פילוסופיה של מדעי החברה - תומס קון

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום

תומס קון 1996-1922

נושא המאמר: מבנה מהפכות מדעיות

איפיון:  הרמנויטיקן, הוליסט, עמוס בערכים

רקע: היסטוריון

הושפע מ: המפל, ובר, פופר

טענות מרכזיות של תומס קון:

                                                         ·            פראדיגמה- מערכת לכידה של הנחות, חוקים, ניסויים מכוננים- תבנית חשיבה, תבנית פעולה ופעולות- אשר הכרחית לשם קיום מדע.

                                                         ·            מהו מדע? מדע זה דבר שמתפתח דרך מהפכות בפראדיגמות. אין פקפוק על ההנחות במדע, כי פקפוק כזה משמעו שאין פראדיגמה אחת. ולכן לדעת קון מדעי החברה הם לא מדע כי אין הסכמה על הנחות.

                                                         ·            בין קון והמפל- 1. המפל (וובר) מדבר על התקדמות לינארית, קון רואה התקדמות של מהפכות. 2. מתודה- המפל מדבר על מתודה נצחית אך קון טוען שהמתודה עצמה דינמאית ומשתנה מהמהפיכות. 3. לפי המפל המדע הוא לשוני ולפי קון המדע הוא העולם.

                                                         ·            צבירת ידע אל מול חשיבה- הגישה האינטואוטבית היא שההבדל בין מדע נוכחי למדע מהמאות הקודמות הוא צבירת הידע, יש הבדל בכמות ובדיוק האינפורמציה. קון יאמר שזה לא רק ההבדל, או לא ההבדל המשמעותי, ההבדל הוא אופי החשיבה. על פי קון המדע לא מתקדם אלא משתנה. זה לא שהמדע היום יותר טוב מהמדע פעם הוא פשוט צורת חשיבה אחרת. יותר חזק מזה, אפילו באותה נקודת זמן של התחלפות פראדיגמות אי אפשר להשוות. ולכן הידע לא נצבר. אם הפראדיגמה השתנתה העולם השתנה.

                                                         ·            אנליטי וסינתטי- על פי קאנט לכאורה המתודה היא אנליטית והידע הוא סינתטי. קווין החליש זאת ואמר שאם משהו הוא אנליטי זה לא אומר שהוא הכרחי. קון אומר שאין מתודה הכרחית ונצחית.

                                                         ·            עמדה רלטיביסטית ואי הזרה-  כל הסתכלות היא מבפנים מתוך הפראדיגמה ולכן אין אמת מידה משותפת לראות מי צדק ומי ידע יותר טוב.

                                                         ·            מעבר בין פראדיגמות- זה מתחיל במשבר בפראדיגמה הקודמת(אנלוגי למשברים חברתיים, מהפכות מרקסיסטיות), המהפכה היא התמוטטות של סדר מסוים חברתי פסיכולוגי, לא בהכרח לוגי\רציונאלי כמו אצל המפל, נקודה אחת שמפריכה את הפראדיגמה לא תפיל את התיאוריה. סוף של פראדיגמה היא תחילה של פראדיגמה. לא תמיד הייתה פראדיגמה אבל מרגע שיש תמיד תהיה. עליית פראדיגמה חדשה זה מעבר בין דורי, השינוי הוא סוציולוגי, המהפכנים יהיו צעירים ולא זקני השבט שישארו בפראדיגמה הישנה.

                                                         ·            המתח הפנימי בקון- מהפכן או לא? הוא דיבר על מדע ממקום היסטורי, אבל אין פראדיגמה בהסיטוריה אז היא לא מדע, ואם כך מהפכה זה לא מושג רלוונטי בהסיטוריה כי היא לא מדע. לעומת זאת יש כמה מובנים שהוא כן מהפכן – צעיר... (הסתכלו בסיכומים, אין שאלה על כך במבחן של תש"ע).

