מחשבה מדינית: היחסים בין הפוליטיקה למוסר -מקיאבלי

היחסים בין הפוליטיקה למוסר

מחשבה מדינית - סיכומים

הקשר בין מוסר לפוליטיקה: 3 מודלים

·         אין קשר בין מוסר לפוליטיקה: מקיאבלי לא טוען את זה, אבל הוא טוען משהו דומה.

·         המוסר קודם לפוליטיקה (הדאונטולוגיה): בין אם הוא נובע מהתבונה, מאלוהים, או מכל מכל אחר, הפוליטיקה צריכה להיות מונחת על פי המוסר.

·         הפוליטיקה היא זירה בה ממקסמת (maximum) – התוצאתיות: הפוליטיקה היא ספירת חיים אחרת שנועדה למקסם אושר, איכות חיים, בטחון או כל דבר אחר.

אין קשר בין פוליטיקה למוסר

·         ג'ורג' ארוול: "השפה הפוליטית מעוצבת כך ששקרים ישמעו כאמת והיא יכולה לתת תחושה שרוח היא מוצק".

·         אנשים מצפים מהפוליטיקה היום להיות אתית באופן כללי.

-         הטענה הרווחת: "הפוליטיקה מושחתת" => לכאורה זה טבעה.

-         אבל אנחנו מתלוננים על זה. הראוי לפי התפיסה הרווחת היום בארץ הוא שיש יסודות מוסריים לפוליטיקה. השיח האתי על הפוליטיקה הוא כלי דמוקרטי ביקורתי חשוב.

·         הטיעון המוסרי חשוב כדי לתת לגיטימציה למדיניות: כשפוליטיקאים לא משתמשים בטיעונים אתיים הם "נופלים".

-          דוג' של שחרור ה-1500 האסירים של רבין בתמורה ל-3 החיילים שנפלו בשבי) רבין הצדיק את העסקה: "לא יכולתי להסתכל לאמא של החייל בעיניים ולא להחזיר אותו". טיעון בעייתי מבחינה מוסרית שזכה לביקורות רבות.

-          ביטוח הבריאות בארה"ב (משמעותי מאוד לדעת שליט בגלל כניסה היסטורית של ארה"ב לתפיסות מדינת הרווחה). כל העיסוק סביבו עוסק סביב טיעונים מוסריים מדוע יש להחיל אותו או לא להחיל את ביטוח הבריאות.

התוצאתיות:

·         שני שיקולים בתורות מוסר:

-          שיקול צווי: העקרון המוסרי קודם למעשה. (לדוג' אסור לרצוח, אסור לשקר, שמירה על זכויות אדם.

-          שיקול תוצאתני: התוצאה קודמת לכל.

·         יש שיקולים מוסריים בפוליטיקה: אך הם בדרך כלל תוצאתניים.

·         היסטוריה של התוצאתיות: סוף המאה ה-18, תחילת המאה ה-19 מתחילה חשיבה תוצאתנית המגיעה לשיא בסוף המאה ה-19. היא מתמוטטת במלחמת העולם ה-2. וחוזרת בשינוי אדרת בימינו אנו.

הפוליטיקאי כאדם מול הפוליטיקאי כמנהיג. (השיח על גלעד שליט כמקרה בוחן).

·         פוליטיקאי כאדם: אף אחד לא בא בתלונות לנועם שליט על עמדתו. רוה"מ כחייל יכול להזדהות איתו.

·         פוליטיקאי כמנהיג: היינו רוצים שרוה"מ יקבל שיקול ממלכתי שיכלול את כל הטיעונים. מפוליטיקאי אנחנו מצפים לדברים אחרים מאשר כשהוא חושב כמנהיג וכאדם. הספירה הפוליטית שונה מהספירה האישית. יכול להיות שיש סוג אחר של מוסר כשאנחנו מדברים על פוליטיקה לעומת המסור שאנחנו מדברים על יחסים בין אישיים.

·         טיעון של פילוסופים פוליטיים: בפוליטיקה יש צפייה מהפוליטיקאים לחשיבה תוצאתנית. גם אם בשיקולים בין אישיים הם פועלים על פי שיקולים תוצאתיים. (לדוג' שר האוצר ה"משקר" לפני שהוא מעלה ריבית, עושה פיחות וכד', לדוג' ראש ממשלה ש"משקר" לפני היציאה למלחמה.)

-          סיפור קובנטרי: צ'רצ'יל היה רוה"מ. הבריטים ניסו לפצח את קוד האיניגמה כדי לדעת מתי הגרמנים ינסו לכבוש את בריטניה מהמזרח. האנגלים מאוד חששו מההתקפה והדרך היחידה הייתה לרכז כוחות לפני ההתקפה. הבריטים הצליחו לפצח את הקוד ונודע להם שהגרמנים הולכים להשמיד את קובנטרי.

