שיטות מחקר בתקשורת - סיכום מאמר: כוכב מושפל

סיכום מאמר: "כוכב מושפל"

המאמר "כוכב מושפל" עוסק בשאלה מדוע הריאליטי מצליח. המחקר שואל מה יש בתפיסת הריאליטי שמוביל להצלחת הפורמט. מהו ריאליטי? ריאליטי זהו סוג של "הבניית המציאות".

קיימים תת-ז'אנרים רבים בריאליטי, אשר מה שעומד מאחוריהם הוא הרצון להזדהות עם הקהל. יש סוגי ריאליטי שמצריכים מהמשתתפים לעשות כל מיני פעולות שרוב האנשים ה"רגילים" לא היו עושים אותם.

את מושג ה"השפלה" יש להציג ב-2 קצוות: העלבה, בתוכניות כמו "כוכב נולד". הצד השני של המתרס מתייחס להרגשת הביזוי (אנשים מרגישים ביזוי במצבים שונים), בתוכניות כמו "FEAR FACTOR”.

שאלת המחקר: כותבי "כוכב מושפל" מנסים לראות מה יש בתחושת ההשפלה שמשפיע על מידת ההנאה של הצופים מפורמט הריאליטי. שני המשתנים הם: מידת ההנאה ותפיסת ההשפלה – האם מדובר כאן בעלבון או בביזוי ועד כמה זה משפיע על התפיסה שלי. המשתנה הבלתי תלוי ← תפיסת ההשפלה, המשתנה התלוי ← מידת ההנאה.

במאמר מובאות מגוון תיאוריות שעשויות להסביר מדוע הריאליטי מצליח בארץ:

-        מציאות ובדיון- המציאות של חיינו איננה מציאות של הישרדות, כוכב נולד – אלא נשאבים לזה, הפערים בין המציאות לבין מה שקורה בטלוויזיה הוא שונה.

-        חדשנות-  פורמט שהוא חדשני, מה שאומר שאנשים אוהבים דברים שלא ראו קודם.

-        מציצנות- מספק את יצר המציצנות באופן מוסרי, מציצים לסיטואציות שמוצגות לפנינו.

-        עלות ההפקה והיצוא- העלויות זולות מאוד לעומת הפקות מקור ולכן כדאי להם לעשות טראש מאשר משהו איכותי.

-        אשליית ההשתתפות- ניתן לקחת, לכאורה, חלק בבחירת המועמד האהוב/להשתתף בתהליך ההדחה של מישהו ששנוא על הקהל. רעיון הדמוקרטיה הוא להגן על מיעוטים, וכאן יש אשליה של דמוקרטיה (ע"י שליחת הודעות SMS).

-        שימושים וסיפוקים- יש כאן בריחה מהמציאות, מאפשר לנו לנקות את הראש.

-        תשוקות וגירויים- מפורמט לפורמט ומעונה לעונה סף הגירוי עולה ומפתחים קהות חושים לגבי סבלו וחולשתו של האדם, הזעזוע הולך ופוחת.

כאן עשינו הגדרה נומינלית למילה "השפלה", הגדרנו את שאלת המחקר.

