מגילת העצמאות היא המסמך ההיסטורי המכריע שסימן את לידתה של מדינת ישראל. זהו מסמך יסוד המתפרש על פני כשלושה עמודים, שנכתב על מגילת קלף והוקרא על-ידי דוד בן-גוריון ב-14 במאי 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות. המסמך נחתם על-ידי 37 מנהיגים שייצגו את מגוון הזרמים הפוליטיים ביישוב היהודי, והוא מהווה את אבן היסוד הערכית והמשפטית של המדינה.
מגילת העצמאות משלבת בתוכה היבטים היסטוריים, מעשיים, ערכיים ומדיניים, ומתחלקת לארבעה חלקים מרכזיים:
1. החלק ההיסטורי - הצדקת הקמת המדינה
חלק זה מציג שלוש הצדקות מרכזיות להקמת מדינת ישראל:
- ההצדקה הטבעית: זכותו הבסיסית של כל עם להגדרה עצמית ולריבונות מדינית
- ההצדקה ההיסטורית: הקשר העמוק והרציף בין העם היהודי לארץ ישראל לאורך הדורות, והכמיהה המתמדת לשיבת ציון
- ההצדקה המשפטית-בינלאומית: המסגרת החוקית שנוצרה דרך הצהרת בלפור, המנדט הבריטי והחלטת החלוקה של האו"ם
2. החלק הביצועי-מעשי - יסודות המדינה החדשה
חלק זה מניח את התשתית המעשית למדינה המתהווה:
- הכרזה רשמית על הקמת מדינת ישראל
- הגדרת מוסדות השלטון הזמניים
- קביעת מסגרת לכינון רשויות קבע דרך בחירות וחוקה
3. החלק ההצהרתי - חזון המדינה וערכיה
המגילה מתווה את העקרונות המרכזיים שינחו את המדינה:
- פתיחת שערי המדינה לעלייה יהודית
- מחויבות לערכי הדמוקרטיה: חירות, צדק ושלום
- הבטחת שוויון זכויות מלא לכל אזרחי המדינה
- שמירה על חופש דת ומצפון
- הגנה על המקומות הקדושים לכל הדתות
- מחויבות לזכויות המיעוטים
4. החלק המדיני - יחסי חוץ ושאיפה לשלום
החלק האחרון פונה למעגלים שונים של שותפים ובעלי עניין:
- פנייה לאו"ם בבקשה להכרה ושיתוף פעולה
- יד מושטת לשלום עם ערביי ישראל
- קריאה למדינות ערב להשכנת שלום אזורי
- הזמנה ליהודי התפוצות להשתתף בבניין המדינה
מגילת העצמאות נותרה מסמך יסוד חי ונושם, המשמש עד היום כמצפן ערכי ומשפטי בחיי המדינה. היא משקפת את האיזון העדין בין היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, ואת השאיפה המתמדת לשלום ולשיתוף פעולה עם כל שכניה.
חזרה אל: סיכומים לבגרות באזרחות
No comments:
Post a Comment