שיטות מחקר בתקשורת: סיכום מאמר - פיירהאבנד- כיצד להגן על החברה מבפני המדע

שיטות מחקר בתקשורת

פאול פיירהאבנד  (1977), "כיצד להגן על החברה מפני המדע"

פאול פיירהאבנד הוא פילוסוף שטוען שאנחנו צריכים להגן על החברה מפני המדע האם זה נשמע לנו הגיוני? מה זה מדע? דעת היא אידיאולוגיה כך גם המדע הוא אידיאולוגיה לכל דבר והוא אידיאולוגיה אחת מני רבות שקיימים בחיינו. המדע זוהי שיטה אנושית שמנסה לראות או לבחון תופעות שנגלות אלינו והאם המישור התיאורטי ואו הקונספטואלי אכן מתממש במציאות.

המדע או כל מחקר מתחיל מתיאוריה. פיירהאבנד אומר שמצד אחד הוא יכול להבין את כל מי שמהלל את המדע מ-2 סיבות מאחר והמדע מצא את השיטה להניב תוצאות ומצד שני הוא גם יודע להניב הרבה מאוד תוצאות. כלומר שאנשים רואים תוצאות הם אומרים לעצם שזה עובד, הנה קרה כאן משהו. הבעיה לפי פיירהאבנד שכל מה שמדעי נתפס אמת. אנשים תופסים את המדע כמשחרר, המדע שחרר את בעלי הכנסייה בעבר מה שהכנסייה קבעה או אמרה, הייתה אמת מוחלטת וכל מי שטען אחר נתפס ככופר או בוגד אף אחד לא העז להטיל דופי על מה שהכומר אמר.

היום אנשים מתייחסים למדע כמו שאנשים התייחסו פעם לאנשי הדת. אם אנחנו מתייחסים למדע כאמת מוחלטת שאין לה חלופה הם מתייחסים לאמירות של חוקרים כאמירות שאין להן עוררין וכל מי שחושב אחרת או לטעון אחרת נתפס ככופר אזי שהמדע הופך לאידיאולוגיה עריצה בדיוק כמו הדת וזה גם הופך למשהו מאוד ממוסד.

סקרנות זה היצר לדעת אנשים סקרנים לגבי אקטואליה, אלוהים,  אנשים, העתיד, העבר חלק מהתחומים שאנחנו סקרנים לגביהם הם תחומי ידע מדעיים שנלמדים במסגרות פורמליות כמו כלכלה, פיזיקה, רפואה, מתמטיקה, פיזיקה כלומר הלימודים של אותם תחומים נעשים במסגרת פורמלית וממוסדת. יש תחומים שהם לא מדעיים בני האדם מעדיפים לחיות במצב של וודאות גמורה ולא במצב של אי וודאות ולכן ישנם הרבה תחומים שמאוד מסקרנים ומייצרים אצלנו סקרנות אבל מעט תחומים מייצרים גם ספקנות.

ספקנות היא ביקורתיות מה שהמדע עושה הוא כל הזמן מבקר הוא כל הזמן שואל האם כך פני הדברים האם התוצאות שהתקבלו במחקר ימצאו שוב אם נחזור על המחקר? יושמו על האוכלוסייה? הוא כל הזמן מטיל ביקורת מאחר ויש לו את הכלים להטיל ביקורת ולבדוק האם התוצאות והמסקנות אך כך. מה קורה בתחומי ידע כמו דעת? יש הבחנה בין מדע לפסאודו-מדע שהוא אותו תחום ידע שאי אפשר לבחון או להוכיח בכלים מדעיים. האם זה הופך אותו לטוב יותר או פחות?

פיירהאבנד בא ואומר שיש למדע 2 כיוונים/שיטות 1. אינדוקציה- הסקה מן הפרט אל הכלל כלומר אני נולדתי עם מוח חלול ואני לא יודעת כלום, עכשיו אני יוצאת לשדה ורואה תופעות ואם יש להם מכנה משותף אני נותנת להם חוק שזוהי תיאוריה. 2. דדוקציה- הסקה מן הכלל אל הפרט זוהי הסקה שונה לחלוטין מאחר והחוק כבר נקבע אני רק בוחנת כל פעם מחדש איך הכלל מתנהג ביחס לפרטים שונים.

קארל פופר הוא גם פילוסוף של המדע שבא ואומר שהרעיון בשיטה המדעית זה שהתיאוריה כל הזמן עומדת במבחן, היא לעולם לא תהיה קיימת לנצח תמיד יבחנו אותה. הכלים המדעיים תמיד משאירים איזה שהוא אלמנט שנועד לערער את קיומם של תיאוריה כזו או אחרת. עצם ההמצאות במבחן התמידי זה מה שהופך את תחום הידע למדעי. תחומי ידע פסאודו-מדעיים לא יכולים לעמוד באותם מבחנים אי אפשר לבחון אסטרולוגיה בכלים מדעיים ואין לי כלים לבחון אותה. כלומר אם אותו תחום ידע פסאודו מדעי אם אי אפשר להעמיד אותו למבחן תמידי אין לי כלים לחקור אותו. עולם המחקר שלנו הוא דדוקטיבי, אין חוקר שמגיע למחקר בלי שהוא מושפע מתיאוריה או ערכים או תרבות.

פיירהאבנד בא ואומר שעצם העובדה שאנחנו לא מגיעים נקיים לשדה המחקר אנחנו נוקטים בשיטה דדוקטיבית ולא אינדוקטיבית. מאחר ואין לי כלים לבחון את התחומים הפסאודו-מדעיים אני רוצה שיוכיחו לי שיש או אין אלוהים, אני למעשה מנסה ליישם את הכלים המדעיים על תחומי ידע שאינם מדעיים שאי אפשר להפריך אותם ופופר מדבר אך ורק על עיקרון ההפרכה.

סיכום נוסף: 

פול פייראבנד: כיצד להגן על החברה מפני המדע

שיטות מחקר בתקשורת