השערה ראשונה: ככל שמידת ההשפלה הנתפסת בקטע מתוכניות הריאליטי תהייה גדולה, כך תהייה מידת ההנאה של הצופים מקטע זה. המשתנה התלוי ß מידת ההנאה; הבלתי תלוי ß מידת ההשפלה (הנתפסת). כאשר עושים מניפולציה (=ניסוי) אפשר לשלוט על חלק גדול למדי מהמשתנים המתערבים, ולהם יכולים להיות הסברים אלטרנטיביים להשערה. הג'נדר הוא כאן משתנה מתערב; ההנאה שאישה תופסת שונה מההנאה שגבר תופס.
סולם ליקרט – נע בין ערכים של 1 ל-5. ערך 1- חלשה מאוד; ערך 3- אדיש; 5- חזקה מאוד. בסולם ליקרט יש טווח השתנות , אפשר להגיד בדיוק את התשובה הממוצעת.
ניסוי: הצופים ראו 3 קטעים ונשאלו שאלות שתפקידן לברר כמה משפיל לדעתם היה הקטע, כמה חוסר נוחות חשו במהלך הצפייה וכמה הם נהנו ממנו.
ממצא: קיים קשר הפוך בין מידת ההשפלה שהצופים זיהו בקטע, למידת ההנאה ממנו. קיים קשר ישיר בין מידת ההשפלה למידת חוסר הנוחות שנגרמה לצופים. ההשערה הופרכה.
השערה שנייה: לעומת נבדקים שלא נחשפו לקטע  משפיל לפני הצפייה בקטע לא משפיל, נבדקים שצפו בקטע משפיל לפני הצפייה בקטע ללא השפלה- ייהנו פחות מהקטע ללא השפלה. המשתנה התלוי ß מידת ההנאה; הבלתי תלוי ß צפייה קודם לכן בקטע משפיל (כן/לא). (סוג ההשפלה משפיע על ההנאה מהקטע עצמו שצופים, התמקדות ב"סף הגירוי").
ניסוי: מחצית מהצופים ראו קודם קטע משפיל מאוד, אחר כך קטע משפיל מעט ואז קטע לא משפיל ומחציתם ראו את הקטעים בסדר.
ממצא: לא נמצא קשר מובהק בין סדר הצפייה בקטע לבין רמת ההנאה מהם. ההשערה הופרכה.
השערה שלישית: מידת ההנאה מקטעי הביזוי תהיה קטנה ממידת ההנאה מקטעי ההעלבה. התלוי ß מידת הנאה; הבלתי תלוי ß ביזוי והשפלה.
ניסוי: השוו קבוצה שראתה קטעי השפלה לקבוצה שראתה קטעי ביזוי.
ממצא: נמצא הבדל בקטעים עם השפלה בוטה אך לא בקטעים עם השפלה בינונית. ההשערה אוששה באופן חלקי, בשל העובדה שיש שוני בין גברים לנשים במידת ההנאה.

שיטות מחקר בתקשורת

שיטות מחקר בתקשורת - סוגי השערות

שיטות מחקר בתקשורת

סוגי השערות

1) השערה תיאורית - תיאור תופעה.

2) השערה מתאמית (פונקציונלית) - קשר בין משתנים X Y (כאשר X משתנה גם Y משתנה).

3) השערה סיבתית. X גורם לY.

דורקהיים יוצא מתוך הידע הקיים (השערת עולם Ho): "אדם שמתאבד סובל בהכרח מבעיה נפשית או פסיכולוגית". הוא מצפה למצוא (H1): קיימים מנגנונים חברתיים (לכידות) שיכולים לגרום לאדם לא להתאבד. השערה נוספת של דורקהיים (Ho): ברמות לכידות חברתית גבוהה, נצפה למצוא שיעורי התאבדות נמוכים. ואילו השערת H1 שלו: ברמות לכידות חברתית נמוכה, נצפה למצוא שיעורי התאבדות גבוהים.

רמת השכלה

רמת הכנסה

רמת כושר גופני

משקל גופני

השערה כללית:  קיים קשר בין רמות ההשכלה וההכנסה לבין המשקל הגופני והכושר הגופני.

ספציפית: קשר שלילי: ככל שרמות השכלה והכנסה נמוכות כך עולה המשקל.

משתנה

הגדרת המשתנה: תכונה/תופעה אשר מקבלת ערכים שונים באוכלוסיה (למשל: גיל, מצב משפחתי).

שיטות למיון משתנים:
- מיון לפני תפקיד: מתחלק למשתנה תלוי (=מוסבר) ומשתנה בלתי תלוי (=מסביר)

- מיון לפני משתנה: מתחלק למשתנה איכותי וכמותי (בדיד/רציף)

- מיון לפי רמת מדידה: מתחלק לרמות המדידה- שמית, סדר, רווח, יחס. (טבלה נרחבת במצגת)

הגדרות:

- הגדרה שמית: מגדירה את המשמעות התאורטית של המשתנה.

- הגדרה תפעולית: הנחייה מפורטת למדידת המשתנה במציאות.

** אין להגדיר מושג בעזרת עצמו

** יש לשאוף להגדרה חד-משמעית

שאלת מחקר / בעיית מחקר

אינטראקציה בין 2 משתנים לפחות: תלוי (מוסבר, מנובא) ובלתי תלוי (מסביר, מנבא).

קיימות 2 סוגי השערות: כללית, ספציפית.

השערה כללית ← אומרת שקיים קשר כלשהו בין המשתנים. יש מתאם ביניהם.

בהשערה זאת, יש מבחני קשר ומבחני הבדל, זה היינו הך, בודקים הבדלים בין 2 משתנים (גברים ונשים, רופאים ואחיות).

לאחר בחירה המשתנים, מגדירים אותם.

הגדרה נומינלית של המשתנים, שמית. על מנת שההתייחסות שלי למושג "השפלה" למשל, תהייה זהה למושג של הקורא "השפלה".

