ציונות - סיכום בהיסטוריה

הציונות - רקע

עם ישראל נמצא בגלות מתקופת בית שני, ועד כה חשב כי יש לחכות שהמשיח יבוא ויעלה את העם לארץ ישראל. במחצית השנייה של המאה ה-19 מתחילה התעוררות ציונית – אנשים מתחילים לחשוב על עליה לא"י, שגם לעמ"י מדיע מדינה משלו. ההתעוררות הזו מתחלקת ל-3 תקופות:

תקופה ראשונה – בשנות ה-60 מתחילה ההתעוררות ע"י מבשרי הציונות.

תקופה שנייה – בשנות ה-80 הוקמה תנועת "חיבת ציון" ("חובבי ציון") במזרח אירופה.

תקופה שלישית – בשנות ה-90 הגיע הרצל לתנועת הציונות במערב אירופה.

מבשרי הציונות

מבשרי הציונות הינו כינוי לאנשים יהודים שמעלים לראשונה את רעיונות הציונות הלאומית במאה ה-19. הם הדגישו את רעיון השיבה לציון – שיבת העם היהודי לארצו, לציון. בתקופת מבשרי הציונות ישנם 3 אנשים חשובים במיוחד: הרב קלישר – רב גרמני ממוצא פולני, הרב אלקלעי – רב ספרדי מהבלקן, ומשה הס.

הגורמים להופעתם היו: ההתעוררות הלאומית באירופה – עמים רבים זכו לעצמאות בתקופת הלאומיות, האמנציפציה – למרות שליהודים באירופה הייתה אמנציפציה, עדיין קיימת השנאה כלפיהם והפיתרון הוא קבלת ארץ מיוחדת לעם היהודי, התגברות האנטישמיות – התעצמות האנטישמיות בתקופת האמנציפציה, והתגברות ההתבוללות – האמנציפציה הגבירה את ההתבוללות, ובכך העם מאבד את זהותו היהודית והדרך היחידה לשמירה עליה היא הקמת מדינה יהודית.

הרב קלישר – חיבור חשוב: "דרישת ציון". רעיונותיו: הגאולה תבוא קודם כל בדרך טבעית ורק אח"כ בדרך ניסית, הפיתרון לעם היהודי הוא רק בא"י ויש צורך בעצמאות מדינית. הצעותיו: הקמת קרן לרכישת אדמות בא"י הממומנת ע"י העשירים היהודים, הכשרת שומרים יהודים בא"י והקמת בי"ס לחקלאות בארץ. היה מבשר הציונות הדתית מעשית.

הרב אלקלעי – חיבור חשוב: "מנחת יהודה". רעיונותיו: הגאולה תבוא קודם כל בדרך טבעית ואח"כ בדרך ניסית, האמנציפציה לא תפתור את בעיות העם היהודי, והקמת קרן למימון רכישת קרקעות בא"י. הצעותיו: שימוש מוגבר בשפה העברית, פנייה למעצמות אירופה עם רעיון הקמת המדינה וארגון אסיפה כללית של העם בו ייבחרו מנהיגי העם. היה מבשר הציונות הדתית מדינית.

משה הס – חיבור חשוב: "רומי וירושלים". רעיונותיו: פיתרון העם היהודי הוא רק בא"י, צריך אחדות כדי לשוב לארץ, וצריך עצמאות מדינית שתבוא בעזרת המעצמות. הצעותיו: הקמת קרן לרכישת אדמות בא"י, הקמת מדינה יהודית סוציאליסטית, ופנייה למעצמות אירופה כדי לפעול למען פיתרון לעם היהודי. היה מבשר הציונות הסוציאליסטית.

מבשרי הציונות – הצלחה או כישלון? חשיבותם של מבשרי הציונות: היו פורצי הדרך והראשונים ברעיונם ובעקבותיהם באו חובבי ציון, הרצל וכו'. הם גיבשו את השיטה לפיה תהליך הגאולה הוא תהליך שצריך לבוא מהעם עצמו. ככשלונותיהם של מבשרי הציונות: היהודים לא היו בשלים לרעיונותינם ולא עיקלו אותם עדיין, החרדים לא קיבלו את רעיונם כיוון שהם מאמינים שהגאולה תבוא רק בדרך ניסית, המעצמות הגדולות לא הגישו עזרה וא"י לא היוותה מוקד משיכה עקב תנאיה הרעים דאז.

