מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: התפתחות הסוציולוגיה והדמיון הסוציולוגי

הסבר סוציולוגי להתפתחות הדיסציפלינה של הסוציולוגיה- צומת שלוש המהפכות:

*המהפכה המדעית                                                                                                    

  *המהפכה התעשייתית                                                                                                            

*המהפכה הצרפתית

נתחיל לחפש תשובות סוציולוגיות בהסטוריה, מעמד, פוליטיקה. סוציו' מנסה להסביר למה אחרי 2000 שנות של קיומה של הפילוספיה חברתית (עיסוק בחברה ובנסיון להבין אותה) למה מהמאה ה19 צומח תחום ידע\מדע חדש שעוסק בחברה בצורה אחרת? להסביר חיפוש בהקשר הסטורי חברתי מעמדי ופוליטי. למה דווקא בנק' הזמן הזו? התשובה: צומת שלוש המהפכות. המדעית שהפכה את חיפוש הידע באמצעות כלים מדעיים לדרך מקובלת לדרך מועדפת שנחשבת הדרך הטובה ביותר להגיע לאמת. ההפכה הצרפתית שנותנת קונטקסט פוליטי להתפתחות של סוציולוגיה. המהפכה התעשייתית.

המהפכה המדעית: היא שם מקובל להתקדמות המדעית המרשימה שחלה במאה ה17 עם פרסום התיאוריה ההליוצנטרית בספרו של קופרניקוס (על הסיבובים של גרמי השמיים, השמש במרכז) ונסתיימה במאה ה18 עם פרסום עבודותיהם העיקריות של ניוטון ולייבניץ. העיקרים של המהפכה הזו שמלווים אותנו אל תוך הסוציו, יוצרים דפוסי חשיבה שהם חלק מהיסוד של הסוציולוגיה : *הטלת ספק בהנחות יסוד מקובלות אודות העולם. דבר שנמצא בלב ליבו של המדע. הטלת ספק בהנחות היסוד הבסיסיות ביותר שלנו, בדסרים שאנו חושבים שהם האמת המוחלטת שלנו. הטלת ספק בכל ונסיון למצוא כלים משוכללים יותר ויותר שיעזרו לנו לקבוע אם מה שנדמה לנו שאנו יודעים (התפיסות, האמיתות, שאנו מכירים).הנסיון של המדע באופן כללי לא רק בסוציולוגיה הוא להטיל ספק. המדע תפקידו לערער על הנחות יסוד ולבדוק אותן באופן אמפירי ובאמצעות כלים מדעיים. *פניה למחקר אמפירי. חיפוש מתודה לגילויים של חוקי טבע. הנסיון של המדע היה לנסות ולמצוא חוקים שיהיו נכונים תמיד (מים רותחים ב100 מעלות בכל כדוה"א- יש קשר בין טמפ' מים לבעבוע שלהם) קשר קבוע בין שתי תופעות. בהתחלה נחפש חוקים שחלים על כל דבר. בסוציו אין חוקים של 100% לכן אנו מחפשים קשרים חלשים יותר- (ככל שאנשים משכילים יותר כך יגבר הסיכוי שהם יקרו ספרים – הסתברות- ככל שעולה תופעה אחת כך יגבר הסיכוי שתקרה התופעה השניה). סקר הוא סוג של כלי שעוזר למצוא קשר בין תופעות. כסוציולוגים אנחנו מתעניינים במיוחד בקשרים בין תופעות חברתיות (פחות דברים מדעיים יש השפעה של גורמים מדעיים אך העניין העיקרי הוא נסיןו למצוא קשרים מעניינים בין סוגים של תופעות חברתיות). מחקר אמפירי- מחקר של תופעות באמצעות החושים שלנו. מגדירים שאלה אמפירית כשאלה שאנו יכולים לתת לה תשובה באמצעות החושים שלנו (ראיה שמיעה מישוש הרחה ) תשובות שניתן לראות ולמדוד אותן באמצעות החושים. כלים שמאפשרים לנו לבדוק שאלות אמפיריות ולחפש להן תשובות אמפיריות (מסתמכות על החושים שלנו)  *התפתחות ממסד מדעי ואידיאולוגיה של עצמאות  מדעית שחותרת לגילוי האמת ואינה מכפיפה עצמה לצרכיו של השלטון. מתגלם בעיקר באוניברסיטאות ומוסדות מחקר. החשיבות של ממסד (אוני' לדוג'- אינו במבנה או בתוכן הפיזי או באנשים שמרכיבים אותם אלא אוסף גדול של נורמות וערכים שיש להם יציבות לאורך זמן) דורות רבים של אנשים שיצרו תפיסת עולם שיש לה לגיטימציה רחבה, דרכי פעולה רבות וברורות, המצליחה לשמור על עצמה כעולם עצמאי עם חוקים משלו. אנחנו יודעים איך המדע מתפתח – אנשים שעורכים מחקר ומפרסים את תוצאותיהם, עוברים שיפוט בכתבי עת בספרים ע"י אנשים מהתחום, בודקים האם המחקר נעשה באופן מקובל, דורשים תיקונים, הבהרות, לרואת תוצאות בשנית, וכשמתפרסם בכתבי העת המדעיים ניתן לראות כיצד המאמרים עשויים להניב השערות לגבי תחום העיסוק המדעי הספציפי. הממסד המדעי, עיייקרו באיך אנחנו מייצרים מדע, איךךך בודקים השערות ואיך שומרים על עצמאות המערכת האקדמית. העצמאות של האקדמיה לחפש אחר האמת ולא לשרת את השליט.

