אריסטו
המהלך התיאורי של אריסטו בשמוש בקטגוריות.
לפי אריסטו שפה לא יכולה להיות רק קונבנציה. גם ההוכחה שלו פשוטה. אם שפה היתהר קקונבנציה, לא היינו יכולים להבחין בין פרהדיקטיים מהותיים ללא מהותיים. עצם האבחנה של אריסטו נשען על משהו אחר מהשפה: המציאות.
איך לדעתו של אריסטו אנחנו יודעים שאנו צודקים? כי אנו חיים. טוענים טענות והאמיתות שלהן מתבררת. טענות םשוטות פרקטיוץ. אם האבחנות לא היו נכונות לא הינו מצליחים.
לדעתו של אריסטו שפה היא כמו מפה. יש ראשית לבחון מהי הקונבנציה- התוכן. עכשיו אולי המפה שגויה- היא איננה תלויה בקונבנציה. לעיתים מתבלבלים בה אבל מה שמייחד אותה שיכול להיות אחרת. קונבנציה: יהודים לקראת סוף השנה חגגים את חנוכה, הנוצרים את חג המולד. יכול להיות שאין קשר בין חגים השונים באופן בו מבוטאים. המפה לא כזאת. או שמגיעים או שלא- לא תלוי בקונבנציה של הסימנים אלא האם הדבר הזה ביטא אמת או לא.
דונלד דיווידסון טען טענה אריסטוטלית: בניגוד למי שטוען ששפה היא אוסף סימנים בלבד, הוא טוען שלא לומדים שפה רק מדיבור. יש צורך לא רק בשני דוברים, אלא גם בעצם משותף עליו מתיחסים כדי ללמד שפה. אריסטו אומר דבר דומה. לא מסתפק במלה ומשמעות, אם הינו מסתפקים בכך כל מיני דברים בשפה היו נותרים בלתי מובניפ- אלו שתלויים במציאות לצורך המהות שלהם. אי אפשר להסביר את כל התופעות הלשונות ע"י השפה בלבד.
אין הכרח לשוני אם להיות לויתן או דג זה קונבנציה- אין הכרח שהוא לא דג מבחינה לשונית אלא רק מציאותית. כדי להשתמש בשפה עלינו לעשות אבחנה- עצי הפרה דיקטים מראיפ אילו אבחנות עושים ואיך קשורות. לפי אריסטו שפה, מילים, מושגים הם תחומים. להבין משהו משמעותו להבחין אותו. אם האבחנות נעדרות קשר למציאות- האבחנה בין מהות לתכונות מקריות- אם אני מערבבת או לא מכירה תכונות מהותיות האבחנות שלי יהיו לא מתקבלות. ואז לא יבינו מה אני אומרת- נחשוב שכל הדברים מקריים ולא נוכל להגדירו ולהתאימו לבקשה. סוס יכול להיות תרנגולת.
אפילו בעולם דמיוני, אתה לומד שפה ע"י אובייקטים ועוד דובר. בעולם הדמיוני, נמצאי שמות חדשים לכל דבר- יהיו דברים צבאים מושגים ואבחנות- אחרת לא היתה שפה. רק בכאוס זה יכול להיות. להגיד, השפה מבחינה בין תכונות מהותיו ולא מהותיות אבל אולי אין תכונות מהותיות. אריסטו טוען שאם לא היו תכונות מהותיות לא הייתי יכול לעשות את האבחנה. אפאחד לא חושב שבית ותפוח זהה. או שאוסף התכונות מקרי עד כדי שהם זהים. שפה מורכבת... מטאפורות...דימוים. נכון, אבל בגלל שאני יודעת מה ז המושג, אני יכולה להבין גם את המורכבויות. הטענה מניחה שאני מבינה את המושגים באופן מהותני.
חוק הסתירה של אריסטו: לפי אריסטו כל דיבור מניח אותו. אי אפשר לטעון נגד חוק האי סתירה- כל טענה מניחה אותו. אין לי צורך או יכולת להוכיח אותה (הכל מניח אותה) זוהי אקסיומה. אם א שווה ב אז לא יכול להיות שא איננו ב
על מה חלה ידיעה לפי אריסטו? לפי הקטגוריות. יש שני קנדידטיים עיקריים- סוקרטס ואדם. ראשוני ומשני.
סוקרטס אדם יונק בע"ח עצם. הידיעה מתחילה בעצם ויורדת על למטה, ובסוף אני יודעת אתה הכי קרוב לסוקרטס- אדם. סוקרטס בתור סוקרטס עליו אני לא יודעת. אין מדע של הדברים הפרטיים הקונקרטיים באשר הם פרטיים. אין מדע של סוקרטס. על פי אריסטו יש מדע של להיות אדם ואת זה אפשר לחקור ולתת תשובה מדעתי ומכלילה. אפשר לכתוב ביוגרפיה של סוקרטס- אבל היא כולה מקרית. לעומת זאת כל מה שנכון על להיות אדם יהיה נכון על סוקרטס- ועל כל אדם. לא רק הכרות אלא ידיעה. כל מה שאני בתור אריסטו יודע על סוקרטס אני יודעת רק בגלל שהוא אדם.
במילים אחרות- אבחנה חשובה: אני לא יודעת דבר על סוקרטס באשר הוא סוקרטס אני יודעת הרבה עליו באשר הוא אדם. על הדברים הפרטיים אני יודעת רק דברים כלליים- ומה שמאפיים את הדברים הכלליים הוא שהם מאפיניים את כל הפרטים מאותו המין. אני מבינה את התכונות של סוקרטס דרך ההבנה שיש לי על אדם.
כל הדברים שאנו יודעים במחינה מדעית- ידיעה אוניברסלית על סוקרטס היינו יכולים לדעת גם אם זה לא היה סוקרטס. יש לנו הרבה ענינים שידועים לנו על הפרטיים- אבל זו סקרנות- לא מדע. אריסטו יגיד- פחות חוכמה להיות מומחה לסוקרטס מאשר אלו שסוקרטס לימד ממש כמו הגדרה כי ככל שהידע רחב יותר מלמד אותנו יותר. אנחנו יודעים הרבה על הפרט... אבל שום דבר לא מהותי לאבחנה. אבחנה מהותית היא בין אדם לדולפין ולא בין פליפר לסוקרטס.
"באשר"- מלה שחוזרת אצל אריסטו- מה שהופך את המחשבה של אריסטו לבהירה היא שכל פעם שעוסק שמשהו מורכב מבודד את ההיבט הרלוונטי. אריסטו כל פעם שדן בדבר מורכב טורח לוודא ולעדכן אותנו שדן בהיבט מסוים שלו. אפשר לדון בסוקרטס באשר הוא אדם, פילוסוף, אתונאי... אם אתה אומר לי מה ההיבט הרלוונטי יותר קל לי מה התוקף והרוחב וההיקף של המסקנות שאתה מסיק. מלה חשובה אצל אריסטו- אבחנה בין הדבר החשובים.
No comments:
Post a Comment