פסיכולוגיה חברתית - קוגניציה חברתית ועיבוד מידע חברתי

פסיכולוגיה חברתית - קוגניציה חברתית ועיבוד מידע חברתי

פסיכולוגיה חברתית - סיכומים

קוגניציה= חשיבה.

הפסיכולוגיה הקוגנטיבית עוסקת בתהליכים של עיבוד מידע: תפיסה, זיכרון, חשיבה והסקת מסקנות (תהליכים קוגנטיביים).

פסיכולוגיה החברתית קוגנטיבית – תחום בפסיכולוגיה שעוסק בתהליכי עיבוד מידע (תהליכים קוגניטיביים: תפיסה, זיכרון, חשיבה והסקת מסקנות) הקשורים לאינטראקציה בין בני אדם.

2.2 עיבוד מידע חברתי

הכוונה היא לאופן בו אנו מתייחסים למידע שאנו נחשפים אליו במהלך חיינו. מדובר בכמות מידע עצומה.

יש 2 תהליכים שמתארים את אופן עיבוד המידע שאנו נתקלים בו (ונועדו לעזור לנו להתמודד עם העומס):

1.       סינון המידע – לא ניתן להתייחס לכל המידע שנתקלים בו באותו האופן. לכן, חלקו זוכה ליתר תשומת לב, וחלק לפחות.

2.       ארגון המידע – מסדר את המידע בצורה נוחה ויעילה לשליפה ואחסון של כמה שיותר מידע.

2.2.1 שיטות לארגון המידע: – מבנים המתארים את הידע החברתי

א.      קטגוריות – קטגוריה היא קבוצה של פריטים שמסווגים יחד ע"פ מכנה משותף כלשהו. (קטגוריה = מושג. למשל – צבעים, ביגוד, מזון, שולחנות, עצלנים, עשירים).
קטגוריזציה – חלוקת העולם לקטגוריות, תהליך של יצירת קטגוריות בחשיבה.
קשה להימנע מהתהליך הזה, האדם עושה אותו כמעט בצורה בלתי נשלטת.
קיימות קטגוריות חד משמעיות (למשל, קטגוריות גיאומטריות כמו משולשים – קל לדעת מהו משולש ומה לא – יש הגדרה חד משמעית וברורה), קטגוריות חברתיות אינן חד משמעיות ואינן בעלות קווים ברורים, למשל, הביישן: שקט, מופנם, יושב בצד. יש גם ביישנים שמנהגים בדיוק הפוך. קשה גם להגדיר מהי "פקצה".
האדם חושב ורואה את המציאות באמצעות הקטגוריות והמושגים שלו. לדוגמה, מכונאי רכב רואה את המנוע של הרכב שלנו בצורה שונה לחלוטין מאיתנו.
דמיון משפחתי – סוג הדמיון בין חברי קטגוריה מסויימת. כל זוג פריטים בקטגוריה הוא בעלי מאפיינים משותפים, אך אלה מאפיינים שונים מזוגות אחרים. (ציור שמסביר בעמ' 78). חברי הקטגוריה נבדלים זה מזה במידת הטיפוסיות שלהם  (כמה הם קרובים למרכז – לאבטיפוס).
כיוון שהקטגוריות החברתיות לא מוגדרות היטב, אנחנו משתמשים באבטיפוס. הקטגוריות החברתיות שלנו מסודרות במעגל, כאשר האבטיפוס במרכז.
האבטיפוס הוא נציג בולט של הקטגוריה ויש לו את מירב התכונות שמאפיינות אותה (ריכוז של המאפיינים הטיפוסיים לקטגוריה). למשל, במקרה של משפחה בישראל האבטיפוס יהיה "אבא, אמא + 2". שאר המשפחות נמצאות בתוך הקטגוריה (במעגל) במרחקים שונים מהגרעין ע"פ המידה שבה הם דומים לגרעין.
גבולות הקטגוריה מטושטשים ולא חד משמעיים. לא תמיד אפשר לדעת בוודאות אם קבוצה מסויימת היא משפחה או לא.
תת קטגוריה (לא חובה לקרוא)– קבוצה המוכלת בקטגוריה הראשית ויש לה מאפיינים נוספים שלא שייכים לקטגורית האם (רופאים ß רופאי עיניים)

ב.      סכמות – סכמה היא מכלול הידע שיש למישהו אודות אובייקט מסויים.
סכמות חברתיות מכילת את מגוון הידע ויוצרות ציפיות להתנהגות מסויימת מבני אדם במצבים צפויים. כשהציפיות נשברות – אנחנו מופתעים. הסכמה עוזרת לנו לנבא את מה שיקרה ולפרש התנהגות של אנשים.
דוגמה לשבירה של סכמה: מרצה שמתחיל שיעור מאחורי הכיתה בישיבה.
יש כמה סוגים של סכמות:

·      סכמות תסריט – מכלול הידע שיש לנו לגבי סיטואציה חברתית מסויימת: רצף ההתרחשויות, המשתתפים והעצמים באירוע מסויים. חתונה (כולנו יודעים איך נראה תהליך של חתונה, מה קורה שם...)