עקרונות אלה מתחילים להיות הדרך המקובלת בעולם. הדרך המרכזית שבאמצעותה העולם מחפש את האמת שלו. יש דרכים נוספות- כמו דת לדוגמה.

המהפכה התעשייתית: משך מאות שנים אנשים רגילים לחיות את חייהם בכפר, באפן יציב, אין שינויים דרסטיים במציאות היומיומית. המהפכה התעשייתית (הנול המכני הוא סימלה האולטימטיבי שקודם לו טוו חוטים ממשק בית פרטי עם מכשירים ביתיים פשוטים מאד, זה היה מקור הפרנסה והלבוש של האנשים) המשפחה היא יחידת הייצור המשמעותית, אין חלוקת עבודה מסודרת, אין מנהל עבודה כולם עובדים יחד. אין פס ייצור או אחידות בפריטים המיוצרים. האנשים נשארים בתוך הכפר והמשפחה (משפחות מורחבות) עד להופעת הנול המכני – מכשיר בן שת קומות, מונע ע"י אנרגיה של מים או קיטור ומעסיק הרבה אנשים. מכשיר בעלות כספית גבוהה מאד. וצר מעמד של מעסיק. האריגים שנוצרים הם אחידים, זולים יותר, יפים יותר. התייחסות לתפוקה גבוהה. יש לצאת לעבוד עבור משכורת. שינוי קיצוני במה שמשך דורות ארוכים היה אותו דבר. הנול רכז אנשים שגרים באיזוים שונים, נמצאים תחת פיקוח, מקבלי כסף פר שעה, העבודה נלמדת מאנשים זרים, יש למצוא 'סידור' לילדים, יש הוראות כתובות כיצד לעבוד עם הנול החדש, כדי ללמוד קרוא וכתוב, הוקמו בתי ספר. תופעות חדשות לגמרי. ימי הביניים וו300 השנים שלאחריהם. אנשים לא יודעים כיצד להתמודד עם המצב החדש  מידע שעובר מדורי דורות וכעת אין לידע זה משמעות. התמודדות עם אנשים זרים דוברי שפה אחרת, מנטליות אחרת, עקרונות אחרים. אנשים מחפשים חוקים ע"מ לגרום לדבר הזה לעבוד. נוצר צורך להבין את המצב החדש הזה, כיצד הוא עובד.  נוצר מעבר מהכפר אל העיר, העיקר גדלה ונעשית עמוסה ומלוכלכת. תחושה שהכל מתפרק. המשכילים עצרו לחשוב- כיצד הדבר הזה יכול לעבוד. זהו תמריץ משמעותי להתפתחות הסוציולוגיה. לתת תשובות ולעשות סדר או מסגרת לניהול הדבר הזה. בתחילה נקראה הסוציו- מדעי אדם. נתפסה כ'הנדסה חברתית'מ(בשונה מהיום) היתה תקווה כי אם נאסוף הרבה מידע מהחברה, נבין את החוקיות, הקשרים בין תופעות נוכל ליצור חברה טובה יותר. להנדס אותה כך שיימנעו מחלות משברים תופעות שליליות וכך נדע לייצר חברה טובה יותר. במרוצת הזמן, הסוציו' הפסיקה "להגיד" מה צריך לעשות כדי להגיע למציאות טובה יותר  *שינוי מוחלט בדפוס היחסים החברתיים*שינוי באופן היצור * שיוי בדפוסי המשפחה * צורך גובר בהבנה של החברה שעוברת שינוי כה משמעותי.

