פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום: מרטין הוליס

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 

מרטין הוליס 1938-1998

נושא המאמר: אפיון וביקורת העמדה הנטורליסטית (פרק 6) ואישוש הפרשנות (פרקים 7-8).

איפיון: הרמנויטיקן, משלב בין הוליזם ואינדיבידואליזם.

הושפע מ: תורת המשחקים, גירץ, גרייס, סקינר ואוסטין

דוגמא מרכזית: הניתוח שלו מבוסס על הטבלה המנחה בקורס:

	הרמנויטיקה (פרשנות)	נטורליזם
הוליזם	פרק 7	דורקהיים ( הוליס לא מציע ביקורת ישירה)
אינדיבידואליזם	פרק 8	תורת המשחקים - פרק 6

טענות מרכזיות של מרטין הוליס:

א.       השוואת המאפיינים בין נטורליזם ופרשנות:

פרשנות (הבנה)	נטורליזם (הסבר)
הסתכלות "מבפנים"	הסתכלות "מבחוץ"
שפה של סמלים SYMBOL	שפה של סימנים SIGNS
פעולה	התנהגות
פרקטיקות - נורמטיביות	הרגלים- נורמליות
אינטראקציה חברתית שעוסקת במשמעות	תגובה לסביבה

ב.       על נטורליזם אינדיבידואליסטי:

התפישה הנטורליסטית-אינדיבידואליסטית גורסת כי ניתן לחקור את החוקים החברתיים דרך בחינת היחיד, אבל היחיד במקרה הזה הוא טיפוס, ולא סובייקט. נחדד: “האדם הרציונאלי" של תורת המשחקים הוא לא אדם ספציפי אלא מודל (הפשטה) של אינדיבידואל. האדם היחיד, לפי תפישה זו, איננו מיוחד. הדיון של הוליס מתרכז בסוג מסויים של עמדה כזו: תורת המשחקים.

                                             ·                        תורת המשחקים: ההיסטוריה היא אוסף של פעולות אנושיות ולא של תכנון אנושי. ולכן, גם המוסדות והנורמות החברתיות ניתנות לרדוקציה למעשים של אינדיבידואלים. טענה זו לא מניחה נורמות כדי להסביר נורמות (דורקהיים, לדוגמא, כן עושה זאת: מדעי החברה הם עובדה חברתית שמנסה להסביר עובדות חברתיות). לפי תורת המשחקים צריך להסביר את הנורמות (גם למה הן קיימות וגם למה הנורמות הן כאלה ולא אחרות). הדרך לעשות זאת היא דרך מושג הרציונאליות (הכרת העדפות, הבנת האלטרנטיבות, נסיון למקסם תועלת).

                                             ·                        ביקורת תורת המשחקים:

                                                                                                                                             ·                        לא מצליחה להסביר כראוי מה מניע אנשים: תורת המשחקים מתעלמת ממניעים שנובעים מהעבר ומתייחסת רק אל העתיד (רווח עתידי).

                                                                                                                                             ·                        ביקורת ההנאה כתחושה: טענה שגורסת כי  (בניגוד לתורת המשחקים) אנשים לא רודפים הנאה, אלא את הדברים שמביאים הנאה. הנקודה היא שההנאה לא מנותקת מהמעשים. אין "יחידות הנאה" או "יחידות תועלת" זהות, ולכן אין טעם לדבר על השוואת תועלות: אופי ההנאה עצמו משתנה מפעולה לפעולה.

ג.         הוליזם פרשני:

עמדה שטוענת כי מערכות חברתיות מושתתות על "משחקים" וכללים. הכללים לא מסבירים פעולות של אנשים, אלא קובעים את המשמעות שתהיה לאותן פעולות. האתגר לפרשן ההוליסט הוא לעגן כל פעולה בתוך קונבנציה (ואפילו חתרנות היא תגובה לקונבנציה: חתרנות לא מתעלמת ממוסכמה, אלא יוצאת נגדה, כלומר, מכירה בקיומה). לפי העמדה הזו, החברה האנושית מורכבת מכללים ותפקידים.

