דברי הימים ב', פרק ל"ג - סיכום

סיפורו של המלך מנשה חוזר בדברי הימים ב', ל"ג. חטאיו הדתיים, המתוארים במלכים ב', כ"א 1 – 9 מתוארים כמעט ללא שינוי גם כאן. אבל החל מפסוק 10 אנו לומדים כי בזמן כלשהו, במהלך מלכותו, חטא מנשה כנגד מלך אשור. הוא נלקח בשבי ונאסר בבבל (עובדה מוזרה בפני עצמה: מדוע לא באשור?). על-פי המסופר במקור זה, בזמן שהותו של מנשה בכלא הוא חוזר בתשובה שלמה ומתפלל ל-ה'. ה' נעתר לתפילותיו ומחזיר אותו לירושלים. מנשה זוכה להארה "וידע מנשה כי ה' הוא האלוהים" (פס' 13). לאחר שובו מן הכלא מבצר מנשה את ירושלים ומארגן את צבאו בערי יהודה הבצורות. זאת ועוד. הוא מסיר את כל סימני העבודה הזרה שהכניס ליהודה, בונה מזבח ל-ה' ודורש מתושבי יהודה לעבוד אך ורק את ה' אלוהי ישראל. 

חוקרי מקרא רבים מפקפקים באמינותו ההיסטורית של סיפור החזרה בתשובה של מנשה, או של חלקים גדולי ממנו. ייתכן אמנם שמנשה נלקח לכלא האשורי בגלל ניסיון מרידה כושל כלשהו, ולאחר מכן הוחזר ליהודה, כדי להיות מלך כנוע ונוח לאשור, אבל קשה מאד לקבל כפשוטו את הסיפור כולו.

להלן חלק קטן מהנימוקים:

א. הסיפור כולו איננו מופיע כלל בספר מלכים ב' כ"א, שנכתב סמוך יותר למאורעות מאשר ספר דברי הימים.

ב. קשה לחשוב שלאחר שהוחזר מהכלא יעז מנשה להרגיז את מלך אשור ולסלק מיהודה את הפולחן האשורי.

ג. אם אכן מנשה סילק את כל עבודת האלילים מיהודה, מה עשה יאשיהו ברפורמה שלו? הרי שני הפרקים הבאים בספר מלכים הולכים ומספרים כיצד סילק יאשיהו את מקומות הפולחן של העבודה הזרה מירושלים ומיהודה?

מן הטעמים הללו ואחרים, סביר להניח שהצדק הוא עם החוקרים השוללים את מהימנותו ההיסטורית של הסיפור.

מה הביא אפוא את מחבר ספר דברי הימים "להמציא" את הסיפור על חזרתו בתשובה של מנשה?     

הסוד טמון, כנראה, בשינוי המהפכני בתורת הגמול סמוך לחורבן המקדש (ראה יחזקאל י"ח). בימי כתיבת ספר מלכים, או נכון יותר, בימי חייו של מנשה עצמו, הייתה נהוגה בישראל שיטת הגמול הקיבוצי לדורות. למחבר ספר מלכים לא הפריעה הסתירה המדהימה בין התנהגותו הדתית והמוסרית של מנשה, לבין אורך תקופת מלכותו. ניתן היה לומר שהוא מלך 55 שנים בזכות חזקיהו אביו, שהיה צדיק, או לחילופין, אפשר היה לטעון שהעונש על מעשיו יגיע בעתיד. לעומת זאת, בימי כתיבת ספר דברי הימים הגמול היה צריך להיות אישי ומיידי, ואין כל דרך לתרץ את תקופת מלכותו הארוכה כל כך של מנשה. על-כן נאלץ היה מחבר ספר דברי הימים להביא את הסיפור, שלדעת רבים לא היה ולא נברא, כל זאת על מנת שהקורא הנבוך לא יחוש סתירה בין מעשי מנשה לגורלו.   

ראו גם: מלכים ב' כ"א \ דברי הימים ב', ל"ג

כל הסיכומים בתנ"ך