                                                         ·            ידיעת מושג- לפי ויטגנשטיין כדי לומר שמשהו כלול במושג אנו צריכים להצביע על דמיוןמשפחתי בינו ובין שאר הדברים שכלולים במושג אך לא את ההגדרה והתכונות המדויקות. וזה בניגוד למסורת הבלשנית דאז שאמרה ששפה היא אוסף של חוקים ומילים. וינטינגשטיין גם יאמר שאין כלל שיכלול להכיל את כל האפליקציות לגביו. קון יקח זאת למדע, ויאמר שמדע זה לא בהכרח ידיעת כל הכללים וההנחות ליישומו אלא מעין "משחק מדעי" שמתקיים בתוך פראדיגמה.

                                                         ·            כללים ופרקטיקה- לא הכללים מסבירים את הפרקטיקה אלא הפרקטיקה מסבירה את הכללים. קון יאמר שכללים לא יכולים להסביר מדע כי תמיד יהיה צריך להסכים על משהו בכלל שלא כלול בכלל, ואז צריך עוד כלל וכך הלאה וזה לעולם לא יסתיים. במערכת משפט לדוגמא כדי להפעיל חוק צריך גם שיקול דעת חיצוני לחוק, אחרת היינו צריכים איסף חוקים שיסבירו את הכלה של קודמיהם. 

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2 

פילוסופיה של מדעי החברה- אמיל דורקהיים

אמיל דורקהיים 1917-1858

נושא המאמר:  הכללים של המתודה הסוציולוגית- הוליזם נטורליסטי

איפיון: נטורליסט (הזרה), הוליסט (עובדות חברתיות), נטול ערכים

הושפע מ: תגובה לוובר ולברט

דוגמא מרכזית: פשע ועונש- בכדי לתאר חברה נורמאלית חייבים גם את יוצאי הדופן הפושעים. הטיפול בהם הוא לא באמצעות מיגורם כי אז הגבולות המוסרים של החברה יתרופפו אלא באמצעות ענישה. ענישה ופשיעה משותפים לכל החברות, זה בסיס של אחידות מוסרית.

טענות מרכזיות של דורקהיים:

                                                         ·            מתח בין השכל הישר והמדע- השכל הישר זה אינטואיציות שיונקים מהחברה. המדע זה תגלית. השכל הישר הוא כמעט כמו כוח טבע, כוח חזק שפועל עלינו בייצור התודעה, התנגדות לכוח הזה היא הרציונאליזם המדעי.

                                                         ·            סמכות גוף ראשון- במדעי הטבע אין משמעות לדעות הרווחות בקרב האנשים, אולם בהקשרים חברתיים ברמה מסוימת צריך זאת. יחד עם זאת, דורקהיים מסייג זאת ואומר שלגבי מדעי האדם יש הגבלה. אדם יכול להשתמש בסמכות גוף ראשון לגבי עצמו, אבל לא ככלי לחקר במדעי החברה\האדם.

                                                         ·            השכל הישר הוא כוח, ולכן אנו חוקרים אותו מבחוץ כמו שאנו חוקרים את מדע הטבע, הוא קורא לזה עובדה חברתית.

                                                         ·            מהי חברה? חברה היא יש לא פיזיקאלי, שניתן לחקירה וחורג ממכלול הפרטים שמרכיבים אותו- זו עמדה הוליסטית. באמצעות הדוגמא של ענישה אפשר להבין את היחס של דורקהיים למהי חברה.

                                                         ·            ענישה- כדי שלא תהיה ענישה צריך שלא תהיה אחידות מוסרית מה שהכרחי לקיומה של חברה. פשע היא תופעה חברתית נורמאלית בתנאי שקיים כלפייה יחס שלילי. אי אפשר לדבר על גבולות מוסריים מבלי לציין את שני הצדדים שלו מבפנים ומבחוץ, כלומר צריך גם פושעים. לא צריך למגר פשע אלא להעניש, אם תמגר פשע יתמוססו הגבולות המוסריים. בכל חברה יש ענישה כמו שבכל חברה יש פשע. ביסודה של כל חברה בריאה יש אלמנט של קונצנזוס מוסרי, מה שמבדיל בין החברות זה אופי הקונצנזוס המוסרי. חברה מוגדרת לפי הלכידות\אחידות מוסרית שלה.

                                                         ·            נטורליזם על פי דורקהיים- מעבר לאלמנט של הזרה כפי שפירט ברט, יש גם אלמנט של התייחסות לעובדות חברתיות ככוח כופה חיצוני ולכן אפשר לחקור זאת כמשהו מנותק מהתודעה של האנשים.

