סיכום - הפתולוגיה בתיאוריית ההתפתחות של פרויד

הפתולוגיה בתיאוריית ההתפתחות של פרויד
פרויד מונה כמה אפשרויות של התפתחות פתולוגית במסגרת תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית שלו. פתולוגיות אלו נובעות על פי פרויד ממעבר לא תקין של אחד השלבים בהתפתחות המינית של הילד. מבין כל השלבים של תיאוריית ההתפתחות הפסיכו סקסואלית שלפרויד השלב האדיפלי הוא זה שמועד ביותר לפורענות ובו עשויים להיווצר התסביכים הכי קשים על פי פרויד.

רגרסיה ופיקסציה

פיקסציה

*  לפי פרויד זוהי אחת מההתנהגויות המשמשות להשגת סיפוק בשלב מסוים נשארת גם אחרי זמנה ואינה מתפתחת לביטוי הבוגר יותר.

* הקיבעון נשאר בעקבות תסכול בהשגת הסיפוק או פינוק יתר.

מציצת אצבע בגיל מאוחר מעידה על פיקסציה אוראלית שפירושה השקעת אנרגיה ליבידינלית בפעילות המתאימה לשלב התפתחותי קודם.

רגרסיה

* מציינת לפי פרויד חזרה אחורה אל שלב התפתחותי קדום יותר, תוך שימוש בצורות התנהגות המתאימות לאותו שלב.

לדוגמא, ילד שחוזר למצוץ אצבע או להרטיב אחרי שכבר נגמל בתגובה לקשיים הכרוכים בהסתגלות למסגרת בית הספר.

קונפליקטים

פרויד מציין קונפליקטים בין האיד לסופר אגו כאשר האגו מוצא פתרון-מה שיכול לגרום לפתולוגיה קשור במעבר בין האיד לסופר אגו של האנרגיה. במידה והאגו לא עומד בציפיות של האיד תהיה השקעה מעטה של האנרגיה היצרית לטובת האגו ואז נקבל אגו רופף. מבחינת פרויד אם יש קשיים במערכת היחסים המוקדמת בין הילד לבין אמא שלו יכול להיות מצב בו לא תועבר מספיק אנרגיה לאגו ויישאר אגו חלש.

פתולוגיות בשלב הראשון והשני קשורות לפסיכוזה ופתולוגיות בשלב האדיפאלי שייכות לנוירוזה.

מנגנוני הגנה

מנגנוניהגנה על פי פרויד מופיעים בשלבים שונים של ההתפתחות. ישנם מנגנונים פרימיטיביים: השלכה, הזדהות השלכתית, פיצול והם מלמדים על בעיה פתולוגיות, לעומת מנגנונים מפותחים יותר – הומור וסובלימציה שמלמדים שאין בעיה פתולוגית.

המנגנונים מגנים עלינו מפני החרדה המתעוררת כתוצאה מיצרים אסורים. מנגנוני הגנה שייכים לאגו. ישנם כאלו שיכולים להימנע חרד גם ללא שימוש במנגנונים.

ביקורת על המודל ההתפתחותי של פרויד

* דגש יתר של פרויד על המיניות

* סיום ההתפתחות בשלב מוקדם בחיים (גיל 5)

* דגש רב על הקונפליקט האדיפלי

* מחקרים מראים שאין קשר בד"כ בין אירועי הילדות לבין מאפייני אישיות בבגרות כפי שטען פרויד 

סיכום: המודל ההתפתחותי – פסיכוסקסואלי של פרויד

המודל ההתפתחותי – פסיכוסקסואלי של פרויד

* המודל של פרויד הוא מודל של גלגולי האנרגיה היצרית במהלך ההתפתחות. הליבידו מוגדר לעיתים כאנרגיית החיים, לעיתים כיצר המין. הטענה של פרויד היא שהתפתחות האדם היא התפתחות האנרגיה הזו. (תיאורית ההתפתחות לפי פרויד היא עד השלב בו אדם יכול להתרבות- בהתאם לתיאוריה של דארווין באותה תקופה).

