סיכום בהיסטוריה: חסידי אומות העולם

סיכום בהיסטוריה: חסידי אומות העולם

ראה: סיכומים בהיסטוריה - עמוד ראשי

הגדרת המושג "חסיד אומות העולם"

חסידי אומות העולם הם יחידים ומשפחות, שהדחף האנושי, קול המצפון והאמונה בערך חיי האדם הניעו אותם לסכן את חייהם ואת חיי קרוביהם למען הזולת, המצוי בסכנת חיים. זהו גילוי חריג ומעודד של אנושיות בתקופת השפל של השואה.

המצילים עמדו בסיכון שונה בהתאם למדינה שבה חיו. כך למשל מצילי יהודים בפולין עמדו בסכנת הלשנה והוצאה להורג גדולה הרבה יותר מאשר המצילים בדנמרק שלא עמדה בפניהם סכנה שכזו. חלק מן המצילים החביאו את היהודים בדירותיהם וחלק סייעו להם בהכנת תעודות מזויפות שאפשרו להם להופיע בזהות שאולה. ילדים רבים ניצלו באמצעות קליטתם או אימוצם במשפחות לא-יהודיות, או החבאתם בבתי ילדים ובמנזרים.

המניעים של חסידי אומות העולם

קשה לעמוד על המניעים שעמדו מאחורי החלטתם של חסידי אומות העולם לבצע את המעשים שעשו. חלק מההיסטוריונים מצביעים על החוגים החברתיים שמהם באו (חסידי אומות העולם) או על תכונות אנושיות מיוחדות שהצמיחו "זן אנושי ייחודי" של מצילים. נאמר גם שרבים מהם היו אנשים שנחשבו חריגים ושונים מבחינה חברתית ולכן פעלו גם במצב קיצוני זה באופן עצמאי. אחרים טוענים שרבים מהם פעלו מכוח אמונה דתית או רעיונית ושמו דגש על מחויבותו של האדם לסייע לזולת ואף להקריב עצמו למען נרדפים. במקרים רבים קדמו לפעולות ההצלה היכרות קודמת, קשרי רעות או חוב מוסרי.

דוגמאות לחסידי אומות עולם

1. ראול ולנברג: פעל מטעם הועד לפליטי מלחמה תוך הסכמתה של ממשלת שבדיה. ראול ולנברג היה בן למשפחה שבדית מיוחסת שהתחנך בארה"ב והועסק ע"י הועד לפליטי מלחמה. עפ"י המלצת הועד, ממשלת ארה"ב ביקשה מממשלת שבדיה למנות אותו כקונסול בשגרירות שלה בבודפשט, כשמשימתו האמיתית היא חיפוש דרכים להצלת יהודים. תוך זמן קצר לאחר בואו ביולי 1944, הוא פתח במעשים – הוא העסיק אלפי יהודים מקומיים וריכז אותם ואת בני משפחותיהם במעונות מיוחדים בחסות ממשלת שבדיה, הוא הפיץ אלפי "דרכוני חסות" (מסמכים מטעם ממשלת שבדיה המעידים על אזרחות שבדית), הוא רדף במכוניתו אחר שיירות במהלך האקציות וחילק תעודות חסות שבדיות, הוא אפילו הופיע בתחנת הרכבת עם מסמכים והצליח לשכנע חיילים גרמניים להוציא יהודים שונים מהרכבות. כאשר דיפלומטים ממדיניות ניטראליות אחרות, כגון שוויץ והוותיקן, ראו את הצלחותיו, הם התחילו לפעול בדרכים דומות וניצלו יהודים נוספים. ולנברג גם מילא תפקיד מפתח בסיכול כוונות הגרמנים לפוצץ את שני הגטאות היהודים בבודפשט סמוך לכיבוש הסובייטי, גטאות שאכלסו יותר ממאה אלף יהודים. אפילו ללא פעולתו האחרונה, משערים שולנברג הציל יותר מ-30 אלף יהודים ממוות. אחרי שהצבא האדום כבש את בודפשט, ולנברג נעצר על-ידו ו"נעלם" ב"מערכת הגולאגים".
2. סמפו סוגיהרה: הקונסול הכללי של יפן בקובנה ב-1940. על רקע הכיבוש הסובייטי של ליטא, הקונסוליה עמדה להיסגר בסוף אוגוסט 1940. אולם שלושה שבועות קודם לכן פנה אליו אזרח ורהפטיג בשם הסוכנות היהודית וביקש ממנו להעניק אשרות מעבר מטעם ממשלת יפן לפליטים יהודיים מפולין שנתקעו בליטא וביקשו לעבור דרך המזרח הרחוק למקומות מקלט (ובייחוד לאי קוראסאו בים הקאריבי, שהכניסה אליו לא חייבה ויזה). ממשלת בריה"מ הסכימה לכבד אשרות מעבר אלה אך ממשלת יפן הודיע לסוגיהרה על סירובה. אף על פי כן, סוגיהרה החליט להנפיק ולחלק את האשרות המבוקשות. אומדים את מס' האשרות שהונפקו בין 1,600 ל-3,500. כל הנהנים מהאשרות הגיעו לסין ומשם חלק עבר למקומות אחרים. כולם ניצלו מהשואה. ממשל יפן הביט בעין רעה על הפרת משמעת זו וב-1947 נאלץ סוגיהרה לפרוש משירות החוץ היפני.