הגאולה על פי הרמב"ם

הגאולה על פי הרמב"ם

·         בעיקר פרקים ג' י"א וגם ג' י"ב במורה נבוכים של הרמב"ם.

·         הגאולה: הרמב"ם מתאר מצב בו אדם לא יגרום לרע: לא לעצמו ולא לסובביו.

·         הפרק עוסק ברעות שבין בני האדם (גם במצב הבין-לאומי): אנשים אלימים כי יש להם תחושת מחסור. תחושת המחסור נובעת מהפניית הרצון למקומות הלא נכונים.

·         לפי הרמב"ם עם מסתכלים על העולם ניתן להבין שהעולם בנוי באופן פלאי (ג' י"ב): יש התאמה בין האדם לעולם. האדם צריך הרבה אוויר, ויש לו הרבה אוויר, הוא צריך קצת פחות מים, ויש קצת פחות מים, כך גם מזון וכו'. ככל שהאדם צריך משהו פחות, יש אותו פחות. זהב יש מעט, כבוד יש הכי מעט => כבוד, היא קטגוריה שהיא בהגדרתה עומדת במשחק סכום ה-0. ככל שינתן לאדם יותר כך גם יהיה פחות לאחר. כך גם הכח. כבוד, כח, וזהב הם קטגוריות שהאדם לא צריך מהם הרבה.

·         ידע לדעת הרמב"ם הוא המשאב הבלתי-מוגבל ביותר. (ב' ל"ז – ככל שאדם יודע יותר הוא גם נותן יותר ידע).

·         כל שיחה אנושית לדעתו של הרמב"ם (כשהיא שיחה בה הדוברים מחפשים כבוד והוכרה באופן סמוי, כמו חלק ניכר מהשיחות), כל מלחמה, מופנים למשאבים מוגבלים. ובאפלטונית: מונעים דרך ה-thumos.

·         ביום בו כל התשוקה האנושית תופנה לידע, המשאב הבלתי מוגבל ולא למשאבים המוגבלים, אז יהיה גאולה. העולם יגאל בעזרת הידיעה.

·         כרצון האדם מופנה למשאבים מוגבלים => תהיה מלחמה. הפניית הרצון לידע תפנה אותו למשאב הידע הבלתי מוגבל ולא יהיה צורך במלחמה.

·         עיני התינוק מלאים ב"פליאה": כמיהה לידע. לטענת הרמב"ם הגאולה תגיע על ידי חזרה מה תשוקות הצרכניות והתאוות, לתשוקה לידע, הכי טבעית שיש באדם.

·         ההתמודדות עם המצוקה הפסיכולוגית (של האדם עם עצמו) בכך שהוא מפנה את הרוע, היא אותה ההתמודדות כמו ההתמודדות עם המצוקה הפוליטית של העולם.

·         ג' יא' זה הפרק המשיחי היחיד של הרמב"ם במורה נבוכים. (ולא נאמרו בו המילים: משיח, גאולה, ארץ ישראל).

·         בפרק זה הרמב"ם מתאר אוטופיה.

·         הרמב"ם מואשם בהיותו לא אירוטי: פילוסוף של השכל המתנכר לרגשות. כאן הרמב"ם מנסה לתאר את הרגשות לידע. במובן זה הוא אירוטי מאוד. הרמב"ם מעוניין בחברה עם תשוקות, אך הם מופנות לפליאה, לידע ולא תשוקות סנסואליות.

·         הטענה של רבניצקי במאמרו "כפי כח האדם" שהרמב"ם מציג גאולה ואוטופיה. גאולה במשנה תורה. אוטופיה במורה נבוכים.

משנה תורה של הרמב"ם- החברה מצליחה להדוף את התודעות החיצוניות. זו הגאולה. זה מאפשר לחברה להפוך להיות חברה נגאלת.

מורה נבוכים של הרמב"ם - החברה הפנויה מהפרעות חיצוניות הופכת לחברה נגאלת ומצליחה להגיע אל האוטופיה. כאן הוא שם את המודל של האוטופיה שיוצר את הגאולה.

·         האדם החכם, לדעתו של הרמב"ם, לא רק שהוא נטול תאוות הוא גם נטול דעות קדומות. 

קריאה במורה נבוכים של הרמב"ם