הפדרליסט – גבולות
המדינה (המליטון, מדיסון)
כללי:
·
דיון במשולש: שופטת/מחוקקת/מבצעת => מה מעל? מה צריך להיות מעל?
·
אמירת השופט ברק: החוק מגביל את הפוליטיקה באמצעות עקרונות מוסד
אוניברסאליים.
·
המתנגדים: החוק מגביל את הפוליטיקה באמצעות עקרונות מוסדיים אחרים
(כמו החוק היהודי).
·
התפיסה האירופאית: יש עקרונות מוסר המגבילים את הפוליטיקה.
הפדרליסט: כללי
·
הפדרליסט: שם כולל ל-85 מאמרים שכתבו ג'ון ג'ייק, אלכסנדר המילטון וג'יימס
מדיסון מאבות הדמוקרטיה האמריקאית.
·
ג'יימס מדיסון: להוריו היו עבדים.
·
המילטון: שר האוצר הראשון של ארה"ב. ילדות עשוקה. ממזר. מישהו
מאוד אמוציונאלי. בם גרם לאשתו לבגוד בו. בם היה מושחת והוא נלחם בשחיתות. הוא
לכלך בפרהסיה על סגן הנשיא. היה דו-קרב וסגן הנשיא הרג אותו.
·
ג'ון ג'יי (עד 1879): היה הנשיא הראשון של בית המשפט של ארה"ב. אדם
דתי. מייצג אינטרסיים של החקלאים.
·
1776: הקונגרס ה- 13
קולוניות ראשונות.
·
1777: הקונגרס היבשתי מתקן
את תקונות הקונפדרציה: האם תהיה פה מדינה אחת או כמה מדינות? בכלליות: התחושה
הייתה שקיבלנו חירות מהמשטר הבריטי. היה קשה מאוד להטיל מיסים מחדש.
·
בעיות בגיוס הכסף:
-
היו בעיות טכניות (מטבעות שונים ללא ערך משותף)
-
האזרחים לא רצו.
-
פערים בין המדינות: בדרום כלכלה חקלאית והיו תלויות בכח עבודה זול
(העבדים) ובצפון כלכלה תעשייתית (תפיסה ליברלית נגד עבדות, לימים מלחמת האזרחים
האמריקאית).
-
אנקדוטה: מחזק את התיאוריה שהפוליטיקה כולה נובעת מהכלכלה.
·
הייתה חשש כבד: ארה"ב לא תצליח להשתלט על הבלגן שיש בגיוס הכסף
והיא תתחיל להיות דיקטטורית.
·
כנס פילדלפיה (1788): מחשבה לפתח מדינה אחת ולא מדינות קטנות נפרדות,
מתוך התפיסה שרפורמה אדירה, היא זו שתוביל להצלחה. הכוונה הייתה ליצור הכמה מחוף
לחוף. הרעיון היה מאוד מהפכני ועמד נגד אינטרסיים של המון אנשים.
·
הקונגרס הכלל יבשתי: גוף שייצג את 13 הקולוניות בארה"ב. היה
ניסיון להגיע לקונצנזוס והדבר נתן כח אדיר לפרטים שיכלו להטיל זכות וטו. אולם,
הדבר גרם לכך שחלק מההצעות להחלטה יתמתנו (דבר שהזניח את הקבוצות הרדיקאליות)
=> נעשו פשרות. בכל זאת, היה חשש שלא כל המדינות יקבלו את ההחלטה בסטטוס
המדינה.
-
לדוג' ורג'יניה (חקלאית) ó ניו-יורק (תעשייתית, "תפסו תחת" על ורג'יניה), היה חשש
שהם לא יסכימו.
·
באו 3 ההוגים (המילטון, ג'יי, מדיסון) ואמרו צריך תעמולה כדי להעביר
את החוקה: קובץ 85 המאמרים היה מאמרי תעמולה שהתפרסמו כדי לשווק את הרעיון לכל
הציבור.
·
האסטרטגיה הייתה כזו: זו החוקה הכי גרועה שיש, חוץ מכל האלטרנטיבות:
-
פדרציה זה דבר טוב יחסית (לסחר, להגנה על האינטרסיים של החקלאים, של
התעשיינים)
-
רפובליקה: ממשל של נציגים (1) השואב את כל סמכויותיו מהעם כולו ו(2)
כל עוד העם רוצה בכך בלי זמן מוגבל או כל עוד אין דופי בהתנהגותם (ניקסון בפרשת
ווטרגייט, וכמעט קלינטון בפרשת לווינסקי).
·
מה לא כלל הפדרליסט:
-
הסכמה על העבדות. אז לא נתפס נורא, בדיעבד יתפתח למלחמת האזרחים.
·
2 בתים כפשרה על המאבק בין
המדינות הגודלות לקטנות:
-
ייצוג על פי גודל האוכלוסיה.
-
הסנאט: 2 נציגים לכל מדינה.
·
מאבקים בין אליטיזם לבין פופוליזם:
-
אליטיזם: לאליטות במדינה יש תפקיד ייחודי של שליחות. יש להם מחוייבות
למען ההמון (זה לא שהאליטות לא רוצות להתייחס לאחרים, כמו שהיום תופסים). חושדים
בהם: הם דה-פקטו דואגים לאינטרסים של עצמם. פטרנליזם: האם האליטות יודעות טוב יותר
מה טוב בשביל כולם?
-
האליטות פחדו מההמונים: ולכן הם רצו שלטון שימנע דיפוזיה של העצמה
הפוליטית להמונים. אחד הפתרונות היה שיטת האלקטורים => לא בחירות ישירות
לחלוטין, אלא בחירות לאליטה והוא בוחר את הנשיא. => הנשיא עורך מסע בחירות ארוך
מאוד בכל פדרציה. = > מסע בחירות יקר => מי שיכול להתמודד הוא עשיר מאוד, או
מישהו שמקבל תמיכה מאוד גדולה.
-
איזונים ובלמים:
-
התפיסה נגד הפלגנות: הקומוניזם, הנאציזם => נמחוק את כל ההבדלים
ויהיה שוויון מוחלט. בפלגנות יש יתרונות. הפדרליסט טוענים: הפלגנות היא חלק מטבע
האדם. מה נעשה? נעשה לובי בפרלמנט.
-
ברשות השופטת: הנשיא בוחר את בית המשפט העליון. האזרחים בוחרים את
השופטים בביתי המשפט התחתונים.
הצעות של הפדרליסט שהגיעו בסופו שליום לחוקה האמריקאית:
-
3 רשויות עצמאיות. לא עצמאיות לגמרי. יותר מבישראל. לדוג' ועדות בית
הנבחרים חוקרים פוליטיקאים.
-
2 בתי נבחרים במקום אחד.
-
פדרציה במקום מדינה אחת: הפדרציה מנהלת את מדינות החוץ והמדיניות
הכללית אך יש הרבה מאוד אוטונומיה לרשויות.
-
שימור האליטה בארה"ב: האמריקאים רואים באליטה, אליטה מחוייבת. הם
נותנים לגיטימציה לאינטרסיים. מפלגות לא צריכות לשרת את הטוב הכללי אלא את
האינטרסיים של עצמם וזה מעולה (בניגוד לשיח בבריטניה, צרפת, ואולי במובן מסוים גם
בישראל).
No comments:
Post a Comment