הקדמה למורה נבוכים של הרמב"ם:
הרמב"ם פותח את מורה נבוכים שלו בהקדמה שתכליתה להצהיר על התוכנית של החיבור ועל הדרכים שבהן הוא מתכוון להשיג את מטרתו.
נקודות מרכזיות בהקדמה למורה נבוכים של הרמב"ם:
· לדעתו של הרמב"ם מעשה בראשית (פיזיקה) בלתי ניתן ללימוד בצורה גלויה, מעשה מרכבה
(מטאפיזיקה) על אחת כמה וכמה. שניהם יחד נקראים פרדס.
·
משל הברק של הרמב"ם כנמשל להארה אינטלקטואלית: בהקדמה שלו למורה נבוכים הרמב"ם מבקש להדגים את השיטה הפילוסופית שלו במורה נבוכים דרך משל הברק. לפי הרמב"ם יש אנשים הזוכים להיות מוארים בברק. לפי הרמב"ם משה רבנו מואר בברקים ברצף אדיר
עד שהוא חושב שהוא כל הזמן באור יום. הרמב"ם טוען כי נביאים אחרים זוכים לפחות הארה בשיטת הברק ולכן הם חכמים לפחות וכך
הלאה. כלומר, על פי הרמב"ם, וזו תפיסה מוכרת בפילוסופיה היהודית, ישנן דרגות של הארה ודרגות נבואה. הנמשל של משל הברק של הרמב"ם: ככל שידע הוא נשגב יותר הוא ארעי יותר. (וויליאם ג'יימס:
ידיעה נשגבת אי אפשר להכניס לשפה, רגע הידיעה הוא בלתי-לשוני)
·
תפיסת ידע זו של הרמב"ם שבאה לידי ביטוי במורה נבוכים נסתרת במקורות רבים במורה נבוכים (לדוג' א' סב': "את
הידיעה הזו, של השכל הפועל, אי אפשר לשכוח").
·
הספר מורה נבוכים עצמו נכתב על ידי ניצצות (ההקדמה בתרגום קפח). הרמב"ם רצה
לייצר חיקוי לחווית ההארה האינטלקטואלית בספר: מורה נבוכים של הרמב"ם הוא חיבור כאוטי ומבולגן, כמו
סערת ברקים אותה חווה האדם.
·
סוגיות כלליות על "מורה נבוכים" של הרמב"ם:
-
מורה נבוכים (בגלל ההסתרה) אינו עומד במבחן ההפרכה הפופריסטי שתובע שכל טענה תהיה ברת הפרכה בכדי שתחשב לטענה מדעית. במובן
זה, מורה נבוכים של הרמב"ם אינו מדעי. כל טענה שתנסה להפריך את האמור, אפשר יהיה לייחס אותה להסתרה.
-
התער של אוקאם: תיאוריית התער של אוקהם קובעת כי טענה פשוטה יותר המסבירה יותר תוצאות, היא טובה יותר. ניתן
להציע קריאה "פשוטה" של מורה נבוכים של הרמב"ם, במובן של תיאוריה כללית עם מעט תירוצים
של דברים שלא מסתדרים. תיאוריה שאינו מסובכת. => אם אומרים שהרמב"ם אומר
שהעולם קדמון צריך להסביר 11 פרקים, אם אומרים שהוא אומר שהועולם נברא, צריך
להסביר רק 2.
No comments:
Post a Comment