סיכום בהיסטוריה: הסדר החדש באירופה

סיכום:הסדר החדש באירופה:

ראה: סיכומים בהיסטוריה - עמוד ראשי

הסדר החדש באירופה נועד לבסס את הגרמנים כשליטי אירופה כשלצידם עומדים שליטי מדינות שמבצעים את הוראותיהם. הסדר החדש יוכל להתקיים רק אם יתפוררו ערכים ישנים כמו דמוקרטיה, ליברליזם וקומוניזם.  השליטה הגרמנית הגיעה לשיא בין השנים 1941-1942 ולאחר מכן התפוררה. היטלר תובע את המשפט: "ראשית כבוש, שנית שלוט, שלישית נצל". הסדר החדש מנוהל בהתאם למשפט זה. עיקר הרעיון היה להקים סדר חברתי כלכלי ומדיני בהתאם לרעיונות הנאציזם. הסדר יקבע את אופייה החדש של אירופה ויחליט אילו עמים זכאים להתקיים, מה מקומו של כל עם, גבולות המדינות באירופה וכדומה. בתחילת 1942 היטלר שולט על שטחים באירופה וצפון אפריקה וכך מדינות רבות נהיות כפופות לצרכי הרייך השלישי ולצרכי המלחמה הגרמנית. לפי עקרונות הסדר החדש יש להפטר מ"אויבי" הרייך הגרמני גם אם הם אריים. מי שלא התאים לתפיסה של הגזע הארי אין לו מקום בסדר החדש (הומוסקסואלים, נכים, חולי רוח וכו'). המיון של העמים האירופאים נעשה לפי ההשקפה הגזענית השולטת:

עמים ממוצא ארי יהיו שותפים שווי זכויות באימפריה הגרמנית כי הם יוצרי תרבות. נושאי התרבות הם כאלו שיוכלו לחקות את יוצרי התרבות (לדוגמה היפנים). הסלאבים צריכים לשרת את הגזע הארי. הם גם נחשבו לנושאי תרבות אך ברמה נמוכה. לגזעים הנחותים כמו יהודים, צוענים אין מקום בסדר החדש כי הם הורסי תרבות ולכן יש למגרם ולהכחידם.

הצעדים להגשמת הסדר החדש:

מרגע הפלישה לפולין החלו הגרמנים ליישם את רעיון הסדר החדש בשטחים שאותם כבשו. הרעיון היה להכפיף את המדינות הכבושות על כל משאביהן לרייך הגרמני בדרכים שונות והן:

·            עבודות כפייה – בזמן המלחמה הועברו לגרמניה מהשטחים הכבושים כ7 מיליון עובדי כפייה (בינהם סלאבים, יהודים, ושבויי מלחמה) כדי שישרתו את הרייך הגרמני. הם הועסקו בתנאים קשים בתחומי התעשייה, מכרות, חקלאות בניית ביצורים וכו'.

·            גירוש  - אוכלוסיות שלמות גורשו ממקום מגוריהן כדי שאריים יוכלו להתיישב בהם. לדוגמה, כאשר פולין חולקה, ישבו הנאצים אוכלוסיה ארית באזור שהיה קרוב לגבול הגרמני במקום הפולנים.

·            המתת חסד – בספטמבר 1939 אישר היטלר המתת חסד של חולי רוח, חולים סופניים נכים וכדומה, בכדי לטהר את האוכלוסייה הארית. המבצע הופסק בעקבות לחץ של הכנסייה הקתולית ודעת הקהל בגרמניה. במבצע זה נרצחו עשרות אלפי גרמנים.

·            ניצול כלכלי – מהשטחים הכבושים הועברו לגרמניה מזון, מוצרי תעשייה וחומרי גלם. הנאצים שדדו סחורות, זהב , כסף ואוצרות אמנות. ברוסיה לדוגמה, נוצלו בידי הגרמנים שדות הנפט והחיטה.

·            פתרון סופי – כדי להפטר מהורסי התרבות היהודים יישמו תכנית שיטתית להשמדתם ע"י ריכוזם בגטאות שבהם ימותו "מוות טבעי" כתוצאה מרעב ומחלות. בקיץ 1943 החל פינוי הגטאות למחנות השמדה. גם אויבי המשטר הנאצי נכלאו במחנות ריכוז ועבודה וחלקם נרצחו.

פייסנות בריטניה וצרפת:

הפייסנות של בריטניה וצרפת כלפי תוקפנות גרמניה בשנות ה30 נבעה מהצורך למנוע מלחמה כוללת. הסברים למדיניות הפיוס של אנגליה וצרפת:

·            טראומה ממלחמת העולם הראשונה – החיילים שהשתתפו במלחמה זו דרשו מהממשלות לפתור סכסוכים בדרכי שלום. בשנות ה20 הוצפו צרפת ובריטניה בתעמולות כנגד מלחמה כגון ספרים אנטי מלחמתיים. רבים האמינו כי המלחמה נבעה מטעות וניתן להימנע ממנה בעתיד.

·            גרמניה היא כוח מול הקומוניזם – בריטניה וצרפת ראו בקומוניזם שאיים על בעלי הרכוש במערב אירופה אויב גדול יותר מהנאציזם שהיה בלם להתפשטות הקומוניזם.

