סיכומים: מבוא לסוציולוגיה - סיכום: גישות פוסטקולוניאליות

Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה - סיכום: גישות פוסטקולוניאליות

מבוא לסוציולוגיה - סיכום: גישות פוסטקולוניאליות:

· בוחנות היררכיות אתניות וגזעיות כתוצר מאוחר של העידן הקולוניאלי

· סעיד הבניית האחר הלא מערבי כחלק מהבניית ה"אנחנו" ה"מערבי"

· פאנון: ערעור על יציבותן של זהויות. דיון באופן בו זהויות אתניות וגזעיות מכוננות ומקבלות את משמעותן בסביבה פוסטקולוניאלית.

הטענה של כזום היא שיש שרשרת הסטורית של הבניה של אתניות. לסעיד יש טענה שנויה במחלוקת, בהקשר הסטורי ספציפי של קולוניאליזם צומחת דרך חשיבה שמתייגת את האחר ומגדירה אותו ודרך הגדרתו היא מגדירה גם סוג של אנחנו, סוג של קולקטיב שהיא מתחילה להגדירו כקולקטיב מערבי. זה נכון שאנחנו תמיד מגדירים עצמינו דרך האחר, דרך תיוגו תכונותיו השליליות והחיוביות. העשירים מגדירים את העניים כסוג של אחר. הטענה הבסיסית היא שאנחנו תמיד מגדירים עצמינו דרך הגדרת האחר, מציבים עצמינו מעל האחר באמצעות תיוגו כשלילי אבל מבחינה הסטורית וגלובלית יש חשיבות גדולה לתהליך הספציפי של הגדרת האחר הלא מערבי. להבחנה שנוצרה בעולם העולם הגזעני שאנו חיים בו היום, ראיה של גזע ואתניות היא דרך מאד מרכית דרכה אנו מסדרים את העולם אז התהליך ההסטורי של קולוניאליזם הוא אחד התופעות המרכזיות שעיצבו את החברה המודרנית בה אנו חיים. זה אולי במובנים של היום העידן הגלובלי הראשון, חל על כל חלקי העולם וחילק את העולם לקולונייזרס שהיו ברובם לבנים (למעט יפן שבחלק מהתקופה שלטה בחלק מהאיזורים בקרבתה) כל השאר היו אמפריות לבנות שיצאו מאירופה והשתלטו על החלקים הלא לבנים של העולם מכיוון שאירופה היתה המוקד של הידע של העולם אז האופן הו התפתח הידע האירופי הלבן על העולם עדיין נמצא בתשתית של דרך החשיבה שלה ולכן הוא עדיין יותר חשוב או משפיע על ההיררכיה החברתית בעולם מאשר הגדרות אחרות של אחרים חברתיים. להגדרת האחר האוריינטלי היתה משמעות הסטורית הרבה יותר דרמטית.