                                             ·                        ביקורת הפרשנות ההוליסטית:

                                                                                                                                             ·                        השיפוט:

הוליס אומר שבכל משחק ותפקיד תמיד יש פרצה שמשאירה מקום לשיקול-דעת. כלומר, הבנת התפקיד והמשחק לא מספיקה כדי לנבא את פעולות האדם שמאייש את התפקיד. כל תפקיד מכתיב טווח פעולות מסויים, שהבחירה מתוכן תלויה בסובייקט. בנוסף, מכיוון שלרוב האנשים יש מספר תפקידים, הבחירה בין חשיבותם של התפקידים לא מוסברת: כשיש צורך להכריע בין שתי קונבנציות, הפתרון יהיה מעשה של שיפוט שלא ניתן להבין בלי להתחשב בסובייקט.

                                                                                                                                             ·                        קביעת מטרות:

העמדה ההוליסטית אומרת שכל פרקטיקה קובעת את כללי המשחק ואת המטרה. כדי להבין את הכללים ואת המטרה צריך להסתכל "מבפנים". אבל, כמו שדיברנו על סובייקט שנמצא מעבר למכלול התפקידים, כך אפשר לדבר על מטרה מכוננת שנמצאת מחוץ למשחק. אי אפשר להבין פרקטיקות עד הסוף אם לא בוחנים אותן גם מבחוץ (הדוגמא היא שאי אפשר להבין את הפרקטיקה המשפטית בלי להבין מטרה חיצונית לה: צדק).

ד.       הפתרון - שילוב בין הוליזם ואינדיבידואליזם פרשני:

לפי הוליס, ניתן לתקן את הבעיות שהוא העלה בביקורת הפרשנות ההוליסטית על ידי שילוב של חשיבה אינדיבידואליסטית ש"תשלים את החורים". הוא מראה שאפשר לפתור את הבעיות שיש בתפישה ההוליסטית אם נשלב בה גם סובייקטים. זה ישלים את ההסבר ויראה שחברה בנויה מכללים, תפקידים ואנשים.

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2 

פילוסופיה של מדעי החברה- סיכום: קליפורד גירץ

פילוסופיה של מדעי החברה- סיכום

קליפורדד גירץ 2006-1923

נושא המאמר:פרשנות של תרבויות- חברות מכילות את פשרן.

איפיון: פרשן, הוליסט, עמוס ערכים

רקע: כותב מאמר על קרבות תרנגולים לאחר שבילה בכפר בולונזי תקופה ממושכת.

הושפע מ: טיילור (מעגל הרמנויטי)

דוגמא מרכזית: קרב התרנגולים הבאלינזי

טענות מרכזיות של קליפורד גירץ:

תיאור גדוש ומחוק- תיאור מחוק לא כולל שיפוטים והוא חלק מהנטורליזם (עצימת עין אחת לפרק זמן קצר), תיאור גדוש מכיל פרשנות חברתית (קריצה).

מעגל הרמנויטי- תיאור של חברה הוא גדוש, כי הוא מכיל פרשנות, ואם נעשה לכך רדוקציה גם כן נגיע לתיאור עם פרשנות. אי אפשר לעשות רדוקציה לתיאור ללא פרשנות. המאמר שלו הוא פרשנות על הפרשנות שנותנים הבאלינזים לקרב התרנגולים.

סיפור או תיאוריה- גישה אחת תאמר שזו תיאוריה, יש בה מונחים מערביים, מסר. גישה שנייה תאמר שזה סיפור שמטרתו להעביר חוויה, ואז נשאלת השאלה האם זה בכלל מדע. כלומר, האם המדיום משפיע על המדע. המבקרים של גירץ יאמרו שהוא מספר סיפור ללא מסר, לא מדע מכיוון שאין הגדרות מדויקות, קישור האירועים לא בהכרח מבוסס על ניסוים והכללות, יש היגיון שלא ניתן להכללה, וכן מגוון אמצעים רטוריים ספרותיים. הנרטיביסטים לא נגד הסיפור אלא נגד הטענה כי הוא האמת.

