ירמיהו פרק י"ב - סיכום

בקטע שלפנינו מתלונן הנביא בפני ה' מדוע הרשעים מצליחים, ואילו הוא, הנאמן לו בכל מאודו, סובל. על-פי כמה רמזים נראה כי קטע זה בא בעקבות העימות, המתואר בפרק י"א, בין ירמיהו לאנשי עירו, ענתות.

ירמיהו פרק י"ב פס' 1 – ירמיהו מקדים ואומר כי ה' אמנם שופט צדק, אך יש לו טענה משפטית: כיצד זה הרשעים מצליחים בדרכם, וכל הבוגדים בדרכי ה' חיים בשלווה? 

ירמיהו פרק י"ב פס' 2 – הנביא משווה את הרשעים לעצים הנטועים עמוק באדמה ומניבים יבול רב (השווה: ירמיהו י"ז 7 – 8), למרות שהתנהגותם צבועה, והם מהללים את האל מן השפה ולחוץ. [בתקופת המקרא טרם למדו על תפקידו של המוח האנושי. הלב והכליות הם האיברים בהם מתקיימות המחשבות והרגשות. ה' מודע גם לפנימיותו של האדם: "בוחן כליות ולב"] פס' 3 – הנביא בטוח כי ה', המכיר אותו לפני ולפנים, משוכנע בצדקתו. הוא מבקש מ-ה' שינתק את הרשעים, כפי שמפרידים מן העדר שה שנועד לשחיטה, ויהרגם. יש כאן דרישה לעונש בבחינת "מידה כנגד מידה", זאת מכיוון שבפרק י"א 19 מתאר הנביא את עצמו כמו "כבש אלוף יובל לטבח".

ירמיהו פרק י"ב פס' 4 – בגלל חטאי הרשעים הארץ יבשה (שוב חוזר מוטיב הבצורת, כעונש על חטאי העם), והעופות והבהמות מתים מחוסר מזון, בעוד החוטאים משוכנעים כי האל לא יבחין במעשיהם הרעים.

ירמיהו פרק י"ב פס 5 – בשני הפסוקים הבאים מופיעה תשובת ה' לירמיהו. ה' לא עונה לנביא תשובה עניינית. ראשית הוא שואל אותו שאלה רטורית, הבנויה מתקבולת ניגודית כפולה: אם הנביא לא מצליח להתמודד עם רגלים (חיילים ללא סוסים), כיצד יצליח להילחם עם פרשים? אם איננו מצליח בארץ שלווה ושקטה, כיצד יתמודד עם משימותיו בגאון הירדן? והנמשל ברור: אם הנביא לא מצליח להתמודד עם אנשי עירו, נבהל מהם ומתלונן ל-ה', כיצד יצליח במשימתו החשובה הרבה יותר בירושלים?   

ירמיהו פרק י"ב פס' 6 – ה' מזהיר את ירמיהו כי אפילו בני משפחתו דורשים את רעתו, למרות שבפניו הם מדברים טובות.

כאמור, ה' איננו עונה לתלונתו של ירמיהו. כמו בתשובתו של האל לטענותיו של איוב, גם כאן המסר ברור: דרכו של האל היא כמובן צודקת, אך האדם איננו מסוגל

ראו גם: ירמיה י"ב 1-6

כל הסיכומים בתנ"ך