מחשבה מדינית - סיכום: נאציזם ופשיזם

נאציזם ופאשיזם

מחשבה מדינית - סיכומים

·         הנאצים – קידש את הגזע. תורת הגזע.

·         הפאשיזם – קידש את המדינה. הפאשיזם לא היה בהכרח גזעני ואפילו הכיל יהודים. הוא הושפע מהנאציזם ומהלחצים של היטלר בשלב מאוחר יותר.

·         היו קיימות תנועות פאשיסטיות באנגליה, בצרפת וכד'.

·         פאשיזם: מושפע מתיאוריות לאומניות (טרייטשקה וכו') סורל וכד'.

·         לא מנסה להיות אוניברסאליסטי ולהגיד אמירות כלליות.

·         אנטישמיות: יכול להיות אנטישמי, אבל לא היה תמיד אנטישמי.

·         קידוש המדינה - לאום בנוסח עממי: המדינה שייכת לכל העם. לא כמו הלאום הליברלי שנתפס ע"י הפאשיסט כאריסטוקרטי ואליטיסטי. "המדינה והפרט אחד הם". הלאום הוא יחידה גדולה שחברים בה פרטים המאבדים את ייחודם ואת המובחנות של כל פרט מפרט. המדינה=הלאום=היחיד. מדינת הלאום היא לא רק מעל היחיד במובן הפוליטי, אלא מעל היחיד במובן אקזיסטנציאליסטי-מטאפיזי. האינדיבידואל נטמע לחלוטין במדינה.

·         שני השפעות על הפאשיסטים:

-         פיוטוריסטים: זרם אומנותי בתחילת המאה ה-20. ציירו בתי חרושת, עשן וכד'. דרך הטכנולוגיה נניע את האדם לקדמה. => הפאשיסטים השתמשו ברעיונות האלו כשהשתמשו בטכנולוגיה כרעיון שמקדם את החברה.

-          סינדיקליזם: אידיאולוגיה אנרכית-סוציאליסטית. דוגלים בכך שהמדינה צריכה להעלם ויש ברית של איגודים מקצועיים. => הפאשיסטים השתמשו ברעיון לפיו הייצוג באוכלוסייה יהיה מאוגד על פי סינדיקטים על פי מקצועות.

-          : המדינות

-          ברקע יש לחץ - הפחד מהקומוניזם: הגירה אדיר ממזרח אירופה למערב אירופה, הגירה מאירפוה לארה"ב, וכד'. הפתרון להכל: ההפיכה הקומוניסטית של 1919. האירופאים מאוד מפחדים מכך שהקומוניזם יתחיל לפרוץ בכל העולם. יש פחד מהקומוניזם שהוא דרמטי. => לכן הפאשיזם זוכה להערכה רבה מאוד.

11     נקודות מרכזיות על פאשיזם (ברוח שטרנהל):

·         מעשה ורעיון: הפאשיזם מכיל את שניהם.

-         לא רק רעיונות – לא צריך רק "לדבר" כמו האינטלקטואלים, אנטי תזה לרעיון הליברלי.

-         התנגדות לליברליזם: הפאשיסטים התנגדו בתוקף לרעיון לפיו לאדם יש זכויות הנובעת מעצם היותו של האדם אדם. הפאשיסט רואה את הזכות נובעת רק מהמדינה.

-         התנגדות לדמוקרטיה: דמוקרטיה מקדשת את רצון הפרט ולא את המדינה.

·         הרעיון צריך להיות רעיון לפוליטיקה: משהו גדול ועמוק ומסעיר. מגיע מסורל (הרעיון של משהו שיניע ושקשק את כל המערכת)

·         תפיסת האדם אצל הפאשיסטים – האדם כפוף למדינה: היחיד למען החברה. היחיד מוכפף לסדר החברתי. לאדם יש חירות בתנאי שהוא כפוף למדינה. דימוי של מכונה ענקית וכל אדם הוא גלגל קטן -> לכל גלגל מגיע שמן וגריז וצריך לטפל בו בתנאי שהוא מניע את המכונה.

·         המנהיג – דרכו באמצעותו פועלת המדינה: מנהיג אחד (ולא קואליציה של רב שהיא מקרית) המזוהה עם המדינה => הוא מוחלט ולא מקרי. זה שהוא שם זה סימן שהוא היה צריך להיות שם. השפעה של הדרוויניזם החברתי => המוצלח ביות והמתאים ביותר הוא נהיה המנהיג. אין כאן מקריות. המנהיג מגלם בדמותו את המדינה כולה. המנהיג מקדיש את חייו למען המדינה, הוא משרת את המדינה. המנהיגות לא עוברת בירושה – זה אדם שנאבק והצליח וניצח.

·         המדינה מעל הכל: אם המאה ה-18 שחררה את היחיד מהמדינה, הפאשיסט משחרר את המדינה מהיחיד. המדינה היא הישות המוסרית העליונה. כל מה שהיא מחליטה הוא המצו המוסרי העליון. למדינה אין מחויבות ליחיד.

·         המפלגה: (אנקדוטה לשונית: מפלגה בא מלשון פלגנות, הפדרליסט: נשמור על הדמוקרטיה ע"י יצירת פלגנות, לגיטימציה לריבוי קבוצות פוליטיות). השאלה המציקה לאנושות: מה לעשות עם הפלגנות? הפדרליסט אמרו: אי אפשר לפתור את הפלגנות.

-         2 אסכולות ניסו לפתור את הפלגנות:

א.      הקומוניזם ע"י ביטול הקניין הפרטי שהוא מקור הפלגנות.

ב.      הפאשיזם ע"י הפיכת האינטרס האישי לאינטרס המדינה.

-         הפאשיזם מבטל את כל המחיצות בין החברה האזרחית למדינה ובין הפרט למדינה. המחיצה היחידה שנשארה (במידה מסוימת) היא בין הכלכלה למדינה (הפאשיזם קיבל על עצמו תפיסות קפיטליסטיות בשביל הצמיחה).

·         הפאשיזם הוא טוטאלי - הכל פוליטי: כל דבר הוא פוליטי. גם טקסטים שקוראים, גם אמנות, הכל.

·         הפאשיזם הוא אנטי-דתי: הפאשיזם מציע עצמו כתפיסה חילונית מודרנית שבאה להחליף את הדת. האדם הוא חלק מכוחו של חוק עליון פאשיסטי. הפאשיזם הוא הגות רעיונית המחליפה לגמרי את הקתוליות.

·         עקרון המאבק וההתנגדות לפציפיזם:

·         האינטלקטואל הוא פטפטן, בטלן, ספקן, נטול משוא פנים (נחשב לגנאי אצל הפאשיסטים), יפה נפש (גם גינוי),  הרציונאליות שלו מסקנת את הדימיון.