סיכום בהיסטוריה: ביסוס המשטר הנאצי בגרמניה

סיכום בהיסטוריה: ביסוס המשטר הנאצי בגרמניה

בניית המשטר הטוטאליטרי בגרמניה -צעדיו של היטלר לביסוס השלטון בתחום הפוליטי שלטוני

ראה: סיכומים בהיסטוריה - עמוד ראשי

תהליך ההאחדה

תהליך ההשתלטות של הנאצים על גרמניה והפיכתה למדינה טוטאליטרית נמשך כשנתיים וכונה תהליך ההאחדה- תהליך הנאציפיקציה. משמעות צעד זה הוא האחדת כל גרמניה תחת שלטון ריכוזי נאצי על ידי שיעבוד כל מוסדות המדינה וארגוני החברה לטובת המפלגה וה"פיהרר", תוך ניטרול כוחם של כל המוסדות והגופים במדינה (הרייכסטאג, המנגנון הציבורי, מערכת המפשט, הצבא, המפלגות, האיגודים המקצועיים, הכנסיות ומשרת הנשיא). מוסדות אלה הופכים ממוקדי כוח עצמאיים ובלתי תלויים לגופים שפועלים על פי תבנית אחת. היטלר שאף להשיג שליטה מוחלטת ולרכז תחת ידיו את כל העוצמה הפוליטית במדינה.

השתלשלות הארועים

שימו לב משולבות כאן גם פעולות כנגד היהודים שנעשו באותן השנים

* 30.1.1933   מינוי היטלר לראש הממשלה – קאנצלר גרמניה על ידי הנשיא הינדנבורג.

* 27.2.1933   שריפת הרייכסטאג- בלילה זה עולה בנין הרייכסטאג באש. הקומוניסטים מואשמים בהצתה (מאוחר יותר הוכח שהנאצים הם ששרפו את הפרלמנט)

* 28.2.1933 פרסום "הצו להגנת העם והמדינה"- בצו זה מבטל היטלר את החירויות הדמוקרטיות, בכך מתבטלת למעשה מדינת החוק הגרמני. בצו זה מוטלות מגבלות על החופש האישי, על זכות הבעת הדיעה, על חופש העיתונות, זכות ההתאגדות וההתאספות ועל חירויות נוספות. בעקבות הצו נסגרו עיתונים, הותרו האזנות סתר לטלפונים של יריבים והוטלה צנזורה על מכתבים. במקביל החל גל מעצרים פוליטיים של מתנגדי השלטון כמו הקומוניסטים ובוטלה חסינותם של חברי פרלמנט מטעם האופזיציה.    השלטון הפדרטיבי בגרמניה בוטל

* 5.3.1933  בחירות לרייכסטאג-  היטלר זכה ב- 44% מהקולות. הבחירות נערכו בצל שריפת הרייכסטאג. למפלגה הקומוניסטית הותר להשתתף בבחירות אך רוב חבריה היו במעצר, כמו אלפי פעילים במפלגות הפועלים. המפלגה הקומוניסטית זכתה ב- 8%. לנאצים אין רוב מוחלט הם זכו ב- 288 נציגים אך יחד עם הצירים המלוכנים – 52 צירים זכו לרוב בפרלמנט.

* 20.3.1933 הוקם מחנה הריכוז דכאו.

* 24.3.1933  "חוק ההסמכה-החוק לביטול מצוקת העם והמולדת."

הפרלמנט מעניק לממשלה את הסמכות לחוקק חוקים ללא אישור הפרלמנט למשך ארבע שנים ואף לחוקק חוקים הסותרים את חוקת הרפובליקה. בכך ביטל החוק את השיטה הפרלמנטרית ואת חוקת ויימאר. החוק מנטרל את כוחו של הנשיא ושל הפרלמנט ומשאיר את הפרלמנט ככלי ריק, כחותמת גומי בלבד להחלטות הממשלה. החוק מהווה את הבסיס החוקי לשלטונו הדיקטטורי של היטלר.

*  1.4.1933 יום החרם – הוטל חרם על חנויות ועסקים של יהודים. (הרחבה בהמשך)

* 7.4.1933  "חוק שיקום שירות המדינה המקצועי"- "החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה" מטרת החוק לטהר את המנגנון הממשלתי ממתנגדים פוליטיים ומיהודים. החוק איפשר לסלק מתנגדים פוליטיים ויהודים ממשרות בשירות המדינה  ומינוי נאצים למשרות שהתבטלו.

* 1.5.1933 חיסול האיגודים המקצועיים והקמת "חזית העבודה הגרמנית"- המטרה השתלטות הנאצים על האיגודים המקצועיים. מנהיגי האיגודים נאסרו ועיתוניהם נסגרו. במקומם הוקם גוף חדש "חזית העבודה הגרמנית" שאיחד בתוכו עובדים ומעסיקים ונועד להסדיר את יחסי העבודה. שביתות נאסרו.

*10.5.1933 שריפת הספרים- שריפת הספרים שתוכנם הוגדר עוין לרוח האומה הגרמנית וכן כל הספרים שמחבריהם היו יהודים.