השלב הבא: הגדרה תפעולית/פונקציונלית/אופרטיבית. זהו המישור המעשי של התהליך המחקרי. מדובר בתרגום של המישור האינטלקטואלי (ההגדרה השמית/נומינלית).

שיטות מחקר בתקשורת

סיכום מאמר: אמור לי מה הסטיקר שלך ואומר לך מי אתה: סטראוטיפים של אנשי ימין ושמאל בישראל - נורית טל אור

סיכום מאמר: אמור לי מה הסטיקר שלך ואומר לך מי אתה: סטראוטיפים של אנשי ימין ושמאל בישראל - נורית טל אור

מדובר על מחקר עמדות, שבוחן תפיסה סטריאוטיפית. כלומר, איך אנשי ימין ושמאל תופסים את זולתם. האם השיוך הפוליטי שלי משפיע על התפיסה שלי אחרים. האם התפיסה שלי בתחומי ביטחון ופוליטיקה תואמת את התפיסה שלי בנושאי דת, ציונות, כלכלה וחברה.
טל-אור באה ואומרת שעד היום סטיגמות נחשבו לדבר לא יפה. הסטיגמות קיימות ויש להן מאפיינים מאוד ברורים שבגללן נוצרת אותה תפיסה סטריאוטיפית. בגלל שזה נחשב למשהו שהוא לא פוליטיקילי-קורקט, ע"פ מחקרים בארה"ב, זה שייך להשערת הHo.
במחקרים אלו נקבע שאנשים משקרים ביחס לעמדות והתפיסות הסטריאוטיפיות שבהן הם מחזיקים; הם ישקרו כדי לא לסבול מבחינה חברתית. זאת אומרת שאנו מבינים שקיים קושי לבוא ולשאול מישהו באופן ישיר מה אתה חושב לגבי סטיקר כזה או אחר; אנו יודעים בהכרח שהוא ישקר. על מנת להתגבר על בעיה זו, היא יוצאת בתיאוריה ברורה ומוצהרת מתחום הפסיכולוגיה החברתית. מתוך התיאוריה המדוברת היא מבינה שאנשים משקרים ביחס לעמדתם בגלל תופעה פסיכולוגית שנקראת "רצייה חברתית".
בנוסף, מנסה טל-אור מנסה להבין למה אנשים מחזיקים בסטריאוטיפים ומגלה שיש לכך 2 תשובות: 1- הגישה הקוגניטיבית – אנחנו לא יכולים כל היום לאפיין כל אחד, יש הרבה פרטים שאין אנו יודעים להיכן לשייך אותם ולכן מה שעושים זה לקטלג לפי הטיפוסים אליהם נחשפנו עד היום במהלך חיינו. היתרון בזה- יצירת סדר, העולם פשוט ואנשים נכנסים לתבניות שמוכרות לנו; החיסרון-  אנחנו לא באמת עומדים על הייחוד של כל אחד ואחד, כולם משויכים סה"כ לתבניות.
2- הגישה המוטיבציונית – ההגדרה שלנו לאיזה קבוצה אנחנו משתייכים, עם מי אנו מזדהים, זוהי הגישה המוטיבציונית.

בסקירת הספרות, למעשה, נותרת טל-אור התייחסות לנושא הסטריאוטיפים ומסבירה מהי משמעות השמאל והימין בישראל. טל-אור עושה ייחוס מיוחד לישראל. היא מסבירה שימין ושמאל נובעים מגישה כלכלית – הימין הוא קפיטליסטי והשמאל הוא סוציאליסטי. בימין הכלכלי אין הצדקה לשירותים חבריים ובשמאל הכלכלי זוהי ההצדקה ולכן אנחנו קיימים. מדיניות השמאל הינה מדיניות רווחה וסעד (פנסיה, דמי אבטלה, קצבאות וכו'), כולם שווים ואין עניין לרכוש עצמי. מדיניות הימין מאמינה בכך שכל אחד צריך לעבוד ולצבור לעצמו הון ומה שקובע הם כללי השוק.
לעומת זאת, בארץ ימין ושמאל מתייחסים בראש ובראשונה לביטחון בגלל ההיסטוריה והאיום הקיומי התמידי. אנחנו עושים הפרדה מאוד ברורה בין עקירת יישובים לבין העדפה לוויתור על שטחים תמורת שלום. אנשים שמצביעים למפלגות הללו לא מתייחסים לפן הכלכלי. נוצר פרדוקס שדווקא לימין מצביעות השכבות החלשות יותר בחברה, אשר לא מבינות שהימין מחוקק חוקים שפוגעים בהן. ברגע שעושים חלוקה פוליטית בין ימין לשמאל, מבינים שמהמפלגות מרוכזות לאיזור המרכז, בעיקר מבחינה כלכלית- גם הימין מבין כיום שלא ניתן להתעלם מסעד ורווחה.

