סיכום: דברי רקע ראשונים \ ארז ביטון

 השיר "דברי רקע ראשוניים" הוא  שיר התבגרות. המשורר מציג בפנינו את שורשיו ועברו. הוריו הם הדמויות המרכזיות אשר השפיעו על עיצוב אישיותו. בנוסף, הוא שיר הערכה כן להורים, המשלב בתוכו את הקושי להתרחק ממסורת ותרבות ישנות לטובת השקפת-עולם חדשה ועשירה יותר המחברת בין העולמות: הישן והחדש.

תוכן השיר ומשמעותו

בית א': תיאור העבר כגן עדן. כחלום. "אלף לילה ועוד לילה"- אגדה. "קן ציפורים"- הרגשת ביטחון.

בית ב': האם מוצגת כאישה מרוקאית מעשית המגוננת על ילדיה נגד כוחות חיצוניים של שדים ומזיקים באמצעות אמונות טפלות ודרכים פרימיטיביות:

בית ג': האב מתואר כאדם רוחני. "עסק בעולמות... קידש שבתות... היה בקי...". עם זאת, האב הוא גם אדם ארצי ועממי ולכן מקדש על עארק.

עולם ההורים הוא עולם שלם, דרך אחת ולכן  הדובר מתגעגע ומעריך אותם.

בית ד': אצל הבן התנפצה השלמות של חיי ההורים. הוא התרחק מהעולם היהודי-מסורתי בעל השורשים המזרחיים ונמשך דווקא אל עולם התרבות המערבית, ל"מיסות[1][1] קטנות של באך". הדרך שלו לא שלמה אלא מעורבת: קצת באך וקצת יהודית מרוקאית.

 

מבנה השיר "דברי רקע ראשונים"

השיר דברי רקע ראשונים בנוי מארבעה בתים.

 1.שני הבתים הראשונים מוקדשים לדמות האם – רמז להיותה הדומיננטית בחיי הבן-הדובר. הבית הראשון- מוקדש לתיאור עולם הילדות הקסום. הוא מנוסח בשורות ארוכות שמראות שהמשורר נסחף בהתענגות שלו על העבר. לעומת זאת, הבעיות שמוצגות בבית השני, מנוסחות בשורות קצרות להראות שהאמא מטפלת במהירות בבעיות שהיו.

2. הבית השלישי, המוקדש לאב, מתאר חיי רוח ומסורת שאפיינו את בית ילדותו של הדובר. האב זוכה לתיאור קצר יחסית – אולי כי לא הזדהה עם העולם המסורתי אלא לעולם המערבי החילוני.

3. הבית האחרון, מציג הדובר את דמותו שלו, כמי שספג את אורח החיים המיוחדים של ביתו, אך השתמש בה לשם עיצוב עולמו החדש והייחודי. הוא משלב בין השפה ה"יהודית מרוקאית" לבין המיסות הנוצריות של המלחין הידוע -באך.

 

אמצעים אומנותיים:

1.     חזרה-  על המלים "אמי אמי", "אבי אבי", "אני אני" מדגישה את חשיבות ההורים בשיר. הוא מעריך את הוריו שעיצבו את עולמו ואפשרו לו לבנות את חייו באופן המתאים לו. ואת חשיבות  ה'עצמי' של הדובר המחליט מה לשמור מעברו ובמה לבחור לקראת עתידו.

              על השורש ר.ח.ק בבית האחרון ("הרחקתי", "הרחק", "הרחק") מדגישה את החלטתו של הדובר לנטוש את ערכי העולם הישן לטובת אפשרויות העולם החדש. למרות הערכתם.

2.     הניגודים-

   בתים א'-ב' מנוגדים לבית ג' ומציגים את ההבדל בין האם לבין האב: האם מייצגת את חיי המציאות והיום-יום, בעוד האב מייצג את חיי הדת והרוח. האם פועלת בעולם המוחשי ואילו האב פועל בעולמות עליונים. יחד הם משלימים את עולמו של הבן-הדובר.

   בתים א'-ג' מנוגדים לבית ד' ומציגים את ההבדל בין ההורים לבין הבן-הדובר. הם מייצגים את העולם הישן והמסורתי  לעומת זאת המשורר מעריך מאוד את הוריו אבל מחליט להתרחק קצת מהעולם הישן ולחיות בעולם משולב. באך עם יהודית מרוקאית.

3.     פסיחה- "מיסות קטנות של באך

               ביהודית

              מרוקאית"  1. זה מגלה לנו מהיכן המשורר! ( בהתחלה הוא מתאר מקום אחר ולא יודעים איזה) 2. היא מדגישה לנו את הניגודיות בין באך ליהודית מרוקאית... עולמות שונים לגמרי!

4.     מטאפורה- "קן ציפורים המחליבות חלב". קן ציפורים לא באמת מחליבות חלב... זה מדגיש את המצב המושלם, החלומי  (לא מהעולם הזה)  שהיה פעם במרוקו.

עוד סיכום של ארז ביטון

שיר זוהרה אלפסיה - ארז ביטון 

---