·            חוזה ורסאי כעול לגרמניה – בריטניה חשבה שחוזה ורסאי החמיר מדי עם גרמניה ולכן היתה מוכנה להבליג בתחילה על צעדי התוקפנות של גרמניה. בריטניה חתמה ביוני 1935 על הסכם ימי עם גרמניה שאפשר לגרמניה להגדיל את הצי הימי שלה כך שלא יעלה על 35% מנפח הצי הבריטי. מכסה זו היתה זהה לזו שניתנה לצרפת ואיטליה. ההסכם לחתם ללא ידיעת הצרפתים מה שמעיד על יחסים לא טובים בין צרפת לבריטניה. בריטניה חשבה שההסכם הוא פתיחת דף חדש בין גרמניה לבריטניה בעוד שההסכם נתן לגרמנים יתרון אסטרטגי. כל זה נבע מהרעיון הבריטי שהבידוד של גרמניה הוא סכנה לשלום וחוזה ורסאי הוא עוול שצריך לתקן.

·            בריטניה לא מוכנה למלחמה – ב1931 נחקק בבריטניה חוק 10 השנים לצורך התאוששות בריטניה. מכאן נובע שבריטניה לא תוכל לצאת למלחמה עד תום 10 שנים.

·            תלות צרפתית בבריטניה במדיניות החוץ – צרפת בנתה את קו מז'ינו לאורך הגבול הגרמני וסמכה על ביצוריו שיהדפו התקפה גרמנית ולכן היא פייסנית כלפי גרמניה.

·            חולשה פוליטית של צרפת – יש חילוקי דעות בין השמאל לימין במדינה וקשה להגיע להסכמה לגבי היחס כלפי גרמניה. הממשלות מתחלפות בתדירות גבוהה מה שגורם לחוסר תגובה לתוקפנות הגרמנית.

הרצון למנוע מלחמה הביא לבסוף את המלחמה עצמה.

יום החרם – ב1 באפריל 1933 החרימו הגרמנים את הכלכלה היהודית, לאחר שהאשימו את היהודים באחריות לפגיעה בכלכלה הגרמנית. אנשי הSA פשטו על בתי עסק יהודים ופגעו בסחורה, סימנו את החנויות במגן דוד, ומנעו כניסת לקוחות גרמנים. הם גם ערכו פוגרומים ביהודים.התגובות לחרם היו אדישות והנאצים לא הצליחו לסחוף אחריהם את כל החברה הגרמנית. החרם נכשל והופסק אחרי יום גם בגלל לחץ בינלאומי.החרם יצא הבחנה בין יהודים לגרמנים. מתאים למטרה הראשונה.

·            שריפת הספרים – הנאצים שרפו ספרים שנכתבו ע"י יהודים, או ע"י אויבי הרייך במקום מרכזי בעיר. היטלר משיג כך, נישול של יהודים מבחינה חברתית ותרבותית. היטלר מגבש את הגרמנים סביב האידיאולוגיההנאצית, תורת הגזע והאנטישמיות. היטלר מבטל את השפעת היהודים מבחינה חברתית ותרבותית. מתאים לכל המטרות.

·            חוקי נירנברג – אלו הם חוקים שחוקקו במהלך 1935 בכדי להגשים את מטרות הנאצים כנגד היהודים:

1. חוק אזרחות הרייך, 15.9.1935.

א. נתין המדינה הוא כל מי שנתון לחסות הרייך הגרמני ולכן הוא במיוחד מחויב כלפיו.

ב. נתינות המדינה מוענקת לפי הוראות חוק נתינות הרייך והמדינה.

ג. אזרח הרייך הוא אותו נתין המדינה בעל דם גרמני או קרוב לו המוכיח ע"י התנהגותו שהוא  נכון וראוי לשרת את העם והרייך הגרמני.

ד. זכות אזרחות הרייך מוענקת ע"י מתן תעודת אזרחות הרייך.

ה. אזרח הרייך בלבד הוא בעל הזכויות הפוליטיות המלאות בהתאם לחוקים.

חוק זה הפריד בין אזרחים לבין מי שהאזרחות נשללה ממנו ונהיה נתין חסר זכויות פוליטיות והגנה משפטית. לחוק זה נוספה התקנה "מיהו יהודי". נקבע שבן תערובת להורים מעורבים יכול ליהנות מזכויות מסוימות אבל עדיין לא נחשב אזרח.

2. חוק להגנת הדם והכבוד הגרמני, 15.9.1935.

א. נישואים בין יהודים ונתיני המדינה בעלי דם גרמני או קרוב לו אסורים. נישואים שנערכו  בניגוד לחוק בטלים גם אם נערכו בחו"ל בכדי לעקוף צו זה. רק התובע הכללי יכול להגיש  תביעה לביטול נישואין.

ב. יחסים מחוץ לנישואין בין יהודים לנתיני המדינה בעלי דם גרמני או קרוב לו אסורים.

ג. יהודים אינם רשאים להעסיק במשק ביתם נשים גרמניות אלא עם עברו את גיל 45.

ד. אסור ליהודי להניף את דגל הרייך והמדינה ולהציג את צבעי הרייך. ליהודים היה מותר להציג את הצבעים היהודיים. ביצוע היתר זה עומד תחת חסות המדינה.

חוק זה קובע שחל איסור על קיום יחסים בין גרמנים ליהודים. חל איסור על יהודים להשתתף במדינה הגרמנית.