טל-אור מצלמת 37 סטיקרים שהוא מזהה על רכבים בישראל באותה התקופה והיא מייצרת אינדקס- מצב שבו יש מספר סטיקרים בנושא זהה (איכות סביבה, דת ואמונה וכו'); וכן היא מזהה שיש סטיקרים בודדים. טל-אור מראה לנסקר תמונות של סטיקרים מרכבים ומבקשת שיגיד לה מי בעל הרכב (ימין/שמאל, אשכנזי/מזרחי, דתי/חילוני) וכן להעריך מה הסיכוי שהנחקר ידביק כל אחד מהסטיקרים הללו.
כאן היא מבינה שיש סטריאוטיפים, למשל "מספיק טיפש לשרוף יער שלם" – ידביק איש מרצ, שמאלני, אשכנזי וכו'. בהתאמה, ההבחנות שלה בין שירות בצבא לימין ושמאל הן קלאסיות.

הסטיקרים בישראל – המשך המחקר משיעור שעבר

טל אור מדברת על סטראוטיפים ועל המיפוי הפוליטי בישראל. היא מחלקת את זה לתקופות. פוליטיקה ישנה וחדשה. המעברים האלה מלמדים שחל שינוי בתפיסה החברתית, גם מפלגות הימין מבינות שאי אפשר להתעלם מסל השירותים החברתיים.

תנאי הרווחה מחייבים את המצע הפוליטי של כל מפלגה היום. מתוך כל המידע והידע שהיא אוספת היא גוזרת השערות:

1)      לדבריה עדיין קיימת חלוקה קלאסית של ימין ושמאל, גם בישראל. החלוקה הקלאסית מתייחסת לפרמטרים ביטחוניים ופוליטיים.

2)      ישנה האדרה עצמית בנושאים בעלי חשיבות ויוקרה בקרב כל אחד מהפלגים: ימין ושמאל ינכס את אותו התחום לצד שלו מתוך רצון להאדרה עצמית בהשוואה לקבוצה השנייה.

3)      החלוקה של ימין ושמאל בישראל היא פונקציה של דתיות, השמאל נתפס כחילוני וליברלי בתפיסותיו לעומת הימין שהוא דתי מסורתי. החלוקה הזאת עדיין נשמרת על אף שעברנו למצב של פוליטיקה חדשה.

4)      מתייחסת לחלוקת ימין ושמאל כפונקציה של מוצא עדתי: אשכנזים משתייכים לפלג השמאלני ואילו יוצאי עדות המזרח לפלג הימני.

 סיכום שיטות מחקר

שיטות מחקר בתקשורת - שלבים מחקר במחקר כמותי

שיטות מחקר בתקשרות

שלבי מחקר במחקר כמותי:

·         שאלת מחקר. קריאת הספרות המחקרית הרלוונטית.

·         גזירת השערות מתוך התיאוריה ומחקרים קודמים- מה אני מצפה למצוא במחקר?

·         הגדרת המושגים והמשתנים במחקר

·         תכנון מערך המחקר (תכנית פעולה):

-          הגדרת האוכלוסייה ובחירת המדגם.

-          איסוף הנתונים

-          ניתוח הנתונים

·         סיכום ודיון. חזרה להשערות ולתיאוריה ממנה יצא המחקר.

השערה

טענה נגזרת מתוך תיאוריה וניתנת לבדיקה אמפירית. את ההשערה ניתן  לאושש או להפריך.

תיאוריה ß השערות ß תצפיות

השערה כללית ß מצביעה על קיומו או אי-קיומו של הקשר.

השערה ספציפית ß מצביעה על סוג הקשר, כיוונו ועוצמתו.

השערות חייבות להיות:

1. ברורות.
2. חסרות משמעות ערכית
3. ספציפיות ככל האפשר.
4. ברות בדיקה.

לוגיקה בחשיבה המדעית

q      דדוקציה - הסבר מהכלל אל הפרט.         

q      אינדוקציה - הסקה מן הפרט אל הכלל.