הגנה על גירץ- 1. המסר לא יכול לעבור רק בתיאוריה כי הז'אנר התיאורטי מחייב הכללה. גירץ טוען שככל שההכללה רחבה יותר כך מפסידים יותר מההתרחשויות שרוצים לתאר.  2. סיפור הוא לא תחליף לקיום מסר. 3. סיפור כחלק ממדע פרשני שמרחיב את הידע האנושי באמצעות מודעות עצמית. הפרשנים סבורים שבמדע יש תכונה מוסרית פנימית שמטרתה להפוך את הידע שלנו לרחב יותר, לחשוף אותנו לעוד תרבויות בכדי שנוכל להבין אופציות ודרכים נוספות למשמעות.

לא ניתן להתחיל לתאר חברה ללא כמה מושגים גדושים כדוגמת חיבה וסלידה.

המתודה לא מספיקה- האתוס המדעי לגבי אוביקטיביות יאמר שהמתודה תעזור לנו להגיע לתוצאות מדעיות נכונות. גירץ אמר שזה צרוף של נסיבות ואופי. אנתרופולוג הוא בעל מתת חסד שמאפשרות לו לצור קשר עם החברה הנחקרת. את המתודה של גירץ אי אפשר לשחזר ולכן גם אי אפשר לבקר את הניסוי שלו דרך חזרה עליו.

אובייקטיביות מול סובייקטביות- הוא אובייקטיבי כי הוא מתאר חברה ומסקנות ממחקר, אך הדרך להגיע לכך היא סובייקטיבית ותלויה בחוקר. 

תרגום- גירץ יאמר שאי אפשר לתרגם תופעות משפה אחת לאחרת כי זה פוגם באותנטיות ובהבנה שלהם. הוא למד את השפה את המושגים והמשמעויות שלהם וכך הבין. הוא מצוי בשתי פראדיגמות שלו ושל הבלינאזים, ההבנה היא על ידי השתתפות ולא דרך תרגום או אמות מידה משותפות. 

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2 

פילוסופיה של מדעי החברה - אליזבת אנדרסון - סיכום

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום

אליזבת אנדרסון 1959-

נושא המאמר: תפקידם של שיפוטים מוסריים (ערכים) במדע

איפיון: נטורליסטית, הוליזם מתודי, גדוש בערכים

רקע:נטורליזם

הושפעה מ:  ובר,  קווין,

דוגמא מרכזית: חקר גירושין

תקציר קווין: לפי קווין השפה מתקיימת ברשת שהשוליים שלה חופפים לניסיון. אין תופעה אמפירית שממוססת את הרשת אלא רק משנה אותה. השינוי הוא לא בהכרח לוגי כי אם פרגמטי. תת היקבעות התיאוריה- אין דרך לבחור בין האפשרויות הפרגמטיות לשינוי הנחוץ להתאמה לעולם, זה שרירותי. למה לא לשנות דת כדי להתאימה לעולם ועדיף לשנות מדע? כי מדע זה פרגמטי, יש בו יסוד של יכולת חיזוי. זה לא שמדע נכון יותר אלא שמדע עוזר יותר.

טענות מרכזיות:

                                                         ·            בתוספת לרשת של קווין אנדרסון אומרת שיש גם ערכים, ואם יש משהו בעולם שבמתח עם הרשת אז אחת האפשריות הפרגמטיות לשינוי זה שינוי הערכים. הערכים והעולם נמצאים בידאלוג אי אפשר לקבוע ערכים בלי להתחשב בעולם. ערכים לא יכולים להיקבע באופן בלתי תלוי בעולם, זו דוגמטיות.