תנועת "חובבי ציון"

תנועת "חובבי ציון" היא תנועה שקמה במזרח אירופה כ-20 שנה לאחר הופעת מבשרי הציונות ומטרתה היא להשיב את העם היהודי לארצו וכדומה. מנהיגיה היו מחולקים לשניים: הנהגה דתית – הנצי"ב, ר' נפתלי צבי יהודה ברלין והרב שמואל מוהליבר. הנהגה חילונית – יהודה פינסקר (רופא יהודי מתבולל שכתב ספר על הבעיה היהודית והפתרון אליה) ומשב לייב לילינבלום. ועידת קטוביץ היא ועידה שמטרתה איגוד ואיחוד של כל אגודות חובבי ציון. הועידה קבעה ועד מרכזי לכל אגודות חובבי ציון שבראשו יעמוד פינסר והמזכיר יהיה לילינבלום. לסיכום, תנועת "חיבת ציון" כשלה כיוון שלא הפכה לתנועת יהודים המונית ולא הגיעה רחוק.

העלייה הראשונה

בעקבות הפרעות ברוסיה, הפוגרומים, רעיון הלאומיות ואגודות חובבי ציון קמה קבוצה ראשונה, גדולה ומאורגנת שבה עולים לארץ ישראל (העולים היו מארצות מזרח אירופה) – כ-25 אלף איש. זו הייתה הפעם הראשונה בה עלו מסיבות לאומיות ולא מסיבות דתיות ומשיחיות. העולים תיכננו לעלות לא"י לא רק בשביל קיום המצוות אלא גם כדי להפוך את א"י לבית היהודי של העם, לעבוד את האדמה, לקנות חקלאות וכו'. 

אנשי העלייה הראשונה נתקלו בקשיים רבים:

קשיים כלכליים – העולים השקיעו את כספם בשיחוד התורכים ובקניית אדמות ולא נותר להם כסף למשפחותיהם.

חוסר ידע בחקלאות – האיכרים (עולי העלייה הראשונה) לא רגילים לעבודת אדמה ולכן האדמה לא הופרתה.

בעיות ביטחוניות – התנקלות של ערביי הסביבה – הערבים שדדו אותם ואת המושבות.

התנכרות "היישוב הישן" – עימותים על רקעים דתיים עם התושבים הנמצאים כבר בארץ.

הפתרונות לקשיים בהם נתקלו עולי העלייה הראשונה:

פתרון בעיית הכלכלה – פנייה לחובבי ציון (עזרה מועטה), ופנייה לברון רוטשילד.

פתרון בעיית הידע בחקלאות – הברון רוטשילד שלח פקידים שילמדו את העולים על עבודת האדמה.

פתרון בעיית הביטחון – מינו שומר ערבי לשמירה על המושבות.

פתרון הסיכסוך עם "היישוב הישן" – פולמוס גדרה – כיוון שעולי העלייה הראשונה היו מסורתיים, התושבים שכבר נמצאים בארץ אמרו שעדיף שלא יעלו מאשר שיעלו ויחללו את הארץ. הפתרון היה מינוי ממונה שישגיח שלא יהיה חילול שבת בפרהסיה בארץ. פולמוס השמיטה – השנה הייתה שנת שמיטה וכעת יש לברר מה לעשות בנוגע למצווה הזו וקיומה בארץ ישראל. הרבנים קבעו היתר שיש למכור את האדמה לגוי כדי שיוכלו להמשיך לעבוד אותה בשנת השמיטה ובכך להמשיך לפרנס את המשפחה.

העלייה השניה

אנשי העלייה השניה (שהתקיימה בתקופת מלחמת העולם הראשונה) היו דומים לאנשי העלייה הראשונה ובאו גם הם מארצות מזרח אירופה. סה"כ בעלייה השניה היו כ-30 אלף איש. גורמי העלייה היו הפוגרומים ברוסיה, כישלון המהפכה הסוציאליסטית ברוסיה, משבר אוגנדה, והשמועות על מצבם הטוב של אנשי העלייה הראשונה.

קשיי אנשי העלייה השניה:

קשיי הסתגלות לאקלים ולעבודה –התקשו להסתגל לאקלים החם והיבש בארץ ולעבודת האדמה.

התחרות עם הפועל הערבי – הערבים שלטו בעבודות ב