 (חזרה: 2 מושגים מרכזיים – אינדוקציה ודדוקציה ß מחקר ß שמתחיל מתיאוריה. המדע הפך ל"אידיאולוגיה עריצה", למרות שהוא היה כלי לשחרור מהדת, שהיה מהתחלה "אידאולוגיה עריצה". הציר נע בין ספקנות=ביקורת, שהיא המדע, לסקרנות. קיים מדע ופסאודו-מדע – אנו תמיד יכולים להעמיד את תחומי הידע למבחן; כל מה שלא ניתן להפריכו לפי פופר הוא אינו מדעי.)

פיירהאבנד משמיע ביקורת נגד השיטה ונגד המתודה.
קון יוצא נגד המושג "מדעי החברה", שכן לדבריו אין שום דבר מדעי במדעי החברה – לא ניתן למדוד אותם בכלים מתמטיים. הוא טוען שיש פרדיגמה מסוימת והיא מתה כאשר יש פרדיגמה חדשה.

מה יש לנו במדע?

·         שאלת מחקר / בעיית מחקר. אנו מנסחים מה שאנחנו רוצים לחקור במונחי שאלה או במונחי בעיה. השאלה מציגה לנו איזושהי אינטראקציה שמתקיימת בין 2 משתנים לפחות: תלוי (מוסבר, מנובא) ובלתי תלוי (מסביר, מנבא).

·         יציאה מתיאוריה ברורה ומוצהרת. יוצאים ממשהו קיים, משהו מבוסס. מטרת התיאוריה- לקבוע את גבולות התופעה עלינו אנו מסתכלים.

·         השערות. אלו היחסים בין המשתנים. קיימות 2 השערות: Ho- השערת העולם, שהיא כל מה שקיים עד היום בעולם בנוגע למחקר שלנו; H1- השערת החוקר. השערת החוקר לא סותרת את השערת העולם, בשונה מהשערות המבחן הסטטיסטי. להשערת החוקר יש תפקיד משמעותי- זוהי תשובה טנטטיבית לשאלת המחקר, כלומר זוהי תשובה זמנית שאנו מנסחים כרגע ובה מציגים מערכת יחסים מסוימת (כללית או ספציפית) ; זה מה שאנחנו חושבים כרגע שאנחנו נמצא במחקר שלנו. 

 סיכום שיטות מחקר

שיטות מחקר בתקשורת: סיכום מאמר - פיירהאבנד- כיצד להגן על החברה מבפני המדע

שיטות מחקר בתקשורת

פאול פיירהאבנד  (1977), "כיצד להגן על החברה מפני המדע"

פאול פיירהאבנד הוא פילוסוף שטוען שאנחנו צריכים להגן על החברה מפני המדע האם זה נשמע לנו הגיוני? מה זה מדע? דעת היא אידיאולוגיה כך גם המדע הוא אידיאולוגיה לכל דבר והוא אידיאולוגיה אחת מני רבות שקיימים בחיינו. המדע זוהי שיטה אנושית שמנסה לראות או לבחון תופעות שנגלות אלינו והאם המישור התיאורטי ואו הקונספטואלי אכן מתממש במציאות.

המדע או כל מחקר מתחיל מתיאוריה. פיירהאבנד אומר שמצד אחד הוא יכול להבין את כל מי שמהלל את המדע מ-2 סיבות מאחר והמדע מצא את השיטה להניב תוצאות ומצד שני הוא גם יודע להניב הרבה מאוד תוצאות. כלומר שאנשים רואים תוצאות הם אומרים לעצם שזה עובד, הנה קרה כאן משהו. הבעיה לפי פיירהאבנד שכל מה שמדעי נתפס אמת. אנשים תופסים את המדע כמשחרר, המדע שחרר את בעלי הכנסייה בעבר מה שהכנסייה קבעה או אמרה, הייתה אמת מוחלטת וכל מי שטען אחר נתפס ככופר או בוגד אף אחד לא העז להטיל דופי על מה שהכומר אמר.

היום אנשים מתייחסים למדע כמו שאנשים התייחסו פעם לאנשי הדת. אם אנחנו מתייחסים למדע כאמת מוחלטת שאין לה חלופה הם מתייחסים לאמירות של חוקרים כאמירות שאין להן עוררין וכל מי שחושב אחרת או לטעון אחרת נתפס ככופר אזי שהמדע הופך לאידיאולוגיה עריצה בדיוק כמו הדת וזה גם הופך למשהו מאוד ממוסד.