                                                         ·            ניטרליות וחוסר משוא פנים- ניטרליות זה חוסר זיקה בסיסית בין עובדות או תיאוריות מדעיות וערכים. ( is, ought). חוסר משוא פנים זה לומר שערכים לא צריכים להשפיע על קבלה או דחיה של תיאוריות מדעיות. אנדרסון אומרת שאם מישהו מדבר בספירה של משוא פנים או חוסר משוא פנים הוא בהכרח מאמץ את אי הניטרליות.  נחדד זאת, אם מדברים על אי השפעה של ערכים צריכה להיות זיקה, כלומר אין נטרליות.

                                                         ·            אילו סוגים של מצבים מנטליים\רגשות יכולים להיות בדיאלוג עם העולם? 1. קוגניטיביים- בעלי תוכן מחשבתי- השפעה ממשהו שקורה עולם ולא רק מצב מנטלי יש מאין (סמים). 2. בלתי תלוי במצב העולם שהוא אמור להעיד עליו 3. ניתן להפרכה.  לפי אנדרסון רגשות מקיימים את התנאים הללו ולכן הן בדיאלוג עם העולם.

                                                         ·            גירושין- דוגמא שמסבירה כי לערכים יש מקום במחקר. מחקר שבודק את הגירושין כטראומה יוצא מעמדה מוסרית שגירושין זה דבר פסול ושלילי. לעומת זאת מי שחושב שגירושין זו הזדמנות לצמיחה יבדוק דברים אחרים. שתי העמדות הללו קבילות כי שתיהן ניתנות להפרכה.

                                                         ·            וובר אמר שיש קשר בין ערכים למחקר, אבל הקשר הוא שהמחקר בוחן ערכים. אנדרסון אומרת שערכים קובעים את המחקר. לדעת וובר יש מקום לדעות במחקר וריבוי מחקרים, אבל דעותיו של החוקר לא משפיעות על החוקר, מדען החברה מתאר מציאות נורמטיבית מבלי לנקט עמדה. דעות זה מושא מחקר אבל לא תוצאה, אנדרסון תגיד שמושא מחקר שמוביל אותנו למתח עם הרשת יכול להוביל לשינוי הערכים ולכן זה חיובי לשלב את הערכים המוקדים של החוקר. 

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2 

פילוסופיה של מדעי החברה - תומס קון

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום

תומס קון 1996-1922

נושא המאמר: מבנה מהפכות מדעיות

איפיון:  הרמנויטיקן, הוליסט, עמוס בערכים

רקע: היסטוריון

הושפע מ: המפל, ובר, פופר

טענות מרכזיות של תומס קון:

                                                         ·            פראדיגמה- מערכת לכידה של הנחות, חוקים, ניסויים מכוננים- תבנית חשיבה, תבנית פעולה ופעולות- אשר הכרחית לשם קיום מדע.

                                                         ·            מהו מדע? מדע זה דבר שמתפתח דרך מהפכות בפראדיגמות. אין פקפוק על ההנחות במדע, כי פקפוק כזה משמעו שאין פראדיגמה אחת. ולכן לדעת קון מדעי החברה הם לא מדע כי אין הסכמה על הנחות.

                                                         ·            בין קון והמפל- 1. המפל (וובר) מדבר על התקדמות לינארית, קון רואה התקדמות של מהפכות. 2. מתודה- המפל מדבר על מתודה נצחית אך קון טוען שהמתודה עצמה דינמאית ומשתנה מהמהפיכות. 3. לפי המפל המדע הוא לשוני ולפי קון המדע הוא העולם.

                                                         ·            צבירת ידע אל מול חשיבה- הגישה האינטואוטבית היא שההבדל בין מדע נוכחי למדע מהמאות הקודמות הוא צבירת הידע, יש הבדל בכמות ובדיוק האינפורמציה. קון יאמר שזה לא רק ההבדל, או לא ההבדל המשמעותי, ההבדל הוא אופי החשיבה. על פי קון המדע לא מתקדם אלא משתנה. זה לא שהמדע היום יותר טוב מהמדע פעם הוא פשוט צורת חשיבה אחרת. יותר חזק מזה, אפילו באותה נקודת זמן של התחלפות פראדיגמות אי אפשר להשוות. ולכן הידע לא נצבר. אם הפראדיגמה השתנתה העולם השתנה.

