מחשבה מדינית - תועלתנות

מוסר צווי מול תועלתנות

מחשבה מדינית - סיכומים

קאנט ותפיסתו המוסרית

·         היה מהמשפעים ביותר על הליברליזם.

·         אדם אוטונומי עם רצון חופשי.

·         כוונה: לכוונה יש משמעות ולא למעשים.

-          ביקורת על קאנט: מרגלית הר-שפי הועמדה לדין על כך שידעה שיגאל עמיר הולך לרצוח את רבין. היא טענה שהיא לא ידעה שהוא התכוון לכך ברצינות. => קשה לנו להבין את הכוונות.

·         האוניברסאליות: מה שאני חושב שאני רוצה לעשות, אני צריך לשאול, האם הייתי רוצה שיעשו את זה לי?

·         שני העקרונות מביאים לצו הקטגורי =>  התייחס לזולת לעולם כאל מטרה ולא כאמצעי בלבד.

·         השלכה על הפוליטיקה: הפוליטיקאי צריך להתייחס אל האזרחים כמטרה, ולא כאמצעי בלבד.

שני בעיות עם המורשת (הליבראלית) של קאנט:

·         ביקורת: האם אפשר להתייחס לאחר כמו שאני מתייחסת לעצמי? האם ארה"ב מתייחסת לעיראק באמת כמו שהיא מתייחסת לעצמה? האם אפשר להיות אוניברסאלי לחלוטין בתפיסותי.

·         מורשת שמחנכת אותנו לתפיסה תבונית של הפוליטיקה. יש האומרים שפוליטיקה היא דווקא זירה ראויה לרגשות ואמוציות. יש אמירות, והחלטות פוליטיות שאנחנו רוצים שהם יהיו אמוציונאליות ולא תבוניות בלבד (לדוג' עירית נאות, השרה להגנת הסביבה שהייתה על ערש דווי, היה רצון לעשות פארק ולא היה כסף. שרון החליט לממן את הפארק על חשבון המדינה כדי לממש את משאלתה האחרונה.)

התועלתנות - בנתם

הקדמה:

·         התועלתן ה"רציני" הראשון.

·         סקוטי.

·         כתב באוקספורד ופירסם תיאוריה שהתנגדה למורה שלו.

·         פיתח תפיסה חברתית ותפיסה פוליטית.

·         לדעתו החוק הוא הפרקטיקה הפוליטית החשובה ביותר.

·         גם כשאנחנו תופסים את הפוליטיקה כממשת מוסר, עדיין בליברליזם יש חשש שההתנהגות האנושית לא תהיה מוסרית. ולכן יש אמונה עמוקה מאוד בחוק.

·         בניגוד ל...

·         עקרון מיקסום התועלת: מקרה פרטי של התוצאתיות.

·         התועלת מאופיינת בשני דברים:

-          אושר.

-          הימנעות מכאב וסבל.

·         הנחת יסוד פסיכולוגית: אנשים רוצים להיות מאושרים ולהימנע מכאב.

·         המוטיבציה להיות מאושר היא המוטיבציה המרכזית מחיי אדם. 

·         האושר והכאב הם המוטיבציות החשובות ביותר בהתנהגות האנושית.

·         עקרון המוסר הכללי של בנתם: מיקסום התועלת האישית למקסימום אנשים. זו ההצדקה הטובה ביותר לפוליטיקה. כל פעולה פוליטית שתוצדק בפוליטיקה, היא פחות הגיונית מהנחת היסוד הזו.

·         שבעה פרמטרים:

-          זמן

-          פוריות: האם ההנאה יכולה לגרום לאושר נוסף בעתיד.

-          גודל האוכלוסייה: כמה אנשים נהנים וכמה סובלים. התועלתנות אינה אגואיסטית. מקסימום האושר, למקסימום האנשים.

·         השלכה לפוליטיקה: הפוליטיקה חושבת על הכלל. השיקול התוצאתני הזה נהיה מורכב => הפוליטיקה היא בד"כ משחק סכום ה-0.

·         ביקורת על התועלתנות: אין דרך להתחיל לחשב את התועלת לכלל האוכלוסייה או למירב האוכלוסייה. בסופו של דבר נבחר את הפעולה על פי מה שנראה לנו נכון.

הענישה והביקורת על משנת הזכויות הטבעיות:

·         המערכת הפוליטית מסוגלת לחוקק חוקים שישקפו את תועלות הציבור. מכאן שהחוק צריך להיות כתוב למיקסום התועלת של מירב האנשים.

·         החוק הוא הכלי הפוליטי שיש מדינה כדי לקדם את מטרותיה.

·         ביקורת: תכניס 3 סאדיסטים ו-2 מזוכיסטים וכולם יהיו מרוצים => במובן הזה משהו אינטואיטיבית נראה לנו בלתי מוסרי (לתועלתנות יש דרך לצאת מזה שלא נדון בה).

·         תהליך החקיקה יובל לראציונאליזציה של הפוליטיקה.

·         4 סעיפים על יישום:

א.      כדי שאנשים יבינו את התועלויות הם צריכים להיות אזרחים.

ב.      חסר.

ג.        חירויות מעוגנות בחוק הם בעיקר חירות הבעה וחירות התקשורת. הסיבה לכך היא שכדי להבין את השיח הציבורי אנחנו צריכים לתת במה לציבור. כך המחוקק ידע מה צריך. במובן הזה בנתם, מאוד לא פטרנליסטי. תדע מה הציבור רוצה => כדי שתעשה את הטוב. תפקיד הפוליטיקה הוא מימוש המוסר.

ד.      חירות של התארגנות פוליטית => בלעדיה אי אפשר להתווכח על מה מביא את האושר.

·         הענישה: ענישה על פי בנתם היא מניעתית => היא לא נקמה, אלא מניעתית. יודעים לכוון את הנזק והכאב כמו גם את ההנאות. עד בנתם ענישה נתפסה כנקמה, בנתם אמר: ענישה צריכה למנוע ולא לנקום.

·         יש מקום חשוב מאוד בפוליטיקה של בנתם (למרות שהיום רב התועלתנים לא רואים כך את הדברים).

השוואה בין התועלתנות ולמשנת הזכויות הטבעיות:

·         המשותף:

-          האדם התבוני, הרציונאלי, שחי את החיים הפוליטיים כדי להגדיל את יכולותיו ואפשרויותיו, ולהימנע מהאפשרות להיפגע.

-          הדרך לעשות: יצירת מדינה רציונאלית המשותת על חוק.

·         ההבדל הוא בדרך ההצדקה:

-          בנתם והתועלתנים אומרים שיש מקום למערכת שמחשבת תוצאות על פי כאבים והנאות של המדיניות.

·         הבדל נוסף בלגיטימיות של הממשלה

-          הלגיטימיות קיימת כל עוד המדינאי לא פגע בזכויות האזרחים.

-          בנתם: הלגיטימיות קיימת כל עוד הוא לא גרם להם לכאב. במובן הזה, התועלתנות מאפשרת הרבה יותר סיבות למרוד בשלטון. כדי לטעון שמדינאי גורם לכאב זה קל.