סקרנות זה היצר לדעת אנשים סקרנים לגבי אקטואליה, אלוהים,  אנשים, העתיד, העבר חלק מהתחומים שאנחנו סקרנים לגביהם הם תחומי ידע מדעיים שנלמדים במסגרות פורמליות כמו כלכלה, פיזיקה, רפואה, מתמטיקה, פיזיקה כלומר הלימודים של אותם תחומים נעשים במסגרת פורמלית וממוסדת. יש תחומים שהם לא מדעיים בני האדם מעדיפים לחיות במצב של וודאות גמורה ולא במצב של אי וודאות ולכן ישנם הרבה תחומים שמאוד מסקרנים ומייצרים אצלנו סקרנות אבל מעט תחומים מייצרים גם ספקנות.

ספקנות היא ביקורתיות מה שהמדע עושה הוא כל הזמן מבקר הוא כל הזמן שואל האם כך פני הדברים האם התוצאות שהתקבלו במחקר ימצאו שוב אם נחזור על המחקר? יושמו על האוכלוסייה? הוא כל הזמן מטיל ביקורת מאחר ויש לו את הכלים להטיל ביקורת ולבדוק האם התוצאות והמסקנות אך כך. מה קורה בתחומי ידע כמו דעת? יש הבחנה בין מדע לפסאודו-מדע שהוא אותו תחום ידע שאי אפשר לבחון או להוכיח בכלים מדעיים. האם זה הופך אותו לטוב יותר או פחות?

פיירהאבנד בא ואומר שיש למדע 2 כיוונים/שיטות 1. אינדוקציה- הסקה מן הפרט אל הכלל כלומר אני נולדתי עם מוח חלול ואני לא יודעת כלום, עכשיו אני יוצאת לשדה ורואה תופעות ואם יש להם מכנה משותף אני נותנת להם חוק שזוהי תיאוריה. 2. דדוקציה- הסקה מן הכלל אל הפרט זוהי הסקה שונה לחלוטין מאחר והחוק כבר נקבע אני רק בוחנת כל פעם מחדש איך הכלל מתנהג ביחס לפרטים שונים.

קארל פופר הוא גם פילוסוף של המדע שבא ואומר שהרעיון בשיטה המדעית זה שהתיאוריה כל הזמן עומדת במבחן, היא לעולם לא תהיה קיימת לנצח תמיד יבחנו אותה. הכלים המדעיים תמיד משאירים איזה שהוא אלמנט שנועד לערער את קיומם של תיאוריה כזו או אחרת. עצם ההמצאות במבחן התמידי זה מה שהופך את תחום הידע למדעי. תחומי ידע פסאודו-מדעיים לא יכולים לעמוד באותם מבחנים אי אפשר לבחון אסטרולוגיה בכלים מדעיים ואין לי כלים לבחון אותה. כלומר אם אותו תחום ידע פסאודו מדעי אם אי אפשר להעמיד אותו למבחן תמידי אין לי כלים לחקור אותו. עולם המחקר שלנו הוא דדוקטיבי, אין חוקר שמגיע למחקר בלי שהוא מושפע מתיאוריה או ערכים או תרבות.

פיירהאבנד בא ואומר שעצם העובדה שאנחנו לא מגיעים נקיים לשדה המחקר אנחנו נוקטים בשיטה דדוקטיבית ולא אינדוקטיבית. מאחר ואין לי כלים לבחון את התחומים הפסאודו-מדעיים אני רוצה שיוכיחו לי שיש או אין אלוהים, אני למעשה מנסה ליישם את הכלים המדעיים על תחומי ידע שאינם מדעיים שאי אפשר להפריך אותם ופופר מדבר אך ורק על עיקרון ההפרכה.

סיכום נוסף: 

פול פייראבנד: כיצד להגן על החברה מפני המדע

שיטות מחקר בתקשורת

שיטות מחקר בתקשורת - סיכומים

שיטות מחקר בתקשורת - מבוא
שלבים במחקר כמותי
סוגי השערות

סיכום מאמרים:
פיירהאבנד - כיצד להגן על החברה מפני המדע
סיכום מאמר: אמור לי מה הסטיקר שלך ואומר לך מי אתה: סטראוטיפים של אנשי ימין ושמאל בישראל - נורית טל אור
סיכום מאמר: כוכב מושפל

סיכום שיטות מחקר: אינדקסים וסולם ליקרט

אינדקסים

כדי לראות תמונה כוללת יש לקבץ את תגובות הנבדקים לפריטים השונים לכדי נתון אחד המייצג את כולם. משתנה מורכב זה נקרא אינדקס. והוא מורכב מצירוף כזה או אחר של הנתונים בהיבטים השונים.