-          צ'רצ'יל עמד בפני הדילמה: להקריב את קובנטרי ולהגן על החשיפה של הצופן, לפנות את קובנטרי ולגרום לחשיפת הצופן ואז אולי אנגליה תושמד ע"י הגרמנים.  

פוליטיקה ומוסר – הקשר בעיני מקיאבלי:

·          

·         הפוליטיקה צריכה לממש מוסר. הפוליטיקה בישראל צריכה לממש את רעיונות הדמוקרטיה, השוויון, החיים הטובים בכלליות.

·         השיקול הדאונטולוגי (מוסר צווי): הפוליטיקה צריכה למקסם תוצאה

·         משחתת בריטית במלחמת העולם ה-2 נקראה לעזור למשחתת אחרת. ידוע שהייתה צוללת גרמנית באמצע. הוא סרב פקודה והציל את אנשי הצוות שלו. נשפט למאסר והורדת דרגה.

·         פוליטיקה של חלוקת מלגות:

מקיאבלי - כללי

·         1469-1527

·         עסק בהקמת צבא בפירנצה.

·         תפקד כ"שר הבטחון" של פירנצה.

·         היה מחזאי ומשורר.

·         ה"נסיך": ספר העצות לפוליטיקאי

·         שירת את משפחת מדיטשי.

הנסיך: הקשר בין מוסר לפוליטיקה

·         מקיאבליזם: הפרדת המוסר מהפוליטיקה. הפוליטיקה לא צריכה להיות מוסרית => תחבולנות פוליטית. עורמה.

·         סווג המשטרים של מקיאבלי: הסווג הוא ע"פ איך נרכש השלטון. האם הוא נרכש בהסכמה, בירושה, במהפכה כוחנית? האם האזרחים רגילים לחיות בחופש או על פי צווי?

-          הפוליטיקה היא אפשרות לכח.

-          אם השלטון הועבר בירושה אז השלטון ה"טבעי" (במונחים מודרניים: לגיטימי)

·         שמרנות פוליטית היא כלי ליציבות השלטון ולמשילות: אם הוא יגיע לשלטון, איך המושל ימשיך לשלוט? אל תעשה הרבה שינויים. (במקביל, יש מנהיגים שנפלו בגלל שהם לא היו רגישים לשינויים שהיו בציבור.)

-          פוליטיקה = הדרך ליציבות פוליטית. מטרת השלטון: להישאר בשלטון.

-          סותר את הגישה לפוליטיקה מוסרית: השמרנות סותרת שינויים לטובה.

·         מידה טובה בפוליטיקה: יש אנשים שנהיו שליטים בגלל המידה הטובה שלהם.

-          "מי שנעשה שליט בגלל המידה הטובה, נעשה שליט בקושי, אך שולט בה בקלות".

-          פוליטיקאי שיש לו מידות טובות, קשה לו מאוד להגיע לפוליטיקה: עובדים עליו, מתחמנים אותו.

-          אם כבר עלית לשלטון, יהיה לך קל להחזיק בו.

-          מה הכוונה במידה הטובה: מידה טובה היא לא דומה לתפיסות הדתיות, היא המידה הטובה של מקיאבלי (לדוג' לרצוח יכול להכלל במידה הטובה במקרים מסוימים).

·         מקיאבלי כן חשב שיש קשר בין מוסר לפוליטיקה: פשוט הוא חשב שהקשר הוא מאוד מסוים. היכולת של הפוליטיקאים להשתמש במידה הטובה כדי לזכות ב"מזל" ולהצליח.

·         המזל:

-          אנחנו מתייחסים אליו בדרך כלל כעוור.

-          מקיאבלי: אין מזל עוור. המזל זה מפגש בין אינטרסים של אנשים. לדוג' אם למנהיג יש יכולת לזהות את המכה שצריכה לבוא יש לו כלים להתמודד איתה, כמו שרופא יש יכולת להתמודד עם המחלה.

המשך מקיאבלי:

·         ערמומיות ממוזלת (מלשון: מזל): יש עוד דרך להגיע לשלטון. ההסתכלות המקיאבליסטית בהיסטוריה מוביל לכך שצריך להקשיב לעם ולדאגתו. => לא דמוקרטיה, אבל ניתוח היסטורי שמוביל למסקנה שהמנהיג צריך להיות פופולארי. מכאן שהמנהיג צריך לשקף את הרחשים בעם. => יש כאן בהחלט טענה בדבר המוסריות של הפוליטיקה.