* 14.7.1933 "חוק ביטול המפלגות"-המפלגה הנאצית היא המפלגה יחידה המותרת. המפלגות האחרות "מתפזרות מרצון".

* 12-14.7.1933 הסכמים עם הכנסיות- ניטרול מוקדי הכוח הכנסיתיים. הושם קץ לעצמאותן של המפלגות הקתוליות והפרוטסטנטיות. כמרים שלא נענו לתכתיבי המשטר נאסרו.

* 30.1.1934  "חוק שיקום הרייך"- שנה לכהונת היטלר. איחוד גרמניה תחת סמכות אחת- סמכותו של ה"רייך השלישי". כל הסמכויות הריבוניות של המדינות הגרמניות בוטלו.

* 30.6.1934  "ליל הסכינים הארוכות" – שימוש בטרור.

בלילה זה נתן היטלר פקודה לראשי ה- אס.אס.  היידריך והימלר לחסל את ארנסט רהאם מפקד האס. אה. וראשי  הארגון. באותו הלילה נרצחו כ- 1000 איש. למעשה היו מספר סיבות:

1. מנהיגי האס.אה. (שמנו כבר למעלה משני מליון חברים) דרשו לבצע מהפיכה חברתית בהתאם לתורה הסוציאליסטית הנאצית אך היטלר חשש שביצועה יפגע בתמיכת בעלי ההון במפלגה שהיטלר ייעד להם את שיקומה הכלכלי של גרמניה.

2. האס.אה. דרש להיות הצבא של גרמניה אך היטלר הבין שמדובר באספסוף שלא יוכל לממש את האידיאולוגיה הנאצית. היטלר העדיף להסתמך על הצבא הגרמני בעל המסורת הצבאית המפוארת. צבא קטן, חזק ובעל שליטה. האס. אס. שהתנגד לאס. אה. תמך בהיטלר.

לאחר אותו לילה ממשיך האס.אה. להתקיים אך חשיבותו היתה מועטה בלבד. במקביל מתחזק כוחו של האס. אס. והתחזקה נאמנותם של ראשי הצבא להיטלר בעקבות התחזקות כוחם.

* 2.8.1934 איחוד המשרות- היטלר מאחד את תפקידי הקאנצלר והנשיא

לאחר מותו של הינדנבורג מאחד היטלר את המשרות ובכך הופך לשליט היחיד של גרמניה. היטלר מכריז על עצמו כ"רייכספיהרר" – מנהיג האומה , סמל הלאום. היטלר הוא הקאנצלר, הנשיא והמפקד העליון של הצבא. מפקדי הצבא וחייליו נשבעו לו אמונים אישית בדומה לשבועת חיילי גרמניה למלכיהם בעבר. מימוש רעיון המנהיג.

באותו חודש מתקיים משאל עם ובו נתבקש הציבור לאשר את כוונת היטלר להפוך את גרמניה למדינה טוטאלטרית. 90% מ- 45 מליון איש הצביעו בעד היטלר.

*סמלי המפלגה הפכו לסמלי המדינה ומועל כף היד היה לברכת המפגש בין בני האדם בגרמניה.

בניית המשטר הנאצי בתחום הכלכלי

במקביל לביסוס המשטר הנאצי בתחום הפוליטי היה צריך היטלר להתמודד עם הקשיים הכלכליים.

המטרות:

1. להפחית מספר המובטלים.
2. לחמש את גרמניה.
3. לבנות משק בלתי תלוי בגורמים חיצוניים.
4. להעלות את רמת החיים  של הפועלים ושל האיכרים.

היטלר שואף לבנות גרמניה חדשה שתשקף את ערכי האידיאולוגיה הנאצית- בנייני ענק, מערכת כבישים משוכללת.

היטלר מסתמך בשלב הראשון על תמיכת הפועלים וזאת  במטרה להשיג את תמיכתם במפלגה. חלק ממצע המפלגה היה מצע סוציאליסטי. במקביל פעל היטלר להשיג את תמיכת התעשיינים שבלעדיהם לא ניתן היה להבריא את הכלכלה. היטלר, כדי לתמוך בתעשיינים ביטל את האיגודים המקצועיים וחיסל את האס. אה.

בקיץ 1933 מתגבשת "תוכנית ריינהרד" שבמסגרתה הוקצבו סכומים גדולים לבניית מפעלים ציבוריים ברוח הנאציזם. סלילת כבישים מהירים ומבני ענק.

ב- 1934 מתחילה תוכנית החימוש של גרמניה וב- 1935 הונהג גיוס חובה. התחילו ימי הזוהר של תעשיית המלחמה הנאצית. מפעלי התעשייה הבטחונית כמו מפעלי קרופ (נשק) וכמו מפעלי פארבן (כימיקלים) עבדו בקצב מלא. החימוש נתן תעסוקה למאות אלפי פועלים גרמנים וכתוצאה מכך ירדה האבטלה.

בשנת 1936 החלה "תוכנית 4 השנים" שמטרותיה היו : להגיע לעצמאות כלכלית ולהאיץ את קצב החימוש של גרמניה. האבטלה ירדה מששה מיליון ב- 1933 למאתיים אלף ב- 1938. הנאצים עודדו משק קאפיטליסטי ותמכו במפעלים ענקיים ובגופים מונופוליסטיים. היטלר הבין שקידום הכלכלה תלוי בקיומן של החברות הגדולות.

