הקטגוריות של אריסטו ומושג העצם - סיכום

אצל אריסטו אפשר להבחין בין מה שאריסטו קורא "העצם" לבין שאר הקטגוריות.

קטגוריה ביוונית זה להגיד משהו על משהו. הקטגור אומר משהו על מישהו. כאשר קיקרו היה צריך לתרגם את זה ללטינית הוא לקח את הקטגוריה וקרא לה "פרדיקציה". מה אפשר להגיד על סוקרטס? הלשון נותנת אינדיקציה לגבי השאלות שאפשר לשאול על הדבר.

ספר הקטגרויות שהוא ספר מוקדם אריסטו מונה 10 קטגוריות, אבל הוא לא מתחייב: בעצמו הוא אומר שניתן לאחד כמה מן הקטגרויות.

1.       מה הוא? מתכוונים למהות, לעצם, לousia

2.       כמה? בן 70. בימה"ב: הכמות.

3.       איך? איך הוא סוקרטס? מכוער? חכם?

4.       באיזה יחס? באיזה יחס עומד סוקרטס? אבא של ילדים, בן של...

5.       איפה? איפה סוקרטס? בשוק, בניקאון, בבית האסורים.

6.       מתי? מתי סוקרטס? בין 369-349 לפנה"ס

7.       באיזה מצב סוקרטס? יושב, שוכב

8.       הקניין? זה הבית של סוקרטס

9.       מה סוקרטס עושה? סוקרטס עושה מדבר

10.   סוקרטס מוצא להורג

את 10 הקטגוריות של אריסטו ניתן לצמצם לקטגוריות הראשונות: העצם, הכמות, האיכות והיחס. צריך לשים לב שהניתוח איננו ניתוח לשוני!

צריך לבדוק האם מה שהלשון מצביעה עליו בממשות הוא אכן כך. האם קטגוריית המצב והיחס הן שתי קטגוריות שונות, או שזו אותה קטגוריה? צריך לבדוק את כל מה שהחושים נותנים לנו. אם אני מאמין למה שהלשון אומרת לי בלי לבחון את העניין, המצב לא טוב.

ברשימת 10 או 4 הקטגרויות צריך לשים לב שהעצם הוא לא פרדיקט. כאן אי אפשר לסמוך על הלשון. סוקרטס הוא רציונלי—רציונלי איננו פרדיקט. מבחינה ממשית זה לא שנוסף לסוקרטס שהוא רציונלי. הפרדיקט הוא תמיד משהו שנוסף לדבר.

האפיון שנותן אריסטולעצם בעקבות אפלטון: העצם הוא מה שיכול לקבל פרדיקטים סותרים בזמנים שונים. סוקרטס הוא בן 70 עכשיו. הוא היה בן 50 לפני 20 שנה. סוקרטס הוא אבא עכשיו, אבל הוא לא היה אבא כשהיה בן 15. אבל מספר 2 היה זוגי אתמול ויהיה זוגי מחר. מה שמאפיין את העצם זה שהוא יכול לקבל פרדיקטים שונים בזמנים שונים.

אריסטו עושה הבחנה בין העצם הראשוני לבין העצם המשני. אבל, אריסטו הופך את ההבחנה שלו למטאפיזיקה. העצם הוא מה שהכל נאמר עליו (במובן הרחב) והוא לא נאמר על שום דבר אחר. הכל חל על סוקרטס (מכוער, אדם, חכם). אבל סוקרטס לא חל על שום דבר. אם העצם הוא כל מה שהכל נאמר עליו, העצם הראשוני בקטגוריות הוא הדבר הראשון: סוקרטס. הדבר המשני הוא כל דבר שסוקרטס הוא הגדרתו. לדוגמא, אדם. ז"א, כל מה שחל על סוקרטס חל על סוקרטס מכיוון שהוא אדם. אריסטו אומר שהאוסייה המשנית היא האיידוס. במטאפיזיקה אריסטו אומר בדיוק את ההפך, העצם הראשוני זה אדם, והעצם המשני הוא סוקרטס, מכיוון שבמטאפיזיקה אריסטו מעוניין בצד הניתן להגדרה, בעוד שבקטגוריות אריסטו מעוניין בפרדיקציה.