יתרונות האינדקס:

nמיצוי המשמעות של המשתנה התיאורטי על כל היבטיו.

n (ולכן) קבלת תמונה כללית על המשתנה התיאורטי מבלי לאבד את היכולת לבחון כל היבט שלו בנפרד.

nהרחבת טווח הציונים הנמדד ובכך יותר דיוק בהבחנה בין הנבדקים.

nניתן ליצור אינדקסים בדרכים שונות. בשיעור זה נתאר את הדרך השכיחה ביותר: סולם ליקרט.

nהאינדקס עצמו הוא משתנה שנועד להבחין בין האנשים ולסדרם בו. תהליך זה נקרא סילום ולכן שמותיהם של השיטות: סולם גוטמן, סולם ליקרט וסולם תורסטון (אשר נקראים על שם מחבריהם).

סולם ליקרט

nסולם ליקרט הנו אינדקס הנוצר מסיכום פשוט של הציונים בקבוצת הפריטים.

nהפריטים בסולם זה מנוסחים בצורת קביעות או טענות (כלומר, משפטים קצרים המבטאים השקפה מסוימת על הנושא הנחקר), כאשר החוקר ינסח מספר רב של קביעות הממצות את המשתנה הנחקר.

nהתשובות לסולם ליקרט נעות בדרך כלל על סקלה של 5 אפשרויות: מסכים בהחלט, מסכים, לא בטוח, מתנגד, מתנגד

לדוגמא:

nבאיזו מידה אתה מסכים או מתנגד לכל אחת מהטענות הללו, לגבי אופי החיים הסטודנטיאלים במכללת ספיר?

חישוב האינדקס

nחישוב האינדקס הנו סכימה או מיצוע של תשובות הנבדקים. על החוקר לבחון שני נושאים:

nכיוון השאלות.

nניפוי קביעות.

כדי לבחון נושאים אלו מועבר השאלון על מדגם מצומצם של נבדקים – פיילוט.

כיוון השאלות

nלכל אחת מהתשובות האפשריות נותנים ציון מ – 1 עד ל – 5, המבטא את העמדה שתשובה מביעה. בדוגמא שלנו הערך 1 מבטא הסכמה מלאה עם ההיגדים והערך 5 מבטא חוסר הסכמה מלא עם ההיגדים.

nיש לשים לב כי בשאלון שמקבל המרואיין, המספרים הרשומים מתחת לכל תגובה מבטאים את מידת ההסכמה או ההתנגדות לקביעה, ללא קשר לאיזו עמדה היא מבטאת, והסדר שלהם קבוע.

nבדוגמא שלנו שאלות 2 ו- 4 מבטאות כיוון הפוך משאר ההיגדים ולכן כאשר נחשב את האינדקס "נהפוך" את מיקומם.

כלומר התגובות השונות יקבלו את הערכים הבאים בעת חישוב ציונו הסופי של הנבדק:

ניפוי קביעות/פריטים

nחוסר אבחנה: החוקר בודק האם ישנן שמרבית הנחקרים ענו אותה התשובה (מקובל 80% ומעלה). אם כך הדבר ניתן לומר כי הפריט אינו מבחין בין הנבדקים ולפיכך אינו תורם להבנת שונות המשתנה הנחקר באוכלוסייה. על כן נסיק כי הוא אינו מועיל למדד ויש לנפותו .

nחוסר רלבנטיות: פריטים שאינם קשורות לעולם התוכן של המשתנה. הם אינם אמורים להיות בסולם, משום שהם יוצרים בעיות בתוקף המבנה (בלבדיות). איך מאתרים את הקביעות שאינן שייכות לעולם התוכן של המשתנה? צריך לבדוק לגבי כל פריט את המתאם שלו עם יתר הפריטים. אם יש פריט שמתגלה כבעל מתאם נמוך עם יתר הפריטים, אפשר לומר שהוא אינו קשור לעולם התוכן של הקביעות האחרות.

חישוב סופי של האינדקס

nלאחר ניפוי הקביעות שלא מתאימות, רצוי להישאר עם סדרה של כעשר קביעות.

nמעבירים את הסדרה למדגם מייצג של האוכלוסייה ומקבלים את התשובות.

nכל קביעה היא בעלת אותו משקל. אין קביעות שוות יותר או פחות בעת חישוב האינדקס.