הפועלים בגרמניה היו משוללי זכויות, התעמולה הנאצית שיכנעה אותם שמצבם טוב ביחס לפועלים בארצות אחרות. הממשל דאג לטיולים, חופשות, בידור קל והסיסמא היתה "פולקסוואגן לכל פועל".

ביסוס המשטר הנאצי בתחום החינוך והתרבות

חינוך

על מנת לבסס את המשטר הנאצי שאף המשטר להפוך את הילדים לאזרחים נאמנים לחוק וצייתנים. הילדים והנערים יהפכו לחיילים נאמנים לרייך והנערות תהיינה אמהות טובות שתגדלנה את הילדים ברוח הנאציזם.  המשטר פיקח על בתי הספר והאוניברסיטאות וחייב לבסס את החינוך על העקרונות האידיאולוגיים. רוב המורים בבתי הספר היו חברי המפלגה הנאצית וכולם תמכו באידיאולוגיה ובמשטר. תוכנית הלימודים שמה דגש על חינוך גופני, הסטוריה, ביולוגיה וגרמנית אבל האידיאולוגיה שולבה בכל המקצועות- אפילו בשאלות במתמטיקה. הוקמו בתי ספר לחינוך העילית הגזעית. כל נער ונערה חויבו להשתייך לתנועת הנוער ההיטלראית, שם  הדגש היה על רעיון ההקרבה למען הפיהרר ויצירת חיילים נאמנים לרייך.

תרבות

התרבות הגרמנית היתה אנטי אינטלקטואלית. היא הבליטה את ערכי הפולק הגרמני, טוהר הגזע, השנאה לתרבות היהודית, הקומוניסטית ושנאה לדמוקרטיה. הסיסמא של גבלס שר התעמולה הנאצי היתה "אנו חושבים עם דמנו". אחת הפעולות הראשונות של המשטר הנאצי היתה שריפת הספרים. במאי 1933 נשרפו בברלין ספרים של סופרים יהודים ושל סופרים שמתנגדים למשטר הנאצי כמו גם ספרים שתוכנם הוגדר עוין לרוח האומה הגרמנית. שריפות ספרים התרחשו גם בערים נוספות בגרמניה.

המשטר הנאצי הקים שני מוסדות לפיקוח על התרבות:

1. משרד הרייך להשכלה ציבורית ותעמולה בראשות גבלס.
2.  האגודה למען תרבות גרמנית בראשות אלפרד רוזנברג.

ללשכתו של גבלס היו כפופות כל המחלקות שטיפלו בעיניני התרבות בגרמניה- קולנוע, מוסיקה, עיתונות, מצעדים ומפגני ראווה, חגים לאומיים וכו'.

*העיתונות- שיקפה את הקו הנאצי. החדשות הוכתבו ומטרתן היתה להראות את גרמניה המאושרת. התפרסמו בעיתונות מאמרים אנטישמיים וקריקטורות. העיתונות צריכה ללמד ולהשפיע יותר מאשר לדווח בנאמנות ובאובייקטיביות. העתון האנטישמי המרכזי היה "דר- שטרימר".

*האמנות- הציור, הפיסול והארכיטקטורה גויסו לתעמולה. האמנות הנאצית התאפיינה בציורים ובפסלים שהבליטו עצמה, יופי וכוח. האמנים המובילים עזבו את גרמניה ויצירות שסימלו את תרבות המערב הוחרמו. בגרמניה נבנו מבני ענק ששידרו עוצמה וכוח.

*הספורט- האולימפיאדה ב- 1936 בברלין נוצלה על ידי המשטר כבמת תעמולה עולמית. גרמניה הציגה חברה בריאה הבנויה על עקרונות של גזע וטבע.

*ספרות- הותרו רק רומנים שהדגישו את הפטריוטיזם הגרמני, את האצילות הגרמנית ואת נופה הקסום של גרמניה.

*קולנוע- הקולנוע נוצל לתעמולה והייתה צנזורה חמורה על תוכן הסרטים. נפסלו סרטים שבהם לקחו חלק יהודים או סרטים שהציגו התנהגות לא הולמת. כל חברות הקולנוע הולאמו ועובדיהם היהודיים פוטרו. הנושאים בקולנוע היו אהבת העם לגרמניה ונושאים אנטישמיים. הקולנוע שימש גם במה מרכזית לסרטי תעמולה. ידועה מאד היא הבמאית הנאצית לני ריפנשטאל שיצרה סרטי תעמולה נאצים רבים ביניהם "נצחון הרצון" ועוד.

*מוסיקה- הנאצים הטילו חרם על יצירות שמחבריהן הם יהודים. הם החרימו מוסיקה מודרנית ו"מנוונת" כמו הג'אז האמריקאי ומאידך עודדו השמעת מוסיקה של ואגנר- מוסיקאי אנטימי מהמאה ה- 19 ויוצרים אנטישמיים אחרים.