרות הצדדים) ובינן לבין עצמן. הלאומים הנכבשים אינם מבקשים להחליף את האימפריות ממש, כי אם לזכות לעצמאות. הלאומים הנכבשים פונים ללוחמת גרילה. בריתות מתהוות בין הלאומים המדוכאים ובין האימפריות עצמן. האירים, למשל, מתבוננים בהתכתשות שבין הבורים והבריטים ומיישמים את הלקחים במרד חג הפסחא במהלך מלחמת העולם הראשונה.
הערות כלליות על העידן האימפריאליזם וראשית המאה העשרים. הסכסוכים בתקופת האימפריאליזם ("השני"?) מתרחשים על רקע מספר מוקדים: כלכלי-מסחרי [של רמת-חיים וניצול]; על רקע אתני-לאומי; ותו"כ מתיחות ומחלוקת דתית.
יש לציין כי בית המשפט הבינלאומי בהאג מוקם רק בתחילת המאה העשרים. גם לאחר שזה מוקם, כוחו וסמכותו מוגבלים. מוגבלת עוד יותר ההוצאה לפועל של פסיקות בית הדין ע"י מדינות אירופה.
בתוך כך משמעותיים ביותר גורמים נוספים, כאמור: עוצמתה וחשיבות של העיתונות והתקשורת כיצרני דעת-קהל;[1] ושיטת המשטר הרפובליקנית (ובשלב מסויים: הדמוקרטית), אשר משנות את אופי (שיעורי) המוֹבִּילִיוּת החברתית.
זוהי מאה רוויה בהסכמים ואמנות. עם תום הסכסוכים נחתמים הסכמים ואמנות לרוב. באופנים ובעוצמות שונות, מוענקת עצמאות לעמים הנאבקים. מלחמת הבורים מסתיימת בהענקה של בריטניה מעמד של דומיניון לדרום-אפריקה (אשר כעבור שנים הווה למדינה של ממש).
עד סוף המאה התשע עשרה כמחצית האוכלוסייה באירופה נטולת זכויות. גם בבריטניה, הדמוקרטיה המפותחת ביותר, אין שיוויון אזרחי מלא (המהפכה באנגליה מתרחשת כבר ב- 1688) המהפכה הצרפתית, 1789. ארה"ב מכריזה על עצמאותה ונשתחררה מעול בריטניה 1796.
אין להזכיר רק את ההקשר הצר יחסית של המהפכה התעשייתית, כי אם את הסיפור הרחב של מהפכה קפיטליסטית מקפת. זו מהווה שינוי עז של המסגרות הכלכליות-הייצוריות והחברתיות הקיימות. חברות הופכות מחברות כפריות-חקלאיות לחברות תעשייתיות-עירוניות. ללא חברות תעשייתיות-עירוניות אין פוליטיקה מודרנית. ללא חברות שכאלה קשה לקיים אלפאבתיזציה; ועוד יותר מזה- לקיים חינוך מלכד מכונן וּמְחָבְרֶת. אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב הינם בהכרח יצורים בלתי-פוליטיים, או לכל היותר: פוליטיים במובן הצר (שכן אין חינוך פוליטי, אין תקשורת, אין הבנייה). המציאות העירונית מאריכה את משך היום, שעד אז, בכפר, הסתיים עם השקיעה. העיר האירופית, הקימה, עד סוף המאה ה- 19, מערכת מכובדת של תחבורה עירונית.

No comments:

Post a Comment