דף קידוד

דוגמא לניתוח תוכן מתוך מאמר:
אלימות בתוכניות הטלביזיה המשודרות לגיל הרך בישראל: ניתוח תוכן כמותי/ מאת חוה תדהר.

שאלות המחקר:

מהו היקף התופעה של הצגת אלימות פיזית ומילוית בתוכניות הטלביזיה המשודרות לילדים בגיל הרך בישראל?

מהם המאפיינים של הצגת  אירועי אלימות בתכניות הטלביזיה המשודרות לילדים בגיל הרך בישראל?

האם יש הבדלים בהיקף התופעה ובמאפייני אירועי האלימות המוצגים בין ערוצי השידור השונים, בן סוגות שונות ובין תוכניות מקוריות לעומת קנויות?

מדגם:

הניתוח התייחס לשבוע  מלא של שידורים לגיל הרך בכל הערוצים ששידרו לקהל יעד זה: ערוץ 1, ערוץ 2 וערוץ הילדים. השבוע שנבחר היה שבוע רגיל ללא חופשות, חגים או אירועים מיוחדים.  בסך הכול נערך ניתוח של 305 תוכניות ומשך שידור של 66 שעות ו-37 דקות.

ניתוח התוכניות נערך בשתי רמות:

ניתוח אלימות ברמת התכנית

ניתוח אלימות ברמת האירוע האלים

ניתוח האלימות ברמת התוכנית:

מאפיינים כלליים:

הערוץ, יום השידור, פרק הזמן במשך היום, משך השידור בדקות, הפקה מקורית או קנויה, הסוגה: סרטם מצוירים, חבובות, תכניות אולפן, סרטי מציאות.

מאפייני אלימות בתוכנית:

אלימות מילולית- איום, ציווי על האחר לעשות משהו בניגוד לרצונות, השפלה, לעג וכינויי גנאי, הכרזת חרם ונידוי.

אלימות פיזית- פעולה מכוונת לגרימת פגיעה פיזית, נזק גופני, פגיעה ברכוש הזולת, פגיעה בבעלות על רכוש ופגיעה פיזית בחירות הזולת: להפיל, לזרוק להכות...

מסרים:

מסרים נגד אלימות- מסרם מפורשים נגד אלימות מפי אחת הדמויות המרכזיות, המספר או הקריין.

ענישה של התוקפן- האם יש בתוכנית ענישה או גינוי של התוקפן.

לקח המחזק התנהגויות אלימות-א)מותר להשתמש באלימות למטרות חיוביות ב)האלימות משתלמת, מי שחזק ואלים מנצח ג)חשוב שהטובים יראו לרעים שגם הם חזקים ויכולים להיות אלימים ד)אי אפשר להפסיק או לעצור אלימות.

ניתוח האלימות ברמת האירועים האלימים:

סוג האלימות שנצפתה באירוע:

אלימות פיזית ללא אביזרים- להפיל, לזרוק, לבעוט, לטלטל..

אלימות פיזית עם אביזרים-לקשור, להכות עם חפץ..

אלימות מילולית-לאיים, לצוות על האחר לעשות משהו בניגוד לרצונו..

הסיבות לאלימות:

סיבות שליליות- מניעים של שתלטנות, חמדנות, נקמה..

סיבות מוצדקות מוסרית לכאורה- אלימות כהגנה עצמית, כדי להגן על האחר..

רציפות הפעילות האלימה- 1)פעולה בודדת 2)רצף פעולות אלימות ללא הדרגתיות 3)רצף המחריף בהדרגה

ההקשר של הפעילות האלימה – האם היה ניסיון למצוא פתרון בדרך לא אלימה?

דרך הצגת האלימות:

מידת הריאליזם בהמחשת האלימות-הצגה ריאליסטית, המחשה סכמטית, הצגת מילולית

מידת הסינתטיות בהצגת האלימות הפיזית א)הצגת סבלו וכאבו של הנפגע ב)הצגת ההתאוששות של הנפגע.

אפיון המעורבים באלימות-גיל, מין, יחידים לעומת קבוצות, זרים לעומת מכרים, דמויות ריאליות לעומת מצוירות.

התערבות צד שלישי:

 כמות האירועים בהם מוצג צד שלישי המתערב לחיזוק הקורבן, לענישת התוקפן ולגינוי האלימות, ומאידך לכמות האירועים בהם מוצג צד שלישי המחזק את התוקפן.

תגובת הנפגע:

באיזו מידה תגובת הנפגע היא אלימה, פסיבית/ניטראלית או ממתנת אלימות?

 סיכום שיטות מחקר