כזום היא קראה טקסטים שנכתבו בעולם היהודי בעיקר באירופה ואח"כ ניתחה את התהליכים שהתרחשו בישראל בעיקר בשנות ה50 וה60 והיא מגלה תהליך של היווצרות, הבנייה חברתית של אתניות של חלוקה אתנית. לפיה בהתחלה היווצרות של חבילות התמערבות או מזרוח נוצרות מבחינה הסטורית בתוך הקונטקסט של אירופה הקולוניאלית. תפיסה שמפתחת את ההגדרה של האחר הלא מערבי, המזרחי. אותה חשיבה שמתפתחת בהקשר הקולוניאלי כאשר המעצמות שולחות חיילים ולאחר מכן שרים ופקידים הופכת להיות משהו מאד מרכזי בתרבות האירופאית שבסופו של דבר הופכת להתפס כמערבית. הטענה של כזום אומרת שדרך החשיבה הזו שמפרידה בין המערבי והמזרחי מחלחלת לחשיבה של הקהילות היהודיות ובטקסטים של אותן קהילות יהודיות אנו מוצאים שהחבילות האלה, המסגרות התרבותיות של חשיבה על האחר הלא מערבי הן נדחות, בדיוק כמו שהאירופאים דיברו על האוריינטלי, הקהילות היהודיות בגרמניה וצרפת, ארצות אשכנז מתחילות לדבר באותו עולם מושגים על קהילות יהודיות אחרות שאיתן הם נמצאות במגע. במקרה של הקהילה היהודית בגרמניה היא מטילה את המסדגרת הזו כדי לתאר לעצמה את הקהילה היהודית בעיקר של פולין. יהודי פולין ורוסיה מתחילים להגר אל גרמניה, והקהילה הגרמנית הזו מתחילה לתאר את יהודי המזרח האלה בדיוק באותם מושגים, באותו עולם דימויים שאירופה הקולוניאלית מטילה על האוריינט. היהודים המזרחיים של מזרח אירופה מוגדרים כאמוציונליפ כגרים בצפיפות ולא הגיינים, נשאים של מחלות, יש לחנך ולתרבת אותם מחדש, יש להם הרבהילדים והם חיים בעוני. יש הסתייגות מהיהודים המזרחיים האלה. באותו אופן יהדות צרפות עקב הקשרים הקולוניאלים של צר]פת עם צפון אפריקה, יהדות צרפת היתה בקשרים עם יהדות צפון אפריקה. במסמכים האלה מצאה כזום את אותה צורת התייחסות. אותם תיאורים ליהודים ההם, האוריינטלים. החבילה התרבותית הזו נודדת. הטענה של כזום לגבי מה שקורה בישראל לגבי אותם אוסט יודן יש להם את החבילה הזו, התפיסה התרבותית של האחר הלא אירופאי במונחים קולוניאלים, במונחים של איך שאירופה מתייחסת את המזרחים שבתחילה הופנתה אליהם. לפרוייקט הציוני היתה מטרה ברורה להיות פרוייקט מערבי, שהיישות היהודית שתקום תהיה מערבית ומודרנית. התפיסה הזו של האחר הלא אירופאי ומערבי נשאבת מהתודעה האירופאית. דרך התפיסה הזו הם מפעילים בקונטקסט של היישוב ואח"כ ישראל שהם לא מעוניינים להפלות את המזרחים אלא רוצים להבטיח שישראל תהיה מדינה מודרנית ומערבית ולכן הם מפלים את שאינו מערבי או אינו יכול לבטא התנהגות מערבית. בספרה היא מראה שאותן יהודים שבאו מעירק ומרוקו ושפת האם שלהם היתה אנגלית א צרפתית שהם למדו בבתי ספר בריטים או צרפתיים ויכלו לבטא מערביות, הזדהות עם משהו מערבי אלה לא נתקלו באפלייה לפחות בדור הראשון. יכלו לממש את ההכשרה והכישורים שרכשו במרוקו ועיראק ולמצוא עבודות בישראל ולעלות בסולם הדרגות. בעלי השפות והחינוך המערבי ולא משנה מה צבע עורם יכלו להתקבל. מי שהשפה המרכזית שלו לא היתה מערבית או מי שהתרבות שלו היתה מזוהה עם תרבות מזרחית במובן של האוריינט, לא יכלו להשתלב והתרבות שלהם נדחתה. לא המזרחים הם אלה שנדחו אלא המזרחיות ומי שמזדהה עם המזרחיות בגלל ההבעה של דרך החשיבה הבינארית שמפרידה בין מזרח ומערב שיובאה לישראל והתוצאה היתה שמי שמזוהה עם מזרחיות סבל מסוג של הדרה, בניה של חסמי כניסה.

דוגמה לחשיבה פרדיגמטית, הבנייה של המציאות. מתחילים לחשוב על שתי קבוצות שונות זו מזו ולכל אחת הומוגניות בתוך עצמה. אין לנו נתונים סטטיסטים שמעידים על זה.

שואלת בסופו של דבר כיצד נבנה סדר חברתי שיוצר היררכיות כאלה בלי שמישהו התכוון וחרש מזימות לפצל וליצור היררכיות. בגלל ההגדרה של מערביות ומודרניות כדבר אליו צריך לשאוף נוצרו הגדרות שהתקבעו באופן שעד היום מאד קשה להשתחרר מהן. התפיסה של אי שיויון אתני וגזעי אומרת שיש מכניזמים וקונסטרוקציות תרבותיות שמעצבות את האופן בו אנו חושבים על היכולת של האחר, האיכות והיוקרה שלו. התפיסה מיתרגמת לאיזהשהו אי שיויון שחוזר ומשעתק את עצמו מפני שלנו מאד קשה להשתחרר מהתבניות התרבותיות.

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: דמיון סוציולוגי

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: התפתחות הסוציולוגיה והדמיון הסוציולוגי

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: צירים מרכזיים בסוציולוגיה

מבוא לסוציולוגיה-סיכומים: סוציאליזציה והבניית זהות

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: הבניית זהות

מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: דורקהיים על התאבדויות

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: היחיד והסדר החברתי

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: דירקהיים – מושגים מרכזיים

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מרקס על הסדר החברתי

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: האינטראקציה הסימבולית

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: הבנייה חברתית של המציאות