                                                         ·            אנליטי וסינתטי- על פי קאנט לכאורה המתודה היא אנליטית והידע הוא סינתטי. קווין החליש זאת ואמר שאם משהו הוא אנליטי זה לא אומר שהוא הכרחי. קון אומר שאין מתודה הכרחית ונצחית.

                                                         ·            עמדה רלטיביסטית ואי הזרה-  כל הסתכלות היא מבפנים מתוך הפראדיגמה ולכן אין אמת מידה משותפת לראות מי צדק ומי ידע יותר טוב.

                                                         ·            מעבר בין פראדיגמות- זה מתחיל במשבר בפראדיגמה הקודמת(אנלוגי למשברים חברתיים, מהפכות מרקסיסטיות), המהפכה היא התמוטטות של סדר מסוים חברתי פסיכולוגי, לא בהכרח לוגי\רציונאלי כמו אצל המפל, נקודה אחת שמפריכה את הפראדיגמה לא תפיל את התיאוריה. סוף של פראדיגמה היא תחילה של פראדיגמה. לא תמיד הייתה פראדיגמה אבל מרגע שיש תמיד תהיה. עליית פראדיגמה חדשה זה מעבר בין דורי, השינוי הוא סוציולוגי, המהפכנים יהיו צעירים ולא זקני השבט שישארו בפראדיגמה הישנה.

                                                         ·            המתח הפנימי בקון- מהפכן או לא? הוא דיבר על מדע ממקום היסטורי, אבל אין פראדיגמה בהסיטוריה אז היא לא מדע, ואם כך מהפכה זה לא מושג רלוונטי בהסיטוריה כי היא לא מדע. לעומת זאת יש כמה מובנים שהוא כן מהפכן – צעיר... (הסתכלו בסיכומים, אין שאלה על כך במבחן של תש"ע).

                                                         ·            ידיעת מושג- לפי ויטגנשטיין כדי לומר שמשהו כלול במושג אנו צריכים להצביע על דמיוןמשפחתי בינו ובין שאר הדברים שכלולים במושג אך לא את ההגדרה והתכונות המדויקות. וזה בניגוד למסורת הבלשנית דאז שאמרה ששפה היא אוסף של חוקים ומילים. וינטינגשטיין גם יאמר שאין כלל שיכלול להכיל את כל האפליקציות לגביו. קון יקח זאת למדע, ויאמר שמדע זה לא בהכרח ידיעת כל הכללים וההנחות ליישומו אלא מעין "משחק מדעי" שמתקיים בתוך פראדיגמה.

                                                         ·            כללים ופרקטיקה- לא הכללים מסבירים את הפרקטיקה אלא הפרקטיקה מסבירה את הכללים. קון יאמר שכללים לא יכולים להסביר מדע כי תמיד יהיה צריך להסכים על משהו בכלל שלא כלול בכלל, ואז צריך עוד כלל וכך הלאה וזה לעולם לא יסתיים. במערכת משפט לדוגמא כדי להפעיל חוק צריך גם שיקול דעת חיצוני לחוק, אחרת היינו צריכים איסף חוקים שיסבירו את הכלה של קודמיהם. 

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2 

פילוסופיה של מדעי החברה- אמיל דורקהיים

אמיל דורקהיים 1917-1858

נושא המאמר:  הכללים של המתודה הסוציולוגית- הוליזם נטורליסטי

איפיון: נטורליסט (הזרה), הוליסט (עובדות חברתיות), נטול ערכים

הושפע מ: תגובה לוובר ולברט

דוגמא מרכזית: פשע ועונש- בכדי לתאר חברה נורמאלית חייבים גם את יוצאי הדופן הפושעים. הטיפול בהם הוא לא באמצעות מיגורם כי אז הגבולות המוסרים של החברה יתרופפו אלא באמצעות ענישה. ענישה ופשיעה משותפים לכל החברות, זה בסיס של אחידות מוסרית.