המהפכה הצרפתית: *שינוי פוליטי מרחיק לכת. *שאיפה להנדסה חברתית שתנחה את קובעי המדינות בשיפורים שהם צריכים לקדם +תאפשר להם לשלוט טוב יותר.  היוותה את הדלק הפוליטי להתפתחות הסוציולוגיה. בנוסף לתהליך החברתי-כלכלי שמובילה המהפיכה הצרפתית בצרפת, נעלמה המנהיגות. יש מלך, יש אצולה, דרך קבועה וסלולה כיצד לנהל את המדינה, יום אחד נכרת ראשו של המלך ונוצרת צורה חדשה – רפובליקה. כעת יש לבנות מנגנוני שליטה חדשים לגמרי. צריך לשכנע את האנשים שהדבר החדש הוא טוב, ע"מ שיבטחו בו. אין דגמי הצלחה שיכולים לשכנע את העם כי המצב החדש הוא נכון וטוב. נוצר גם צורך שך השלטון למצוא משהו חדש. המדע יגלה לנו את האמת. אם המדע יחקור את החברה ויבין את הדינמיקה שלה הוא יציע כלים טובים יותר לנהל את השליטה והפוליטיקה. כך המדע מסייע לשליט בעצם לשמור את כוחו ולבצרו.

הצומת של 3 המהפכות, מדעית שנותנת כלים וממסד, תעשייתית, שנותנת את הכלים של מעבר של רעיונות ואפשרות להפיצם, סוללת כבישים יוצרת מפגשים רבים בין אנשים ומאפשרת החלפה של רעיונות והפוליטית שנותנת אינטרס פוליטי משתלבות יחד להיווצרות הסוציולוגיה.

התוצאה: סוציולוגיה או מדעי\לימודי החברה, או מדעי האדם.                                                              *תחום ידע\מדע ששואף לחקור את ההתנהגות האנושית דרך בחינת ההקשר החברתי בו הם נמצאים. הסוציולוגיה מתמקדת באינטראקציות, תמיד בוחנת את האנשים כפועלים בתוך יחסי גומלין עם אנשים אחרים. הסוציו שנה לה למטרה לנסות להבין בצורה שיטתית קשרים בין תופעות חברתיות                                                                                                                                 *אבות מייסדים: אוגוסט קומט, אמיל דורקהיים, קרל מרקס, מקס וובר.

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: דמיון סוציולוגי
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: צירים מרכזיים בסוציולוגיה
מבוא לסוציולוגיה-סיכומים: סוציאליזציה והבניית זהות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: הבניית זהות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: דורקהיים על התאבדויות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: היחיד והסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: דירקהיים – מושגים מרכזיים
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מרקס על הסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: האינטראקציה הסימבולית
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: הבנייה חברתית של המציאות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: הפוזיטיביזם והביקורת עליו
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: קונצנזוס מול קונפליקט
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סטייה ואחרות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מגדר 
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים : אי שיויון וזהות מגדרית - מין ומגדר
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: תופעת הריבוד החברתי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מערכת החינוך כמסלול למוביליות או כמערך של שעתוק
מבוא לסוציולוגיה - סיכום: גישות פוסטקולוניאליות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: תרבות
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: תרבות - גישות סוציולוגיות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מקס וובר – פעולה חברתית
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: ארגונים ובירוקרטיה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: וובר - כלוב הברזל של הרציונליות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: האופן בו ארגונים מעצבים את החברה
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה כלכלית
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה של הכלכלה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: יחסי הגומלין בין מדינה, אזרחות ולאומיות בעיצוב הסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה -סיכום: שיחים של אזרחות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: שוק העבודה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: סוציולוגיה פוליטית
סיכומים בסוציולוגיה
סיכומים