                                                         ·            הסתכלות חיצונית ופנימית-  מצד אחד דורקהיים אומר שיש קודש שמאחד חברה מעבר לפרוצדורות ובכדי להבין זאת צריך להיות בתור החברה. מצד שני הוא דורש הסתכלות נטורליסטית מבחוץ עבור החוקר, כדי להבין את הפונקציה של הקודש. התפקיד של המדען והאינטלקטואל הוא להבין את הפונקציה של הקודש מבחוץ, אפשר שזה יהיה תוך השתתפות אבל זה לא מחויב לוגי. ההשתתפות מבפנים מחויבת מבחינה אמפירית סוציולוגית.

                                                         ·            וובר- גם ובר אמר שמה שמאחד קהילה זו אחידות מוסרית, אתיקה, אבל וובר לא דרש שהכוח הכופה יהיה נתון לבדיקה אמפירית.

                                                         ·            שמרנות ומהפכנות- שינוי הוא חלק מהשמרנות. יש חשיבות לחברה אורגנית אבל יש לה גם התקדמות הכרחית. השמרנות היא במובן לא שהמצב הקיים הוא הכי טוב אלא במובן זיהוי הכוח שיש במצב הקיים, חלק מהכוח הזה הוא תולדה של שינוי היסטורי המשכי.

                                                         ·            מהו מדע? התפקיד של מדע זה לחקור כוחות ועובדות מבחוץ, התפקיד של מדעי החברה זה לחקור עובדות חברתיות. אולם, המדע הוא בעצמו סוג של עובדה חברתית בעלת משמעות חברתית, ולכן מדע החברה חוקר את עצמו. הקהילה המדעית היא חברה בפני עצמה.

                                                         ·            אחדות מוסרית היא לא כאחדות פיזיקאלית- החוקרים החברתיים הם לא חמורים וכוללים כמו חוקי הטבע. לחלקיק יש כוח מוחלט עליו של חוק פיזיקאלי מסוים, על אנשים יש כוח כופה בחברה, אבל זה לא כוח הכרחי מבחינה תוכנית (כן הכרחי מבחינה צורנית) ושם יש סטיות מהאידיאל (פשע). למרות ההבדל הזה יש עדיין אחדות מתודולוגית בחקירה של הטבע והחברה, כי שניהם עובדה חיצונית עם סממנים אמפיריים. 

                                                         ·            המערכת המוסרית היא מערכת מרסנת. לחברים בקהילה המדעית יש מגבלות משותפות, מערכת מוסרית שמרסנת אותם באותו האופן, והמערכת המוסרית הזו היא המתודה. קהילה מדעית שיש בה מחלוקת לגבי המתודה סופה בכיליון. 

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2 

פילוסופיה של מדעי החברה -ברט

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום

ברט

נושא המאמר: היסודות המטאפיזים של המדע המודרני- נטורליזם כתוכן ולא כמתודה

איפיון: נטורליסט, אינדיבידואליסט, נטול ערכים.

הושפע מ: גלילאו (מתמטיזציה של העולם כמטאפיזיקה), המפכה המדעית

טענות מרכזיות:

                                                         ·            יש שני מובנים לנטורליזם - תוכני ומתודולוגי. המפל היה מתודולוגי, כלומר מה שחשוב זה דרך ההצגה והמסקנות, אצל ברט זה עניין תוכני, הנטורליזם נמדד במה חוקרים. כשאנחנו חוקרים חברה אנו חוקרים משהו מתמטי, עושים רדוקציה לאבני היסוד.

                                                         ·            לאחר המהפכה המדעית שהציבה את העולם כצירוף של חומר ותנועה, ברט אומר שגם הפילוסופיה צריכה להתייחס כך אל תופעות אנושיות ולחקור אותן באמצעות רדוקציה למרכיבים פיזיולוגיים.

                                                         ·            הזרה- צריך לחקור תופעות, גם חברתיות, מבחוץ - ,"המהפכה המדעית סילקה את האדם ממלכת הטבע". בגלל שהחוקר עצמו הוא אוסף של תכונות משניות אם הוא מבקש לחקור תכונות ראשונית (מדעי הטבע) או משניות(מדעי החברה) הוא צריך לעשות זאת מבחוץ.

