סיכום על המהפכה המדעית ועליית הכלכלה האטלנטית

המהפכה המדעית:

במאות ה16-18 בכל מקום ניתן לראות שגשוג אינטלקטואלי ומנסים לתור בעיות בצורה מדעית . מתודה מדעית- עפ"י הסתכלות והבחנה שיטתית אתה מביט על תופעות טבע ועושה ניסויים באשר לסיבות ולהשלכות של התופעות הללו.

אנשי הנאורות וההשכלה מבינים שמטרתם להביא קידמה לעולם תוך יישום ההיגיון על ההבחנות שלהם. התוצאה היא שהחלו התאגדויות אינטלקטואליות שמעשירות את החיים. גלילאו גלילי נולד ב1564 נפטר ב1642, נקרא לרומא לאינקוויזיציה מפני שהתיאוריות שלו קראו תיגר על ההנחות של הכנסייה. למשל – גלילאו טען שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להיפך כפי שטענה הכנסייה. הוא נשפט ונידון למאסר בית לכל חייו ואז אמר "ועל על פי כן נוע תנוע".

המאה ה17 נקראת מאת הגאונים משום ההמצאות הרבות שנעשו בה. ואז החלו לקרוא תיגר על הנחות שהיו שרירות וקיימות חלקן כ2000 שנה.- אריסטו טען שהארץ במרכז היקום וכל היקום מסתובב סביבה ולכן חומר באופן טבעי מחפש מנוחה ולא תנועה.

וויליאם הרווי , אבי מערכת הדם, סרטט את כל מערכת הדם כפי שאנו מכירים היום. יוהנס קפלר- ביסס את התזה שאנו מסתובבים סביב השמש ולא הפוך. פרנסיס בייקון אמר שהגיע הזה להפסיק לדון כמה מלאכים יכולים להיכנס בקוף של המחט.

הכנסייה באותה תקופה טוענת כי אצלה לא מחפשים ידע נוסף, אין צורך לחקור מה שאתה צריך לדעת כתובת בכתבי הקודש.

ישנן 2 שיטות חשיבה אינדוקציה- מהפרט אל הכלל או דדוקציה  הסקה מהכלל אל הפרט. מפה והילך פילוסופיה נכנסת כמקצוע חובה כיוון שהיא מלמדת אותך לחשוב. מכאן גם החלו לחשוב מחשבות של כמעט כפירה- ככל שנחקור יותר יש סיכוי שנגלה את הכללים לפיהם אלוהים פעל.

בנקודה זו נולד אייזיק ניוטון 1642-1727, משיק את המהפכה המדעית ומניח את היסוד למדע המודרני שעד היום אנו עובדים על פי קריטריונים אלו. מנוסחים חוקים על משקל, תנועה וגרביטציה. כוחות שמושכים ונמשכים. אז החלו לנסח את השפל והגאות לכוח המשיכה של הירח. ניוטון לא שלל את קיומו של בורא עולם, מידי פעם ישנה התערבות אלוהים במה שקורה. בניגוד למה שאחרים טענו שאלוהים ברא את העולם כמו שהוא וסיים את תפקידו בתחום זה.

מפה צומחת תרבות המדע, לא רואים במדע דבר פסול. אנשים מתכנסים בחוגי בית ושומעים הרצאה מדעית. צומחות אגודות מדעיות, נולדות רפובליקות של ידע- ספרים, ספריות. ישנה פעילות חוץ אוניברסיטאית, המדע מופץ ליותר יותר אנשים, מלכים פורסים חסותם על אגודות מדעיות. המלכים מבינים שניתן לרתום את המדע לטובת האינטרסים של המדינה.

מפה מגיעים להפצת ידע מדעים, מדענים מבקרים אחד את השני, מחליפים יעד. מוקמים קולג'ים למדע ולמחקר, ישנם כינוסים מדעיים. הרצאות מפורסמות. עשירים פורסים חסותם על מדענים. אך זוהי נחלתם של מעטים- נשים ומיעוטים אחרים מודרים מהעיסוק במדע, מפני שידע זה נכס. טעו האם למוח יש מין- האם מוח זכרי ונקבי שונים?

