מחשבה מדינית: הובס

הובס

מחשבה מדינית - סיכומים

·         לוויתן: מספר איוב. מדינה חזקה ועצומה כמו הלוויתן.

הפרויקט של הובס – מדוע לציית לחוק?

·         מה קורה כשהחוק אינו עולה בקנה אחד עם הערכים שאני מאמין בהם (לדוג' חוק המשקף את חשיבות הקהילה ואני לא מסכים איתו – אוטובוסי מהדרין)

·         אנקדוטה: ב-1/12/1955 סירבה לקום ולפנות את מקומה לאיש לבן באוטובוס (כך התחיל המאבק לשיוויון זכויות בארה"ב).

·         אקדוטה: לרב החוקים אין משמעות מוסרית (חוקי תעבורה לדוג')

·         התשובה לשאלה: בגלל היותי במדינה אציית לחוקים, גם אם אינם מתאימים לי.

·         שינוי ברמת הדיון: החוק הזה אני לא מסכים איתו, אבל אני רוצה שתהיה מערכת חוקים מתפקדת כדי שגם אחרים יצייתו למערכת.

·         תשובת הובס: הצעה של שיטה תיאורטית מדוע יש לציית לחוק. מה היה אילו לא היינו מצייתים לחוקים. (אגב, טיעון נפוץ של המחשבה המדינית: "מה היה קורה בלי")

·         מצב טבע => אמנה חברתית => המצב אחרי האמנה החברתית.

קצת היסטוריה:

·         1584 הנרי השמיני היה חובב נשים. באחד המקרים כשהאפיפיור לא הסכים שיתחתן הוא החליט להיפרד מהכנסייה. התחיל מאבק בין האנגלים לקתולים שהלך וצבר תאוצה.

·         50 שנה מאוחר יותר נולד הובס. למד באוקספורד (מקום טוב ללמוד בו דאז). קיבל עבודה כמורה פרטי לבן של דוכס. הובס קונה לו שם כאינטלקטואל ומורה מצליח מאוד. קצת נמאס לו והוא נוסע לונציה, שם הוא פוגש את גלילאו. הוא הולך ומסתבך: מצד אחד הוא מלמד בבית המלוכה, מצד שני הוא חושב שהרעיון שהמלוכה כוחה מהאל היא שטויות.

·         במקביל, באנגליה האצילים מתחילים לפתח כעסים על המלך צ'ארלס ה-1 משתי סיבות:

-          תודעה שמי שלוקח מאיתנו את המיסים צריך לתת לנו (לאצילים) חלק בשלטון.

-          המלך מתחיל להראות כיוון של חזרה לדת: הוא מתחיל קשרים עם מלך ספרד והאפיפיור. תפיסתו הייתה שזה לא כ"כ חשוב האם יש הבדל בין הקתולים לאנגליקנים.

-          1648 קרומוול.

·         1649 צ'ארלס ה-1 מוצא להורג. קרומוול עולה לשלטון. מפזר את בית הלורדים, מבטל את השייכות לדת, מבטל את המלוכה (פעם ראשונה שאנגליה היא רפובליקה), במובן זה הוא אחד משורשי הדמוקרטיה.

·         מצד שני קרומוול, שהיה פוריטני, החליט לאסור את שתיית האלכוהול באנגליה (טעות מרה). ב-1658 (אחרי שלטון של 10 שנים) בנו של קרומוול עולה לשלטון ונופל אחרי שנתיים. המלוכה שבה לאנגליה.

·         באותה התקופה הובס כותב את ספרו.

·         הובס חזר לאנגליה מפריז ב-1961.

·         ב-1660 כשצ'ארלס ה-2 חוזר לשלטון רעיונותיו (אחרי 5-6 שנים מפרסום ספרו) חודרים לאט לאט.

רעיונותיו של הובס:

·         שיטת העיון: אני מקבל כנתון את טבע האדם.

·         צורת חשיבה/דיסציפלינה במדעי החברה והמחשבה המדינית יכולה להיות לקבל כנתון את טבע האדם ולהתאים אליו את המוסדות (במונחי היום 'כלכלה'). זאת לעומת דיסציפלינות אחרות שרוצות לשנות את טבע האדם (פשיזם קיצוני).

·         הובס אומר: אני רוצה לשנות את התנהגות של האדם במצב הטבע.

·         פגישת הובס-גליליאו: אחד הדברים שהעניק להובס גליליאו => במקום לשאול למה דברים נעים, צריכים לשאול למה הם מפסיקים לנוע. מה שהפריע להובס זה חוסר היציבות הפוליטית והשאלה שהוא ניסה להשיב עליה היא איך להתגבר על זה.