                                                         ·            גליליאו עושה מתמטיזציה של העולם ברמה המטאפיזית, העולם עצמו הוא מתמטי זה לא רק מתודה להסבר. הפעולה המדעית היא לחשוף את מגוון הכוחות הפועלים כדי לגזור מהם את התופעה.

                                                         ·            בניגוד להמפל אין דרישה להסבר לוגי להכול, ויותר מזה, אם יש טענה אמפירית שסותרת את התיאוריה הלוגית היא לא מפילה אותה. זו אידיאליזציה ולכן הזיקה בין התיאוריה למציאות היא לא אחד לאחד.

                                                         ·            רדוקציה- יחס בין שתי שפות, אם ניתן להעמיד את כל השפה האחת על שפה אחרת, אז השפעה הראשונה מיותרת.

                                                         ·            סייג של ברט (לא ממש מובן) יש תופעות חברתיות כדוגמת היסטוריה שלא ניתנות להסבר מתוך רדוקציה. זה נראה כמו כשל, אבל אולי הכוונה היא שזה לא מדע מלכתחילה ולכן אין כשל.

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2 

פילוסופיה של מדעי החברה - קרל המפל

פילוסופיה של מדעי החברה- סיכום

קרל המפל 1997-1905

נושא המאמר: הסבר במדע בהיסטוריה- מדעי החברה כנזגרת של מדעי הטבע.

איפיון: נטורליסט, הוליסט, נטול ערכים

רקע: פוזיטיביזם לוגי\חוג וינאי\אימפריציזם

טענות מרכזיות:

                                                       1.            פוזיטיביזם לוגי- לקבוע את ההבחנה בין חשיבה דתית ומדעית לפי הצורה ולא לפי התוכן. בהסבר הדתי הבעיה היא לא הכח העליון אלא דרך האימות שהיא שרירותית.

                                                       2.            ההתקדמות הייתה ליניארית מחשיבה מיתית למטאפיזית למדעית. אולם זה לא רק תיאור של ציר הזמן (ובר)  אלא יש כאן משמעות נורמטיבית, שהמדע הוא טוב יותר.

                                                       3.            עקרון האימות- התוכן של הטענה הוא האופן שבו היא מאוששת אמפירית, זה עניין של הקניית אמת באופן אחראי. זהו מסר דמוקרטי, לכולם. יש גישה לעולם. ביקורת- המעמד של עקרון האימות עצמו, איך אפשר לאמת אותו בעולם?

                                                       4.            מודל ההסבר של המפל- מאפיין מה צריך להיות הסבר כלומר טיעון לוגי, ונותן שני סוגים ומתוכם מראה שרק הדדוקטיבי נומולוגי מתאים. מהו הסבר? הסבר הוא טיעון, ההנחות הן המסביר המסקנה היא המוסבר. הבנה מדעית היא במישור הלשוני ולא בעולם, הוא מצדיק את המבנה הזה על ידי ההנחה שהסבר נועד להפוך את התופעה לצפויה, מעין ניבוי. יש כאן ויתור על סיבתיות ואימוץ הקורלאציה.

                                                       5.            שני סוגי הסברים- הסתברותי אינדוקטיבי ודדוקטיבי נומולוגי. נומולוגיה זו הכללה אמפירית. ההסתברותי אינדוקטיבי הוא לא הסבר לוגי ולכן לא מתאים. הדדוקטיבי נומולוגי מוצא כללים ומתוכן גוזר תופעות.

                                                       6.            ההסבר הזה נכון גם לגבי הסברים היסטוריים. בהסברים כאלו אנו מתארים באופן לשוני מבחוץ מה שקרה, אנו אמנם לא פורטים את ההנחות אבל אם נחפש הן מצויות, והמסקנה זה האירוע עצמו. אם הסבר נמדד ביכולת לצפות בצורה לוגית אז לכל ההתנהגויות האנושיות צריך להיות מבנה לוגי.

