סיכום: כתנות פסים \ אבן עזרא

כתנות פסים/אבן עזרא.

פירושי מילים:

1 כסות - בגד, לבוש. מדי - מדים, בגדי שרד

2 מעיל תשבץ - מעיל משבצות

3 ציץ - פרח

4 כיסאו - כיסא מלכותו

5 משמר - בית כלא

סוג השיר ונושאו המרכזי

כתנות פסים הוא שיר חול מסוג טבע ויין. השיר מתאר את פריחת הגן בעונת האביב.

תיאור

השיר כתנות פסים מתאר את תהליך ההשתנות שחל בטבע בראשית האביב.

השיר יוצר תמונה מטאפורית המאורגנת סביב האנשת הטבע. הדובר בשיר מתאר את האביב כתהלוכה צבעונית של נסיכים ובני אצולה המתכנסים לכבוד האביב ובראשם מלכם, השושן, המשתחרר מכלאו של החורף.

   1.   הגן לבש בגדים (כתנות) בצבעים מגוונים (פסים), ודשאיו כמו לבשו מדים של רקמה. צמיחת הדשא באביב נראית כאילו לבש הגן בגדים רקומים.

   2.   כל עץ לבש מעיל משובץ והתהדר בלבושו בפני כל המתבוננים בו.

   3.   כל ניצן פרח מחדש עם התחדשות האביב, ויצא צוחק לקראת בואו של האביב.

   4.   אך לפני כולם צועד השושן, מלך הפרחים, אשר נמצא מעל כל האחרים.   מעמדו מכובד ועליון כדוגמת 'הוד מעלתו' – המלך.

   5.   השושן יצא מתוך כלאו - עלי הגביע הירוקים ושינה את "בגדיו" ל"בגדים" חדשים וצבעוניים. מבגדי "אסיר" עבר לבגדי "מלכות".

   6.   מי שלא ישתה את יין לכבוד צאתו של השושן, יחשב כחוטא וישא בתוצאות חטאו!

מבנה

השיר כתנות פסים בנוי משישה בתים המכילים פתיחה, גוף וסיום:

     בתים 1 –3 : המסגרת להתרחשות בשיר ותאור הגן.

     בתים 4 – 5: תאור ההתרחשות הראשית – הופעת השושן ופריחתו.

     בית 6: תוצאת ההתרחשות – הזמנה ואף דרישה לשתות יין.

השיר הוא גם שיר יין, ולכן הוא חותר אל מטרתו הסופית - שתיית היין    

          לרגל בוא האביב ולכבוד פריחת  השושן...

מהלך מן הכלל אל הפרט: גן Ü עצים Ü פרחים (ציץ) Ü שושן.

עיצוב אומנותי (קישוטים)

     ·     שיר מרובע: בכל בית 4 צלעות.

     ·     משקל: התנועות - בכל צלעית 4 תנועות, בכל בית 16 תנועות.

     ·     חרוז מבריח: "או" – רמז לקריאת התפעלות נוכח יפי הגן בפריחתו האביבית.

     ·     מטאפורות: "מדי דשאו", "משמר עליו" – לשון ציורית המציגה את הגן בהדרו.

     ·     האנשה: התייחסות אנושית לגן ומרכיביו. ("לבש הגן", "עטה כל עץ", "כל ציץ...יצא שוחק", "שושן עבר" וכו').

     ·     צימודים:

שלם: עליו - עלים שלו Û עליו - הטיה של "על" (בתים 5-6).

שונה תנועה: חדש Û חודש (בית 3).

     ·     שיבוצים:

א. כתנות פסים (בית 1): שיבוץ מכתונת הפסים של יוסף. (בראשית, לז', ג).

ב. מעיל תשבץ (בית 2): כתנות תשבץ - אחד מבגדיו של הכוהן הגדול (שמות כ"ח,ד).

ג. ישא חטאו (בית 6): שיבוץ הקשור למסורת חג הפסח (במדבר, ט', לא).

