השיר "כאשר היית פה" של המשוררת זלדה מביע געגועים אל הבעל שאיננו. חוויית הגעגועים מוצגת בשיר בעזרת חזרה על המשפט "כאשר היית פה" – בשם השיר, בשורה הראשונה ובשורה הפותחת את הבית השני. הגעגועים אל דמות הבעל מובעים בדרכי החשיבה. בבית הראשון מבטו מגן עליה. בבית השנה קיומו בבית הפך את הבית לדמות אנושית שהגנה עליהם. ואילו היום הכל התרוקן. הקירות שהיו מחסה ומגן הם רק קירות סיד ומלט.
הדוברת בשיר מביעה את געגועיה לבן
זוגה. חווית הגעגועים מעוצבת בשיר בעזרת ציורי לשון (מטאפורות ודימויים) ובעזרת
ניגודים.
בית א':
-
ההתרחשות המתוארת מתייחסת לעבר - כאשר היית פה
-
מתוארת זוגיות מאושרת ואינטימית בין הדוברת לבין בן זוגה:
"מבטך החום מגן עלי" ; "מחשבותינו נוגעות פתע כנף אל כנף". יש
להסביר בפירוט ציורי לשון אלו ולנמק כיצד הם מסייעים להמחיש את אופי הקשר שהיה בין
הדוברת לאהובה.
בית ב':
-
ההתרחשות המתוארת מתייחסת לעבר - כאשר היית עִמָּדִי.
-
הדוברת מדגישה את יציבותו של בן זוגה בחייה בניגוד ל"דברים
החולפים"
-
מוצגת תמונה אופיינית משגרת החיים של הדוברת ובן זוגה – שתיית תה
בשעת ערב
-
הדוברת מתייחסת אל הבית שבו חייתה עם בן זוגה כקן משפחתי חם ואוהב.
יש להתייחס בהרחבה למטפורת הקירות "היו הקירות בני בית שסיפרו מעשיות עתיקות..."
בית ג':
-
ההתרחשות המתוארת מתייחסת להווה - "עכשיו הקירות...".
-
הדוברת חשה בדידות, אובדן, מצוקה קשה בגלל העדרו של בן זוגה. יש
להתייחס בהרחבה למטאפורת הקירות בבית ג' (אינם
מחסה, הסתגרו בשתיקתם, לא ישגיחו בנופלה, סיד ומלט, יסוד זר, חומר לא עונה כמוות),
ולהסביר כיצד תיאור הקירות מסייע להדגיש את תחושת הבדידות, הניכור והאומללות שחשה הדוברת.
בשיר "כאשר היית פה" ישנם ניגודים שמדגישים את המצוקה של הדוברת בהווה ואת געגועיה העזים לבן זוגה:
עבר
– הווה; זוגיות מאושרת ותחושת מוגנות – בדידות , אובדן אומללות; דיאלוג – שתיקה.
No comments:
Post a Comment