                                                       7.            האחדות המתודולוגית של המדעים האמפיריים- מבחינה נטורליסטית מה שהופך מדע לכזה הוא אופן הבחינה שהוא משותף לכל המדעים האמפיריים. אין טעם בפילוסופיה או בספרות לדרוש זאת כי אין איך לבססם בעולם, הוא נטורליסט בתחומי החברה לא כי הוא מחפש משמעות אלא הצגה חיצונית.

                                                       8.            ביקורות- 1. ההסבר הצפוי זה הנחת המבוקש למעשה. 2. ביקורות של תוכן- הבלבול בין הסבר לניבוי. 3. מה שהמפל מציע זה רק קורלציה ולא הבנה. 4. ביקורת נרטיביסטית-אפשר להציג הסבר צופה לתופעה אך לא בסדר לוגי אלא בסדר נרטיבי. כלומר, אם נגיע לאותה מסקנה אך לא בלוגיקה אז או שההסבר הדדוקטיבי נומולגי מפספס משהו או שיותר מזה, הוא מיותר.  המפל ישיב שזה לא נכון כי אין תבנית לוגית. 

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2 

פילוסופיה של מדעי החברה: מקס וובר

פילוסופיה של מדעי החברה-  סיכום

מקס וובר Maximilian Carl Emil Weber  1920-1864

נושא המאמר- המדע כייעוד

איפיון: הרמנויטיקן, הוליסט, נטול ערכים

רקע: החיים המודרניים, פרוטסטנטיות, דיאגנוזה למדע, בירוקרטיה, פוליטיקה.

הושפע מ: מרקס, ניטשה

רעיונות של מרכזיים של מקס וובר

                                                         ·            הקפיטליזם הוא ניסיון של האדם להוכיח לעצמו שהוא הנבחר לגאולה אינד' בחי היום יום. בתחילה הוא היה עבור הפרוטסטנטים גלימה של נזיר גם ביטוי למסירות דתית וגם ניתן להסירה אך עם הזמן הפכה לכלוב של ברזל.

                                                         ·            המודרניות כשטן- המודרניות היא סוג של שטן שפגעה באלמנטים ייחודיים של רקמת החיים. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם ממנה וצריך לחקור אותה. ובתוך זה יש מדע, ויש גם פוליטיקה.

                                                         ·            עובדות וערכים- על פי וובר המדע מסייג את עצמו כעוסק בעובדות ולא בערכים.

                                                         ·            עבר הווה ועתיד- לפי וובר מי שמנסה לעשות מדע עם ערכים, כלומר להיות "נביא" לא יוצר איזו אותנטיות נוסטלגית, זה בעצם זיוף של החיים הקודמים שאי אפשר לחזור אליהם. אדם כזה ימוטט את המדע, מההווה ניתן לזוז רק קדימה.

                                                         ·            תפישה פנימית למדע- בארה"ב ובגרמניה יש תנאים חיצוניים שונים למדע, האם זה אומר שהמדע עצמו שונה? יש השפעה אהדדי בין התפיסה הפנימית לתנאים החיצוניים.  אך, באידיאל צריכה להיות הפרדה בין המדען והמוטיבציה שלו לבין המדע עצמו. זהו עניין נורמטיבי, השאיפה היא שיהיה ניתוק בין מטרות המדע ופוליטיקה. אם מישהו נכנס למחקר מתוך כוונה פוליטית הוא מתחזה. ההשלכות של המדע הן קיימות, אך הן חיצוניות (תורת הגזע), זה השלכות במעגל נורמה מרוחק יותר. 

                                                         ·            המדע כתורם לרציונזליציה- א. נרתם לקדמה. ב. נטול משמעות.

                                                         ·            ההנחות המוקדמות של המדע- אין דבר כזה פרקטיקה אנושית ללא הנחה מוקדמת. ההנחות של המדע הן: 1. כללי לוגיקה ומתודה. 2. יש ידע שראוי לדעת. הבעיה היא בהנחה השנייה, משום שהמדע לא יכול להוכיח אותה.

לוגיקה - לדעתו של וובר בעייתי להוכיח את הלוגיקה שלא באמצעות עצמה, אחת ההצדקות היא כי אין חברה ללא לוגיקה. הלוגיקה לדעת וובר מציבה לו הנחיות כיצד לעסוק במדע.

מתודה- וובר טוען שהמדע נשלט על ידי מתודה אחת, היא מתודה מובלעת.