• תפארת החתימה – בית הסיום של השיר מהווה יחידה בפני עצמה, ההופכת את השיר כולו לשיר יין, בעל משמעות מסורתית-יהודית.

רמיזות מקראיות ומשמעותן

1. בכתנות פסים יש רמז לסיפור יוסף וכתונת הפסים. יוסף שהיה הבן המועדף על אביו, לבש כותנת פסים מפוארת אשר הפכה נושא לקנאת אחיו. הם הפשיטו אותו מכתונת הפסים והשליכו אותו לבור נידח במדבר – "השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר" (בראשית, לז' כב). יוסף שהה בבור ללא מים והיה על סף מוות. בשלב מסוים, החליטו אחיו שסעדו סמוך לבור, למכור את אחיהם לחבורת אנשים מצריים, שחלפו על פניהם. אלו לקחו את יוסף ומכרו אותו לפוטיפר, נאמנו של פרעה. יוסף מצא חן בעיני אדונו, שגילה את סגולותיו המבורכות בפתרון חלומות. יוסף הפך להיות משנה למלך פרעה ולמלך מצרים בפועל – "אתה תהיה על ביתי ועל פיך יישק כל עמי, רק הכיסא אגדל ממך" (בראשית, מא', מ).

        סיפור יוסף שעלה מבור האסורים והגיע למלוכה, מפנה את תשומת לבו של  

        הקורא לרובד הסמוי של השיר "כתנות פסים". המחזוריות קיימת בגורלו של 

        האדם והיא מקבילה למחזוריות בטבע. בדיוק כמו שבטבע קיימת מחזוריות  

        של חיים ומוות, כך גם בחיי האדם. אותו תהליך שעבר השושן בשיר (שחרור 

        מהכלא ועלייה לגדולה מלכותית), התרחש גם בחיי יוסף המקראי ומהווה 

        סמל לכלל בני-האדם.

2. חיזוק נוסף לרעיון זה ניתן באמצעות הרמיזה לסיפור יהויכין מלך יהודה, שגם הוא כמו יוסף חווה מהפך גורלי בחייו. "ויהי בשלושים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה... נשא מלך בבל את ראש יהויכין מלך יהודה מבית כלא. וידבר איתו טובות וייתן את כסאו מעל כסא המלכים אשר איתו בבבל. ושינה את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו." (מלכים ב', כה', כז-כט). גם רמיזה מקראית זו מלמדת על המסר של השיר – גורל האדם נתון לשינויים דרמטיים וקיצוניים ביותר.

3. הבית האחרון בשיר מפנה רמיזה לדרישה לחגוג את חג הפסח. "והאיש אשר הוא טהור, ובדרך לא היה, וחדל לעשות הפסח, ונכרתה הנפש ההיא מעמיה כי קורבן ה' לא הקריב במועדו, חטאו ישא האיש ההוא" (במדבר, ט, לא).  סיום השיר מפנה את תשומת הלב למצווה המחייבת לחגוג את חג הפסח (חג האביב – חג חירות). השיר יוצר זיקה בין בוא האביב לבין השחרור – זכר ליציאת מצרים – ודורש מכל אדם לציין חג זה בשתיית יין. כך קושרת רמיזה זו את שיר הטבע והיין למסורת היהודית הקדומה.

סיכום

השיר "כתנות פסים" מתאר את ההתחדשות בטבע לקראת בוא האביב. המשורר מקנה להתחדשות ציוריות, דינמיות, רגשות אנוש וסממני מלכות והדר.

כתנות פסים מביע את רעיון המחזוריות בטבע כמרמז לרעיון המחזוריות בחיי האדם. באמצעות שיר טבע, מביע אבן עזרא את תפישתו באשר לקמילה ופריחה בחיי אנוש.

כך נוצרת תמונה המאחדת את האדם והטבע וקושרת את גורלם ברצונו הטוב של האל. תפארת החתימה בשיר, מוסיפה ליצירה כולה משמעות דתית, שתפקידה להזכיר את חג הפסח ולקרוא לציבור לקיים את מצוותיו עד תום.