* פרויד הציע תיאוריית התפתחות בחמישה שלבים מהינקות ועד הבגרות המינית (תיאוריה חדשנית-הראשונה שדובר בה על מיניות). כל שלב מוגדר על ידי אזור ארוגני שהוא האזור בגוף בו ממוקדת היצריות המהנה.

אוראלי  (0-1.5)

* האנרגיה היצרית ממוקדת באזור הפה.

* התינוק יונק ונהנה מפעולת היניקה.

* הנאה ארוטית יצרית.

* במהלך השנה הראשונה צומחות השיניים והתינוק גם נושך ודרך הפה מבטא גם את התוקפנות שלו-תוקפנות אוראלית.

אנאלי (1.5-3)

* האנרגיה היצרית ממוקדת בפי הטבעת.

* מתפתחת הנאה מתוך שחרור המתחים המלווה את עשיית הצרכים , כמו כן התעניינות בחומרים נוזליים ורכים:חימר, פלסטלינה.

* בשלב זה לפי פרויד נעשה גם חינוך לניקיון וקונפליקט בין החינוך לבין ההנאה מעשית הצרכים באופן המענג ביותר.

* ביטוי אהבה הוא עשיית צרכים וביטוי כעס הוא עצירתם.

* שלב זה הינו אחד הקונפליקטים בין האיד לאגו על פי פרויד. הטענה היא שאם התינוק עושה את צרכיו באופן סדיר ולומד הרגלי ניקיון- הוא מקבל ביטויי אהבה מההורים. אך כאשר יש התאפקות גדולה או שחרור של האיד- עשיית צרכים בכל מקום ללא הרגלי ניקיון - ניתן ללמוד על בעיות מסוימות עם ההורים.

פאלי אדיפלי (3.5-5)

* פרויד טוען כי האנרגיה היצרית ממוקדת באיברי המין

* הילד מגלה התעניינות באיבר המין שלו

* מאונן, נהנה מהמניפולציה של אברי המין.

* עסוק בהבדלים בין המינים

* מופיע התסביך האדיפלי ואתו חרדת הסירוס.

* בתסביך האדיפלי לטענת פרויד מופיעה משיכה מינית להורה מהמין השני ועוינות כלפי ההורה מאותו המין.

* התסביך מתחיל עם אהבת הפעוט את האם כיוון שהיא ספקית הצרכים ודחייה של האב כיוון שהוא מתחרה על רגשות האם.

* הבן מפחד שהאבא החזק יסרס אותו כעונש על כך שהוא חושק באם

* הפתרון של שלב זה על פי פרויד הוא הזדהות עם האב, המתחרה המאפשר ספוק לפחות חלקי של הדחפים המיניים כלפי האם. בעזרת ההזדהות עם דפוסי האב, הילד מזדהה גם עם נורמות, ערכים ואידיאלים של האב ובכך מפתח את הסופר אגו.

* לפי פרויד קיים גם תסביך אצל הבנות – תסביך אלקטרא- הבנות מגלות שאין להן פין ומאשימות את אמא בכך.עד הגיל הזה היו מאוד קשורות לאם אך מהגיל הזה מתפתח כעס ועוינות כלפי האם והילדה מתקרבת לאב בתקווה שיחלוק עימה את הפין שלו.

* אצל הבנות הפתרון לשלב הזה מתרחש רק בגיל ההתבגרות- היא מחליפה את רגשותיה לאביה לרגשות לגבר אחר. כשהאנרגיה מושקעת באחר ההתנגדות פוחתת והבת יכולה להזדהות שוב עם האם.

חביון (6-13)

* היצריות חבויה ויש מעט עניין במין.

* פרויד טוען כי הסקרנות במין מושקעת בתחומי עניין חדשים.

* מרבית החרדות עוברות הדחקה- נושא המיניות מודחק ומתרכזים בדברים חדשים.

גניטלי (13-21)

* היצריות חוזרת ומתמקדת בתחושות הקשורות באברי המין.

* מופיעה המשיכה למין האחר ולהתקשרות מינית.

* זהו השלב העליון לפי פרויד בהתפתחות הליבידו והאישיות בכלל.