חשיבות הידע- הבעיות עם כך, אם המדע רתום לקדמה, אז אין לו ערך בפני עצמו והוא שלב בתהליך אינסופי. מדוע אדם שמכיר בכך צריך לנהוג בידע ובמדע במסירות וברצינות תהומית? וובר אומר שעל החוקר לשים סוכך ולראות כל בעיה קטנה כתכלית גדולה בפני עצמה. הקמה שהמדע מניע היא תכלית שניתן לממש אותה רק אם מתייחסים ברצינות למחקר ולא למימוש.

                                                         ·            המדען והמוסדות- המדען צריך להתמודד עם הדרך שבה הוא צריך לתפוס מדע לעומת מה שהמוסדות מצפים ממנו במדע. מדעי החברה צריכים לעמוד על אי הנחת הזו.

                                                         ·            מרקס וניטשה- מדעי החברה בימיו של ובר לא יכולים לדעתו להתעלם מן ההוגים הללו. מרקס מציג את המנגנונים החיצוניים וניטשה את הצד הפנימי פילוסופי.

                                                         ·            מה המדע יכול לעשות- לומר לנו איך להגיע למטרה מסוימת הנקבעת על ידי ההעדפות שלנו. שנית, משמש לבדיקת עקביות המטרות. שני השימושים הללו בם במסגרת הרציונאליות.

                                                         ·            מדעי הטבע ומדעי החברה\התרבות- מדעי הטבע הם חקירה של עולם נטול משמעות. במדעי החברה זו חקירה של תופעות מתוך המשמעות המיוחסת להן. למדעי הטבע יש הנחת יסוד של חוקיות קוסמית, כיצד העולם פועל. מדעי החברה מספקים פרשנות לתופעות מתוך המשמעות המיוחסת לתופעות עצמן. זה מהלך ש ל הסתכלות מבחוץ תוך השתתפות מבפנים, זגזוג בין המאמין למתבונן. 

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2 

פילוסופיה של מדעי החברה - צ'ארלס טיילור

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום

צ'ארלס טיילור Charles Margrave Taylor  1931-

נושא המאמר של טיילור: הזיקה בין המציאות החברתית וההגדרה וההבנה העצמית של אנשים שחיים בה.

איפיון: הרמנויטיקן, הוליסט, עמוס ערכים.

רקע: הממשק בין המסורת האנליטית לקונטיננטאלית.

הושפע מ: פרדריך הגל (קוד משמעות כללי), תומאס קון (תצפית המניחה תיאוריה), .

דוגמא מרכזית: טקס אכילת הלחם של ג'ון לוק מאגרת על הסובלנות. טיילור יאמר שאי אפשר להבין את המשמעות של הפרקטיקה הזו ללא הקהילה, ללא איך שהאנשים תופסים את עצמם במצב הזה.

טענות מרכזיות של צ'ארלס טיילור:

                                                         ·            משמעות ופרקטיקה אהדדי- הגל שואף להגיע לקוד משמעות ברור שהיה נכון עבור כל חברה אנושית באשר היא, ללא עיגון בפרקטיקות אנושיות נבדלות. טיילור הולך בעקבות הגל אך מוותר על המוחלטות לטובת הקהילה האנושית, לטובת עולם בו המשמעות והפעולה נחוצים כדי להבין אחד את השני.

                                                         ·            נגד יסודנות- היסודנות טוענת כי יש אבני יסוד לידע שאינן שנויות במחלוקת ומכאן תוך מתודה משמרת ידע צבירת הידע היא ליניארית. טיילור מתייחס לאופי הדדוקטיבי של היסודנות, כלומר לאימפריציזם\פוזיטיביזם לוגי\חוג וינאי שגורסת כי למדען מופיעה היפותזה, הוא גוזר ממנה בדדוקציה טענות על העולם ואז בודקים אם הן נכונות. לטיילור יש בעיה עם הידע הבלתי תלוי המוקדם.

                                                         ·            מודל ידע חלופי- טיילור מתמקד בקשר זה בעיקר במדעי החברה, מתוך הנחה שיש משהו ביסודנות במדעי הטבע. המציאות לא יכולה לסבול את ההפרדה בין הרשמים ה"נקיים" לבין התיאוריות לגביהם.