המדע הוא בלטינית, ולאט לאט השפה הזו הופכת לשפת מיעוט- רק של אנשי המדע. במזרח אין מדע, המפכה המדעית לא מגיע לשם. הכנסייה עושה כל מאמץ להגביל את התפוצה של הידע המדעי. רוסים סגורה ומפגרת בנושא המדעי מכיוון ששם הכנסייה הייתה חזקה במיוחד.

מפה נעשה שימוש מדעי- שימוש בהמצאות של המדע. בשלב זה היה מספיק ידע וטכנולוגיה בשביל לצאת לגלות את העולם החד. ממציאים מיקרוסקופים, ברומטר, מד לחץ אטמוספרי. המדע נרתם לעזרתה של המדינה והם מבקשים לתרום לרווחתה של המדינה.

המדע חותר תחת הדת. הכנסייה אוסרת ללמוד מדע- במיוחד פילוסופיה. התיאולוגיה הקתולית אוסרת חדשנות.

תוצאת המהפכה המדעית היא שאירופה דוחקת לראשונה את הדת לשוליים. הפילוסופיה שמתפתחת גורמת להטיל ספק בכל דבר. ישנה מחשבה של אם אני מהרהר על כל דבר אזי הצעד הבא יהיה לערער בשליט ובשלטון. המדע מערער על הדיקטטורה.

הידע מופץ, חינוך הופך לדבר מרכזי, רעיונות פילוסופים למיניהם מקבלים תמיכה. מפה ועד לחקר החברה והמפכה הצרפתית המחקר קטן. נולדות האנציקלופדיות- ידע להמונים.

המעמד הבינוני מתרחב, והוא זה שמפיץ את השינויים. המעמד הגבוה לא רוצה שינוי ומעמד הפועלים לא יכול לעשות שינויים. ידיעת קרוא וכתוב מתפתחת , מופצים עיתונים וז'ורנלים. כתוצאה מכך פוחת המרחק בין האליטה לבין העם. ישנם טקסי קריאה- עומדים וקוראים לאנשים יצירות.

התרבות עוברת תהליך שנקרא לו חילון- האומנות- הציור, המוזיקה וכדומה. אנשים מגיעים למסקנה שחופש הוא תנאי לאושר.

יש 3 מיליון יהודים אז באירופה, הם סובלים מדיכוי ואפליה במיוחד במרכז אירופה ומזרחה. כל ההתפתחות שקורית באירופה משפיעה על היהודים. יש להם איסור לעסוק בכל מיני מקצועות. והם יכולים לעסוק רק בהלוואות בריבית כמעט.

קם מושג של "דעת קהל"- אנשים ממעמד הביניים קמים ומביעים תביעות ושומעים להם- לציבור יש זכות אמירה.

עלייתה של הכלכלה האטלנטית

תקופה בה מגלים את אמריקה, החלו לסחור איתה ולהביא לה חומרי גלם. כתוצאה מכך עולה מעמד שלם באירופה של סוחרים, בעלי אוניות, קברניטים, הנהנים מהסחר עם המערב ומי שמצליח במיוחד הם הסוחרים הבריטים. כתוצאה מכך, מתרחבות הקולוניות למיניהן – מושבות שהמדינות האירופאיות רוכשות לעצמן. ספרד צרפת בריטניה והולנד יוצאות מערבה ורוכשות מושבות ממערבה להן. התעשייה צומחת וכלכלת מערב אירופה מתפתחת ואנגליה עולה מעל כולן בשגשוגה.
הפחם והטקסטיל עושים את המהפכה התעשייתית באנגליה. כאשר מתפתחות הכלכלה והתעשייה, הערים גדלות, וציבור גדול של אנשים לא נהנה מכך והם גונבים כדי לאכול ולהתקיים. בעקבות התגברות התופעות האלה עולה על סדר היום הציבורי שאלת הסדר הציבורי ושמירתו. וכך גם לראשונה, מתחילה המדינה לסייע לנזקקים.