מבוא לסוציולוגיה-סיכומים: סוציאליזציה והבניית זהות

סוציאליזציה והבניית הזהות:

במקום להיות אינדיבדואלים, איך מזה אנחנו מתגלגלים להבין את עצמינו כחיות חברתיות. התופעה היא הסוציאליזציה (תהליך חיברות) היא התהליך בו האדם הופך לחלק בלתי נפרד מהחברה שסובבת אותו. בעבר כאשר החברה נראתה לנו כיחידה אחת, ישות אחידה היה קל לדבר על האופן בו האדם הופך לחלק מהחברה וזה תהליך הסוציאליזציה. ככל שהסוציולוגיה התקדמה אל תיאוריות יותר מאוחרות, צצה השאלה של מה הזהות המרכזית או הדומיננטית שלי? בחברה בת זמננו יש ריבוי זהויות. לכל אחד יש עמדה פוליטית מיקום פוליטי ומגדרי, יש הרבה מאד זהויות וגם הפוליטיקה שאנחנו מייצרים פחות מאורגנת לפי מיקום מעמדי אלא מאורגנת יותר לפי האם אני גבר או אישה, נטייה מינית, תפיסה ירוקה או לא, דתי או חילוני, עולה חדש או ותיק. קודים של זהויות ולכן אנחנו פחות מדברים באופן פשוט על סוציאליזציה ויותר על האופן בו הזהויות המרובות האלה נוצרות.

שתי שאלות מרכזיות: משלימות אחת את השניה

1.      כיצד רוכש האדם את זהותו החברתית – שאלת ההפנמה=סוציאליזציה? איך אני כיחיד מפנים את הזהות, מבינה איך מצופה ממני להתנהג להתלבש לפעול, איך אנשים מפנימים את התפקיד החברתי שלהם. אנחנו הופכים לאותו יצור חברתי דומה ליצורים חברתיים מאותה קטגוריה. מפנים את הסדר החברתי, את הציפיות ממנו

2.      כיצד מקבלות הקטגוריות החברתיות את משמעותן החברתית? כיצד משהו הופך לקטגוריה חברתית בעלת משמעות.

הרבה מהמנהגים שלנו ודברים ארחים שאנחנו לא מרגישים שהם משייכים אותנו לאיזהשהו מעמד. דברים שמשקפים את המיקום שלנו בסדר החברתי, אנחנו לא נולדים איתם אלא אנחנו רוכשים אותם במהלך תהליך הסוציאליזציה.

גישה פונקציונליסטית

הפרדיגמההפונקציונליסטית רואה בסוציאליזציה כתהליך פשוט יחסית לא קונפליקטואלית של הפנמה של התודעה הקולקטיבית. התודעה הקולקטיבית היא משותפת לכלל החברה, ואנשים מפנימים את התודעה הקולקטיבית במסגרת המשפחה, מערכת החינוך, דברים שיש אודותיהם קונצנזוס. בגישה הפונקציונליסטית התהליך הוא פשוט של הפנמה של תודעה משותפת. הסוציאליזציה בגישה הזו נתפסת כמוסד חברתי שמשרת גם את הצורך האינטגרטיבי הצורך להבטיח שהחברה תהיה מגובשת, יהיו קשרים חברתיים אדוקים, אם לכולנו יש תפיסות ונורמות בסיסיות משותפת זה מאפשר אינטגרציה חברתית שאפילו לא צריך לחשוב עליה. הפנמת הערכים והנורמות במסגרת תהליך הסוציאליזציה במסגרת המשפחה ולרוב הוא ממשיך במערכת החינוך ובאתרים חברתיים אחרים. אנחנו מפנימים את התפקיד החברתי שלנו וגם את הערכים והנורמות שאופיינים לקבוצה אליה אנחנו משתייכים במסגרת חלוקת העבודה בחברה אנחנו מפנימים את זה בתהליך הסוציאליזציה. התהליך מציב את האדם במיקומו החברתי, מעניק לו את הידע התרבותי הנחוץ על מנת לפעול במסדרת התפקיד (מה שמאפשר את המשכיותה של חלוקת העבודה ומאפשר את שימורו של הסדר החברתי).                                             דגש על סוציאליזציה משותפת – כשאנחנו יוצאים מחברה שאת הערכים והנורמות שלה הפנמנו ועוברים לחברה אחרת אז צריך לעבור תהליך חדש של סוציאליזציה. תהליך של רה-סוציאליזציה, פריקה מאנשים את הסוציאליזציה שהם עברו בארצות המוצא (המנהגים שהם אמצו תפיסות עולם ונורמות) ולהפנים בהם ערכים ונורמות חדשים של המקום החדש.               זו דרך החשיבה של הגישה הפונקציונליסטית. אין דיון בהבדלים בין קבוצות והבדלים במערכת הערכים והנורמות של קבוצות שונות

