פילוסופיה של מדעי המדינה

מדעי המדינה הם במידה רבה, כמו תחומים רבים אחרים, מקצוע אקדמי שהתפצל מבחינה היסטורית מהפילוסופיה. כלומר, שאלות שבעבר היו חלק מהפילוסופיה נחשבות כיום לשאלות של מדעי המדינה, שלפיכך עוסקים בשאלות פילוסופיות.

ישנם כמה ענפים של פילוסופיה במסגרת הפילוסופיה של מדעי המדינה. מחשבה מדינית למשל היא תחום פילוסופי שמתחיל כבר עם ראשית הפילוסופיה והפילוסופיההיוונית. מחשבה מדינית היא תחום פילוסופיה על הדרך שבה צריכים לארגן ומארגנים בני אדם את טיב היחסים בניהם, את המוסדות המשותפים להם ואת היחסים בין המוסדות השלטוניים הללו. מחשבה מדינית היא תחום רחב יחסית בפילוסופיה אך ניתן להכליל את השאלה הגדולה ביותר של המחשבה המדינית בפילוסופיה ובמדעי המדינה כשאלה הנוגעת לטיבו של המשטר הראוי (לעיתים גם בהשוואה למשטר הרצוי).

את המחשבה המדינית בפילוסופיה של מדעי המדינה נהוג לעיתים לחלק למחשבהמדינית קלאסית שעוסקת בפילוסופיה של המחשבה המדינית החל מהפילוסופיה היוונית ועד לעלייתה של הפילוסופיה של העת החדשה ולמחשבה מדינית מודרנית שמאפיינת את המאות האחרונות במערב. יש גם את הזווית שלנו עם דיון ער ולא פשוט בנושא של מחשבה מדינית יהודית.

תורת המידות והמדינה אף היא ענף של הפילוסופיה שקשור ולעיתים נכלל במסגרת של מדעי המדינה. תורת המידות והמדינה החלה את דרכה גם היא בפילוסופיה היוונית והיא עוסקת בשאלות כלליות של מוסר ואתיקה (תורת המידות) וכן בשאלות של טיבו של המשטר הראוי (תורת המדינה). כמובן שהתחום של תורת המידות והמדינה חופף בחלק גדול ממרכיביו את אלו של הפילוסופיה של המחשבה המדינית.

תחום נוסף של פילוסופיה שנכלל במסגרת של מדעי המדינה הוא התחום של הפילוסופיה הפוליטית. פילוסופיה פוליטית מתמקדת בדרך שבה בני אדם מנהלים את היחסים בניהם ואת מארגי הכוח המאפיינים כל מבנה וחברה אנושית. גם פילוסופיה פוליטית, כמו מחשבה מדינית ותורת המידות והמדינה, עוסקת בטיבו של המשטר הראוי ומכאן שגם היא נכללת תחת הפילוסופיה של מדעי המדינה.

כיום שוכנת הפילוסופיה של מדעי המדינה על הגבול שבין הפילוסופיה ומדעיהמדינה, כפי שהייתה מאז ומתמיד. שאלות המדינה לא נעלמו מנופה של הפילוסופיה במרוצת השנים, אלא רק לבשו צורות והקשרים חדשים והדיון בהם במסגרת הפילוסופיה של מדעי המדינה הוא מרתק מתמיד.