טענות מרכזיות של דורקהיים:

                                                         ·            מתח בין השכל הישר והמדע- השכל הישר זה אינטואיציות שיונקים מהחברה. המדע זה תגלית. השכל הישר הוא כמעט כמו כוח טבע, כוח חזק שפועל עלינו בייצור התודעה, התנגדות לכוח הזה היא הרציונאליזם המדעי.

                                                         ·            סמכות גוף ראשון- במדעי הטבע אין משמעות לדעות הרווחות בקרב האנשים, אולם בהקשרים חברתיים ברמה מסוימת צריך זאת. יחד עם זאת, דורקהיים מסייג זאת ואומר שלגבי מדעי האדם יש הגבלה. אדם יכול להשתמש בסמכות גוף ראשון לגבי עצמו, אבל לא ככלי לחקר במדעי החברה\האדם.

                                                         ·            השכל הישר הוא כוח, ולכן אנו חוקרים אותו מבחוץ כמו שאנו חוקרים את מדע הטבע, הוא קורא לזה עובדה חברתית.

                                                         ·            מהי חברה? חברה היא יש לא פיזיקאלי, שניתן לחקירה וחורג ממכלול הפרטים שמרכיבים אותו- זו עמדה הוליסטית. באמצעות הדוגמא של ענישה אפשר להבין את היחס של דורקהיים למהי חברה.

                                                         ·            ענישה- כדי שלא תהיה ענישה צריך שלא תהיה אחידות מוסרית מה שהכרחי לקיומה של חברה. פשע היא תופעה חברתית נורמאלית בתנאי שקיים כלפייה יחס שלילי. אי אפשר לדבר על גבולות מוסריים מבלי לציין את שני הצדדים שלו מבפנים ומבחוץ, כלומר צריך גם פושעים. לא צריך למגר פשע אלא להעניש, אם תמגר פשע יתמוססו הגבולות המוסריים. בכל חברה יש ענישה כמו שבכל חברה יש פשע. ביסודה של כל חברה בריאה יש אלמנט של קונצנזוס מוסרי, מה שמבדיל בין החברות זה אופי הקונצנזוס המוסרי. חברה מוגדרת לפי הלכידות\אחידות מוסרית שלה.

                                                         ·            נטורליזם על פי דורקהיים- מעבר לאלמנט של הזרה כפי שפירט ברט, יש גם אלמנט של התייחסות לעובדות חברתיות ככוח כופה חיצוני ולכן אפשר לחקור זאת כמשהו מנותק מהתודעה של האנשים.

                                                         ·            הסתכלות חיצונית ופנימית-  מצד אחד דורקהיים אומר שיש קודש שמאחד חברה מעבר לפרוצדורות ובכדי להבין זאת צריך להיות בתור החברה. מצד שני הוא דורש הסתכלות נטורליסטית מבחוץ עבור החוקר, כדי להבין את הפונקציה של הקודש. התפקיד של המדען והאינטלקטואל הוא להבין את הפונקציה של הקודש מבחוץ, אפשר שזה יהיה תוך השתתפות אבל זה לא מחויב לוגי. ההשתתפות מבפנים מחויבת מבחינה אמפירית סוציולוגית.

                                                         ·            וובר- גם ובר אמר שמה שמאחד קהילה זו אחידות מוסרית, אתיקה, אבל וובר לא דרש שהכוח הכופה יהיה נתון לבדיקה אמפירית.

                                                         ·            שמרנות ומהפכנות- שינוי הוא חלק מהשמרנות. יש חשיבות לחברה אורגנית אבל יש לה גם התקדמות הכרחית. השמרנות היא במובן לא שהמצב הקיים הוא הכי טוב אלא במובן זיהוי הכוח שיש במצב הקיים, חלק מהכוח הזה הוא תולדה של שינוי היסטורי המשכי.

