ג'ון לוק - סיכום

ג'ון לוק

·         1632-1704

·         הפילוסוף האמפרציסט הראשון. יש שיכנוהו "אבי האמפירציזם".

·         משימתו ב"מסה על שכל האדם": הפרכת האידאות הטבועות מלידה.

האמפריציזם

·         האמפרציזם הוא זרם מרכזי באפיסטמולוגיה של תקופת הנאורות. המקורות היחידים של הידע האנושי הם הניסיון החושי והתצפית בלבד. כל ידע הוא אפוסטפריורי (ידע הנובע מהניסיון), אין ידע א-פריורי. ראוי לחשוב רק מין המוחשי והגשמי ניתן לגזור את הסטרוקטורות הגדולות והרחבות המופשטות. ההפך מהמטפיזיקה המתחילה מהמופשט ומגיעה אל המוחשי. הראשוניות ניתנת למוחשי.

·         לא ניתן לדעת את הכל ("בגבוהה ממך על תחקור" חז"ל).

·         השיטה: אינדוקציה. מהפרט אל הכלל.

·         מנוגדת לרציונאליזם שרווח באותה תקופה (דקארט)

הפרכת העקרונות הטבועים מלידה:

·         עקרונות טבועים מלידה: עקרונות הבאים עם האדם טרם הם הגיעו לעולם.

·         ההסכמה הכללית: אין הנחה מקובלת יותר מזה שיש עקרונות כללים המוסכמים על כל בני האדם. לכן, אמיתות אלו טבועים באדם, באשר הוא אדם מלידה.

·         לוק מבחין בין תכונות (שהם משותפות לכל האדם) לבין אמיתות (מחשבות על העולם)

·         היפכה מסתברה: לוק טוען שההסכמה הכללית על האמיתות המסוימות לאדם, היא לא נכונה.

·         לוק עושה רדיקליזציה להסכמה הכללית: אם ההסכמה היא כללית אז לכולם, גם למשוגעים, לילדים, לפראים, יש הסכמה כללית על אמיתות מסוימות. אם נמצא שיש יוצאים מן הכלל נסתור את הטענה.

·         דוג' לאמיתות הטבועות ביותר מלידה: עקרון הסתירה ועקרון הזהות. אולם, לא לכולם יש ידע אודותיהם.

·         התזה המרכזית: לוק כופר בהבחנה בין הפוטנציאלי לאקטואלי: אם יש אמיתות שאינן טבועות בנו אבל נוכל לדעת אותם בעתיד (פוטנציאלי) ההבחנה בין הנטוע מלידה לנלמד מבחוץ מתערערת. שבירת ההבחנה הזו מערערת את מושג הטבועים מלידה. (להשלים)

·         לדוג': ילד לא יכול להבין את הקוגיטו. הוא לא יודע להבין מהו "טעם" אלא קודם הוא ידע מה מר לו ומה מתוק לו.

·         "טבולה ראסה": האדם הוא לוח חלק. אין בו אמיתות.

·         לוק לא קיצוני כמו אימפריציסטים אחרים (ברקלי ויום לדוג'). הוא חשב שחייב להיות מצע (סובסטרטום) חומריות מסוימת.

·         אנקדוטה: הרציונאליזם והאמפיריציזם אינו ניתן לגישור (עד קאנט)

האלטרנטיבה של לוק: תורתו הפוזיטיבית להשגת הידע

·         לוק מייצר את השפה האמפריציסטית.

·         גנאלוגיה של הידע: איך הידע נרכש?

·         רוח האדם היא "טבולה ראסה": האדם הוא לוח חלק. אין בו אמיתות. יש מסגרת (שכל, זכרון, רוח וכו') אבל תוכן המסגרת ריק.

·         מושג הזכרון: מקשר בין רשמים פרטניים הנקלטים בחושים לכדי יצירת מושגים מופשטים במח האדם. לאט לאט, הרשמים הולכים והופכים להיות מופשטים יותר ויותר.

·         האדם קולט מחושיו את המציאות הגשמית וזוהי השיטה היחידה לרכוש ידע.

·         נדגיש: אפיסטמולוגית, רשמים פרטניים יכולים להפוך להיות מופשטים בשכל, אולם, תמיד תהיה קדימות לחושים על המופשט.