הטבע האנושי (פרק יג'):

·         על פי הטבע, בני האדם שווים. אולם, יש דרכים לגבור על הזולת (גם אם הוא חזק ממך): התאגדות (להביא את אח שלך שידפוק לו מכות) או תחבולות סתר.

·         אין מצב שיש בן-אדם אחד שהוא מעל כולם. (יותר מאוחד הוא יסתור את זה כי יהיה מישהו שנהיה המלך ומי זה יהיה? החזק מכולם)

·         הטרגדיה האנושית: כל הזמן אנשים מנסים להערים על אחרים

·         אנשים שלא מכירים אחד את השני, סומכים אחד על השני פחות. בסיטואציה הפוליטית-חברתית, מספיק שיש בן-אדם אחד שהוא משוגע וכולם בסכנה (לדוג' 99% מהתושבים לא יפרצו לבתים ועדיין כולם נועלים את הבית).

·         בעולם הבין-לאומי מלחמת הכל בכל (לדוג' קדאפי, שידיע שאין לו כח צבאי להתגונן מהמערב, יצר תדמית של משוגע כדי שמדינות המערב לא יפלשו ללוב).

·         לא רק שאנשים חושדים אחד בשני אלא הם גם עושים דברים נוראיים אחד לשני כדי להגן על עצמם.

·         עקרון הליברליזם והעברות הכספים בין יוסי לדני (דני מקבל 100, אם הוא מעביר ליוסי יוסי יקבל עוד 400 ויוכל לעשות מה שהוא רוצה עם הכסף). בסוף הם מבינים שכדאי להעביר ולהתחלק. הובס לא האמין ברעיון הזה. הוא לא פתר את המצב הטבע באמנה ליברלית שיש בבסיסה רציונאליות המחשבת תועלת והפסד. הוא פתר אותה באמנה אחרת.

האמנה: מעבר בין המצב הטבעי למצב המדיני.

·         האמנה היא בין חברי הקהילה לבין עצמם (ולא למלך) לוותר על החירות הפוליטית שלהם באופן מוחלט, ולתת את כל הזכויות הפוליטיות שלהם לגוף אבסולוטי (לצורך העניין למלך). ההסכם הוא בין הנתינים לבין עצמם, בעוד המלך הוא בעל זכויות אבסולוטיות בתוך הקהילה.

·         אנחנו מעבירים את זכויותינו לריבון, כי זה משתלם לנו בתחומים רבים:

-          בטחון: יש ריבון השולט באלימות.

-          שגשוג כלכלי: יש חירויות כלכליות, חירויות להתאגד וכד'. על פי הובס המלך צריך לאפשר לעם חירויות רבות.

ביקורות על הובס:

·         במודל שהוא מציע יש התייחסות אינסטרומנטאלית לחלוטין בחברה: האדם מאבד לא רק את חירותיו הפוליטיות אלא גם חיבה, אהבה, קהילה וכד'. ההנחות בדבר התנהגות האדם של הובס לא כוללות חיבה, אהבה ורצון לקהילה ורוצים רק בטחון.

מורשת הובס:

·         (אם נזניח את מקיאבלי) הובס הוא הראשון שמציע תורה מדינית חילונית.

עקרון הכרעת הרב של לוק ומשמעותו בפוליטיקה:

·         הזכות למרוד: עקרון הרב-משמעות הרב בדמוקרטיה.

·         ההתייחסות המיסטית לרב נובעת הגישה של לוק: פשוט שיטה זולה יותר ויעילה יותר.

·         המצב המקורי דומה למסך הבערות של רולס: אין ידיעה של מה שיהיה.

·         אצל לוק: אתה לא יודע מראש אם תהיה המיעוט או הרב, לכן מן הראוי לקבל את עקרון הכרעת הרב. אין דרך לתפקד פוליטית אם לא מקבלים את עקרון הכרעת הרב.

·         הכבוד למיעוט: יכול להיות שאתה תהיה במיעוט ולכן גם מן הראוי לשמור על זכויותיו.

·         המגבלות: הזכויות (שמקורן לא ברב וברצונו, אלא בגלל שכשאנחנו לפני מסך הבערות זה כדאי לנו)

·         הזכויות אינם בהכרח תוצאה טבעית של האמנה הנובעת מרצונו של הרב. הרב קיבל את עקרון הזכויות כהגנה על המיעוט מתוך אי הידיעה שלו אם הוא יהיה מיעוט או רב.