                                                         ·            השמאל החדש- הוספת אלמנט של זהות אל המסורת המרקסיסטית. יחסי הייצור לדוגמא, הם לדעתו של טיילור לא עובדה נקייה, התודעה ביחס אליהם היא חלק מן המציאות.

                                                         ·            פירוש לעומת כינון- כאשר אדם מפרש את המציאות הוא מוסיף אוצר מילים ולכן מכונן מציאות. המשמעות אומנם גלומה באובייקט ולא בסובייקט המדבר עליו, אך זו משמעות חמקמקה, ובעצם התיאור והפרשנות אנו מכוננים אותה.

ביקורת על טיילור: כנגד טיילור נטען שהוא מתמקד בעיקר נגד נטורליזם אינדיבידואלי, אך לא מבקר את הנטורליזם ההוליסטי.

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2 

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכומים

 פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום הוגים מרכזיים

התחום של הפילוסופיה של מדעי החברה הוא למעשה במובן מסוים נגזרת או תת תחום של הפילוסופיה של המדע. זוהי נראית קביעה מעט מוזרה שכן אנו רגילים לתפוס את התחום מדעי החברה כמשהו שהוא נפרד מהמדע, ועל כן זה נראה מוזר כי דווקא הפילוסופיה היא שמאחדת בין מדעי החברה והמדעים המדויקים. אולם הסיבה שבגללה הפילוסופיה של מדעי החברה היא סוג מסוים של פילוסופיה של המדע היא מכיוון שפילוסופיה של מדעי החברה עסוקה בשאלות שהן באופן מסורתי שאלות פילוסופיות האופייניות לתחום של הפילוסופיה של המדע.
כך למשל, פילוסופיה של מדעי החברה עסוקה בשאלות אודות טיב הידע של מדעי החברה ובעיקר על הדרכים הרצויות (מול המצויות) להשיג את הידע הזה ועל אפשרויות הידע ותקפות הידע של מדעי החברה. במילים אחרות, השאלות של הפילוסופיה של מדעי החברה הן במידה רבה שאלות תיאורטיות הנוגעות למתודולגיה של החקירה בתחום מדעי החברה. כך באופן טבעי חלק גדול מההוגים של הפילוסופיה של מדעי החברה הם למעשה הוגים שבאים גם מהתחום של הפילוסופיה של  המדע כמו  למשל קרל המפל, תומס קון או וילארד קווין. הוגים אחרים  טיילור, אמיל דורקהיים, מקס וובר או קליפורד גירץ  הם הוגים שבאים מהתחום של הסוציולוגיה או האנתרופולוגיה או מדעי החברה באופן כללי אך השאלות התיאורטיות שהם שאלו והתשובות שהם נתנו על שאלות אלו משתייכות לתחום של הדיון התיאורטי בעצם פעולתם ותפקידם של מדעי החברה ועל כן הם חלק מהתחום הרחב יותר של הפילוסופיה של המדע.
להלן תמצוא סיכומים תמציתיים על מספר הוגים מרכזיים בתחום של פילוסופיה של מדעי החברה. ההוגים שמשנתם מסוכמת כאן הם צ'אלרס טיילור, מקס וובר, קרל המפל, ברט,  אמיל דורקהיים, תומס קון, אליזבת אנדרסון, קליפורד גירץ, ומרטין הוליס. לגבי כל אחד מההוגים תמצאו סיכום קצר של משנתו העיקרית בהקשר של הפילוסופיה של מדעי החברה. סיכומים נוספים בתחום של פילוסופיה של מדעי החברה תוכלו למצוא בחלק המוקדש לפילוסופיה של מדעי החברה כאן וכאן תוכלו למצוא דיונים שונים בתחומים של הפילוסופיה של מדעי החברה וסיכומים משווים

צ'ארלס טיילור
מקס וובר
קרל המפל
ברט
אמיל דורקהיים
תומס קון
אליזבת אנדרסון
קליפורד גירץ
מרטין הוליס

פילוסופיה של מדעי החברה- סיכומים
כמו תמיד, השימוש בסיכומים המוצעים כאן הוא על אחריות הלומד בלבד.