גישה קונפליקטואלית

·         רואה בסוציאליזציה מנגנון של הצבה ושעתוק. כמו גישה פונקציונליסטית, רואה בתהליך סוציאליזציה אנחנו מפנימים את הערכים והנורמות של החברה שלנו, מנגנון שמשמר את הסדר החברתי. מה כל אחד צריך לדעת כדי למלא את התפקיד שלו במערכת החברתית. מנהגים שלנו מעכבים אותנו בתהליך הזדהות עם חברה אחרת. הגישה הקונךיקטואלית אומרת שאנחנו מפנימים בתהליך הסוציאליזציה ערכים ונורמות של הקבוצה שאליה אנו משתייכים לא בגלל שזה ממלא פונקציה אלא התוצאה של זה היא שאנחנו נשארים במיקום החברתי שאליו נולדנו, מאד קשה לנו לצאת מהמעמד החברתי בו גדלנו

·         בני קבוצות חברתיות שונות מקבלים סוציאליזציה מובחנת שמקשה עליהם להשתלב באליטה ומשמרת את הסדר החברתי ההירככי – אנשי הגישות הקונפליקטואליות מדגישים שהסוציאליזציה אל מתרחשת רק במשפחה. מערכת החינוך שלכאורה אמורה הייתה לתת לכולנו את ההזדמנות השווה (מה שלא יכולנו ללמוד בבית באופן שווה) לצאת מהמיקום החברתי שלנו ולנוע למיקום חברתי אחר, בפועל – גם תהליך של סוציאליזציה במשפחה וגם תהליך הסוציאליזציה במערכת החינוך משעתקים, מעבירים מדור לדור את המיקום החברתי שלנו. משאירים אותנו במיקום החברתי בו גדלנו ואם אין לנו את דרכי הפעולה והנורמות הנכונות אנחנו לא יכולים להשתלב בתוך מעמדות גבוהים יותר. מנק' מבט זו סוציאליזציה היא אחד המכשירים שמאפשרים לאליטה לשמור על המעמד שלה, לחסום את הכניסה של קבוצות אחרות. אלה שבסדר החברתי הקיים, במעמד הגבוה הוא מה שיגדיר מה נכון, טוב ונעלה (מה נחות ומה אנין). בסרטים אנו רואים בני מעמד נמוך שמנסים להתחזות לבני מעמד גבוה "ולהתפלח" אך מצליחים להרגיש בשוני שלהם.

·         דגש על סוציאליזציה מובחנת מעמדית (וגם אתנית או מגדרית).

החשיבות של תהליך הסוציאליזציה לפי הגישה הקונפליקטואלית הוא לא בהפנמה של הסדר החברתי, הוא משתעך ומשמר אותו אך זה לא כדי לשמור על החברה ולהבטיח את יציבותה אלא להבטיח את המשך השליטה של המעמדות השולטים. 

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: דמיון סוציולוגי

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: התפתחות הסוציולוגיה והדמיון הסוציולוגי

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: צירים מרכזיים בסוציולוגיה