                                                         ·            מהו מדע? התפקיד של מדע זה לחקור כוחות ועובדות מבחוץ, התפקיד של מדעי החברה זה לחקור עובדות חברתיות. אולם, המדע הוא בעצמו סוג של עובדה חברתית בעלת משמעות חברתית, ולכן מדע החברה חוקר את עצמו. הקהילה המדעית היא חברה בפני עצמה.

                                                         ·            אחדות מוסרית היא לא כאחדות פיזיקאלית- החוקרים החברתיים הם לא חמורים וכוללים כמו חוקי הטבע. לחלקיק יש כוח מוחלט עליו של חוק פיזיקאלי מסוים, על אנשים יש כוח כופה בחברה, אבל זה לא כוח הכרחי מבחינה תוכנית (כן הכרחי מבחינה צורנית) ושם יש סטיות מהאידיאל (פשע). למרות ההבדל הזה יש עדיין אחדות מתודולוגית בחקירה של הטבע והחברה, כי שניהם עובדה חיצונית עם סממנים אמפיריים. 

                                                         ·            המערכת המוסרית היא מערכת מרסנת. לחברים בקהילה המדעית יש מגבלות משותפות, מערכת מוסרית שמרסנת אותם באותו האופן, והמערכת המוסרית הזו היא המתודה. קהילה מדעית שיש בה מחלוקת לגבי המתודה סופה בכיליון. 

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2 

פילוסופיה של מדעי החברה -ברט

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום

ברט

נושא המאמר: היסודות המטאפיזים של המדע המודרני- נטורליזם כתוכן ולא כמתודה

איפיון: נטורליסט, אינדיבידואליסט, נטול ערכים.

הושפע מ: גלילאו (מתמטיזציה של העולם כמטאפיזיקה), המפכה המדעית

טענות מרכזיות:

                                                         ·            יש שני מובנים לנטורליזם - תוכני ומתודולוגי. המפל היה מתודולוגי, כלומר מה שחשוב זה דרך ההצגה והמסקנות, אצל ברט זה עניין תוכני, הנטורליזם נמדד במה חוקרים. כשאנחנו חוקרים חברה אנו חוקרים משהו מתמטי, עושים רדוקציה לאבני היסוד.

                                                         ·            לאחר המהפכה המדעית שהציבה את העולם כצירוף של חומר ותנועה, ברט אומר שגם הפילוסופיה צריכה להתייחס כך אל תופעות אנושיות ולחקור אותן באמצעות רדוקציה למרכיבים פיזיולוגיים.

                                                         ·            הזרה- צריך לחקור תופעות, גם חברתיות, מבחוץ - ,"המהפכה המדעית סילקה את האדם ממלכת הטבע". בגלל שהחוקר עצמו הוא אוסף של תכונות משניות אם הוא מבקש לחקור תכונות ראשונית (מדעי הטבע) או משניות(מדעי החברה) הוא צריך לעשות זאת מבחוץ.

                                                         ·            גליליאו עושה מתמטיזציה של העולם ברמה המטאפיזית, העולם עצמו הוא מתמטי זה לא רק מתודה להסבר. הפעולה המדעית היא לחשוף את מגוון הכוחות הפועלים כדי לגזור מהם את התופעה.

                                                         ·            בניגוד להמפל אין דרישה להסבר לוגי להכול, ויותר מזה, אם יש טענה אמפירית שסותרת את התיאוריה הלוגית היא לא מפילה אותה. זו אידיאליזציה ולכן הזיקה בין התיאוריה למציאות היא לא אחד לאחד.

                                                         ·            רדוקציה- יחס בין שתי שפות, אם ניתן להעמיד את כל השפה האחת על שפה אחרת, אז השפעה הראשונה מיותרת.

                                                         ·            סייג של ברט (לא ממש מובן) יש תופעות חברתיות כדוגמת היסטוריה שלא ניתנות להסבר מתוך רדוקציה. זה נראה כמו כשל, אבל אולי הכוונה היא שזה לא מדע מלכתחילה ולכן אין כשל.

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 1

פילוסופיה של מדעי החברה - סיכום 2