סיכום בהיסטוריה: גזירות אנטיוכוס

גזירות אנטיוכוס- פירוט הגזירות וההסברים השונים למתן הגזירות

מתוך: סיכומים בהיסטוריה א

פירוט גזרות אנטיוכוס: בשנת 167 לפנה"ס החליט המלך הסלווקי אנטיוכוס הרביעי להטיל גזרות דת על היהודים כדי להרחיקם מן היהדות וליוון אותם.

גזירות דת בעולם העתיק היו דבר נדיר. המלכים ההלניסטים ראו בהתייוונות דבר שיחזר את הממלכה ויגרום לאוכלוסייה להתלכד סביבם. גזירות אנטיוכוס היוו מכה קשה מאוד ליהודים.

גזרות חובה לחלל את התורה:

1)     חובת הקרבת קורבנות לאלילים

2)     השתתפות בטקסים אליליים

3)     אכילת מאכלים טמאים

4)     הקרבת חזיר וחיות טמאות

5)     בניית מזבחים לאלילים

גזרות איסור:

1)     איסור שמירת השבת וחגים

2)     איסור ברית מילה

3)     איסור מתן שמות יהודים

4)     איסור שמירת חוקי התורה וספרי התורה

הסברים למתן הגזירות:

א)     אופיו של אנטיוכוס-גישה זו טוענת שאנטיוכוס הרביעי היה עצבני, תקיף ואכזרי, וכמו כן בעל הפרעות נפש ולא שמר על כבודו כמלך. הוא הסתובב עם פשוטי העם, התשעשע בבתי מרחץ ורקד והיתל  עם שחקני תיאטרון במהלך הצגות. לכן הוא כונה "אפיפנס"-משוגע. לעומת זאת, מקורות הלניסטיים מגלים יחס חיובי כלפיו משום שהוא פעל לאיחוד הממלכה. טיעונים אלו מקשים על הסבר זה.

ב)     אשמת המתייוונים-הסבר זה אומר שהיוזמה להטלת הגזרות הייתה של המתייוונים שדרשו מאנטיוכוס לעשות זאת. בראשם עמד מנלאוס הכהן הגדול.  קשה להאמין שטיעון זה נכון משום אפילו שמנלאוס היה שנוא על היהודים, לא נאמר עליהם שהם רדפו את הדת.

ג)      הכלת ההלניזם על החברה-גישה זו טוענת שאנטיוכוס רצה לאכוף את התרבות ההלניסטית על כל הממלכה. היהודים התנגדו בגלל פגיעה ביהדות ולכן אנטיוכוס מטיל עליהם גזירות. גישה זו מקבלת חיזוק על ידי ספר מכבים ששם כתוב שנתנה פקודה להרחיב את הגזרות גם באיזורים מחוץ ליהודה. הסותרים קישה זו טוענים שהרצון לאחד את הממלכה הוא פוליטי ולא דתי, ולכן גזירות דת לא קשורות. בנוסף לכך, לא היו גזרות כאשר ירושלים נהייתה פוליס הלניסטית.

ד)     צ'ריקובר-צ'ריקובר טוען שגזרות הדת באו כתשובה למרד עממי שהתבצע כנגד אפוליניוס-נציב יווני ביהודה. המורדים היו החסידים שהובילו את המרד. כאשר התברר לאנטיוכוס שמניעי המרד היו דתיים הוא מחליט להטיל גזירות דת בחשבה שהיהדות תיעלם ויהודים יאמצו את התרבות ההלניסטית.