סיכום: הכניסני תחת כנפך \ ביאליק

תוכן השיר "הכניסני תחת כנפך"\ביאליק:

השיר "הכניסיני תחת כנפך" של ביאליק מהווה שיר תפילה ובקשה, אל דמות נשית, לא כל כך ברורה. הדובר מתפלל ומבקש כי יזכה בהגנה, חסות, חום ואהבה. הדובר מתוודה במהלך השיר ומגלה מה מעיק עליו, מהי תחושתו. מתוך דבריו ניתן להבין כי הוא מצוי בתחושה קשה של החמצה וייאוש, כי את הדברים החשובים בחייו, בתחום הרגש, הוא לא הצליח ולא מצליח להרגיש. יש בשיר ביטוי לרצון להרגיש אהבה, לחוות אהבה.

האמצעים האומנותיים ב"הכניסני תחת כנפך" העוזרים להמחיש את האווירה ואת המסר בשיר:

מטאפורת הגוזל - כשהדובר פונה אל מישהי ומבקש: "הכניסיני תחת כנפך.." הוא בעצם מתאר את עצמו, גוזל, חלש, מסכן, מצוי בסכנה, הזקוק מאוד להגנת אמו. מטאפורת הגוזל עוזרת להמחיש את מצבו של הדובר, את הקושי בו הוא מצוי, שללא עזרה הוא יהיה אבוד.

שאלות רטוריות - "..היכן נעורי?"  "…מה זאת אהבה?" השאלות אותן שואל הדובר, נשארות ללא מענה.  השאלות מבטאות ייאוש רב והחמצה. כולם יודעים מה הם נעורים, ומדברים כמה התקופה הזאת חשובה ומרגשת. כולם יודעים מהי אהבה ומדברים עליה כמה היא חשובה ומרגשת. רק הדובר נשאר ללא מענה, ולבדו עם השאלות. השאלות מדגישות את הנושאים המטרידים את הדובר, בגללם הוא מרגיש מיואש ובודד, ומתפלל למישהי שתעזור לו להתגבר על הקשיים והמצוקה שלו. השאלות הרטוריות עוזרות להמחיש את מצבו של הדובר, את הקשיים שלו והבעיות שלו.

הוידוי ההדרגתי - תחילה הוא מגלה את "סוד ייסורי"  (היכן נעורי), אחר כך הוא מתוודה לגבי "עוד רז אחד"(מה-זאת אהבה), ולבסוף מציג את המסקנה - "אין לי דבר". בעזרת הוידוי ההדרגתי, הדובר בונה את תמונת מצבו, ההולך ומחמיר. מתייחס לתקופה מסוימת, אחר כך להרגשה מסוימת, ומסכם בייאוש מוחלט. הווידוי ההדרגתי עוזר להמחיש את מצבו הקשה של הדובר.

מבנה השיר - מבנה מעגלי   השיר "הכניסני תחת כנפך" הוא בעל חמישה בתים. הבית הראשון והאחרון, הם בתים זהים. שניהם מהווים את התפילה והבקשה, שתמצא מישהי, דמות נשית, שתהיה כמו אימא, כמו אחות, כמו אישה, שתבין ללבו, שתקשיב לתפילותיו, שתגן עליו, שתתן לו הגנה וחסות. לאחר הבית הראשון, מופיע הווידוי ההדרגתי בשלושה הבתים הבאים, ושוב, לאחר הייאוש המוחלט, הוא חוזר בדיוק על אותן מילים. המבנה המעגלי עוזר להמחיש את מצבו של הדובר, ועוזר להבין את משמעות השיר, שניתן להבינו בשתי דרכים:

I.      הדובר חוזר על הבקשה, שמישהי תתייחס אליו, תאהב אותו, למרות הייאוש וההרגשה הקשה  שלו.  הוא חוזר על הבקשה, כי על אף כל מה שאמר, הוא עדיין ממשיך לחפש מישהי שתקשיב לו, הוא עדיין אופטימי.  אולי יש סיכוי כי תמצא מישהי כזו.

II.    הדובר חוזר על הבקשה, ומתפלל שוב, כי מרוב ייאוש ומצוקה, הוא לא מוצא דרך אחרת

     לסיים את דבריו. התפילה היא בבחינת מוצא אחרון, שהוא לא ממש מאמין כי היא

     תעזור, ובכל זאת מתפלל כי רק זה מה שנשאר לעשות כשמאוד מיואשים.

האנשה - "הכוכבים רימו אותי"  ההאנשה זו תורמת להמחשת הייאוש של הדובר בשיר, המרגיש כי מצבו איננו רק תוצאה של קשרים לא נכונים עם אנשים, אלא, תוצאה של קשר לא נכון עם היקום סביבו. הכוכבים מהווים בדרך כלל מוטיב של תקווה, כי הם מסמלים נקודות אור בחשיכה. התיאור כי הם רימו אותו ממחיש עד כמה הוא חסר תקווה.