מלכים ב' פרק כ"א – חטאי המלך מנשה - סיכום

על-פי המתואר בפרק כ"א, מנשה היה המלך החוטא ביותר בכל תולדות עם ישראל, אבל למרות זאת, מלך יותר מכל מלך אחר בהיסטוריה היהודית: 55 שנים! הן מתיאורי התנ"ך והן ממקורות אשוריים ואחרים אנו לומדים כי בתקופת מלכותו הגיעה יהודה לשפל מבחינה צבאית, מדינית, תרבותית ודתית. לעומת זאת, האימפריה האשורית הייתה בשיא עצמתה. ספרי מלכים וירמיהו תולים בחטאי מנשה את חורבן ירושלים והמקדש, כ – 60 שנה לאחר מותו, דוגמא מצוינת לשיטת הגמול הקיבוצי לדורות, שנהגה בימי בית ראשון בישראל (מלכים ב', כ"ד 3, ירמיהו, ט"ו 4 ועוד).

קריאה בדברי הימים ב', ל"ג תגלה לנו סיפור שונה ומפתיע על קורותיו של המלך מנשה.

מלכים ב', כ"א פס' 1 – 9 – מנשה עולה למלוכה בגיל 12, מה שגרם לו כנראה להיות מושפע משרי הארמון. למרות שחזקיהו, אביו, עשה רבות לסילוק העבודה הזרה, הדבר לא השפיע על מנשה. הקטע הולך ומתאר את חטאיו הדתיים של מנשה. הוא הכניס ליהודה את הפולחן האשורי, שכלל עבודה לצבא השמיים (ראה ירמיהו, ז' 18). כאחאב בשעתו הוא מכניס את פולחן הבעל והאשרה, והגרוע מכל, הוא עושה זאת בחצרות המקדש ואפילו במקדש עצמו. [חזקיהו ואחאב מוזכרים כאן כשני קטבים, חיובי ושלילי, של התנהגות דתית, ומנשה הולך בדרכי אחאב, השלילי מבין השניים]. עוד מואשם מנשה בכישוף, העברת בנו באש ושאר חטאים, בניגוד גמור לחוקי התורה, במיוחד בספר דברים. 

מלכים ב', כ"א פס' 10 – 18 – הקטע דומה לנבואות ירמיהו ומנוסח בסגנון דומה. בגלל חטאי מנשה יבוא חורבן על ירושלים. העיר תחרב כשם שחרבה שומרון בימי אחאב. המספר מביא דימוי מעולם ניגוב החומוס: ירושלים תמחה מעל פני האדמה כשם שהאוכל מנגב את צלחתו משארית הארוחה. ה' ייטוש את תושבי יהודה, "שארית נחלתי" שנותרו לפליטה בארץ לאחר הגליית עשרת השבטים, וייתן אותם ביד אויביהם.

פס' 16 מוסיף לחטאי מנשה בקטע הראשון: "וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד..". הכתוב לא מביא עובדות ממשיות להאשמה זו. הכוונה אולי לכך שלא רק המצב הדתי היה בכי רע, אלא גם מבחינה מוסרית נעשו בעיר עוולות רבים. התלמוד הבבלי מספר בהקשר לנאמר בפס' 16 כי מנשה רצח את הנביא ישעיהו, שהיה דודו, אבל אין לדבר סימוכין משום מקור אחר.

מלכים ב', כ"א פס' 19 – 26 – קטע זה עוסק באמון בנו של מנשה. הוא מולך שנתיים ונרצח בביתו. "עם הארץ" (כנראה גוף משפטי שתפקידו היה לשמור על רציפות שושלת בית דוד) ממית את הרוצחים של אמון, וממליך את יאשיהו בנו תחתיו.

ראו גם: מלכים ב' כ"א \ דברי הימים ב', ל"ג

מלכים ב', פרק כ"א

כל הסיכומים בתנ"ך