·      סכמת אישיות – מכלול הידע שיש לנו אודות מישהו אחר: אופי, מראה חיצוני, מחשבות על האדם, זכרונות מחוויות משותפות. גם רושם ראשוני הוא סוג של סכמת אישיות.

·      סכמה על העצמי – מכלול הידע שיש לנו אודות עצמנו.
מודעות וכנות הם 2 מרכיבים חשובים כדי שנכיר את עצמנו ונבנה את הסכמה הזו בהתאם לעצמנו.
גם כאן יש ציפיות והפתעה ואכזבה – למרות שאנחנו מכירים את עצמנו מאוד טוב (לפעמים), אנחנו יכולים להפתיע את עצמנו, לאכזב את עצמנו.
דוגמה לשבירה של סכמת העצמי: קווין ספייס באמריקן ביוטי והשינוי שהוא עובר. או סטודנט שמאמין שהוא לא יכול ללמוד וייכשל בבחינה, ומפתיע את עצמו.

·      סטראוטיפ – מכלול הידע שיש לנו אודות קבוצה חברתית מסויימת: מאפיינים, תכונות אישיות או עמדות בקבוצה. (יחידה 8).

חשיבותן של הסכמות והקטגוריות מצוי בכך שהן עוזרות לנו לארגן את המידע סביבנו, כך שנוכל להסיק ולנבא בזכותו. הן אורזות לנו את כל מה שנמצא תחת אירוע "יום הולדת" וקבוע בו תחת חבילה אחת, ומצרפות אליו הוראות הפעלה: לברך את הילד, לעזור להריך את הכיסא וכו'. הסכמות יוצרות סדר וקביעות, ולכן יוצרות ציפיות – כשהן לא נענות, אנחנו מתאכזבים ומופתעים: רופא שלא יבקש לפתוח את הפה אלא את התיק יפתיע אותי, בקשה לפתיחת התיק בכניסה לקניון נראית לי הרבה יותר הגיונית.

שינוי ושימור של קטגוריות וסכמות:

1.       הטמעה – שילוב המציאות לתוך סכמה קיימת. הולכים ברחוב ורואים מישהו בבגדים בלויים יושב על שרפרף – מבינים שהוא קבצן.

2.       התאמה – במידה והמציאות לא מוטמעת לתוך הסכמה, לעתים הסכמה עוברת שינויים כך שתתאים למציאות. אם הסכמה שלנו לתוכניתן כולל רק גברים, אחרי שנפגוש כמה תוכניתניות הסכמה תשתנה.

תפיסה חברתית – התהליך הראשוני שקורה כשאנו נתקלים בגירוי חברתי כלשו (אדם, קבוצה, תיאור של התנהגות). נחלקת לתהליך התמקדות (בחירה להעניק תשומת לב לגירוי מסויים), ותהליך של זיהוי (של התופעה שנצפתה וסיווג שלה)

2.2.4 היסק חברתי (עמ' 126 – 148)

היסק - יצירת מידע חדש על סמך המידע הקיים ("לקרוא בין השורות").
ההיסק החברתי – תהליכי היסק ביצירת מידע חברתי. כולל 3 חלקים:

1. גיבוש התרשמות (סלומון אש)
כשאדם מגבש התרשמות לגבי הזולת הרושם שנוצר מושפע מנתונים מסויימים יותר מאחרים. 2 ממצאים מעניינים:

1.       אפקט הראשונות  - הרושם לגבי הזולת מושפע מהפריטים הראשונים של המידע בצורה חזקה יותר מאשר הפריטים שבאים אחריהם. לפריטים הראשונים יש משקל גדול יותר בקביעת או יצירת סכמת האישיות.

2.       אפקט ההילה – תכונה אחת מאפילה על כל יתר התכונות ומשפיעה על הרושם הכללי. לעתים לנתונים מסויימים יש משקל גדול יותר בקביעת הרושם שנוצר (סכמת אישיות) בהשוואה לשאר הפריטים. הם קובעים את הסכמה ומאפילים על הפריטים האחרים. (כמו "חם/קר" בדוגמה בספר). ההסבר לכך הוא שרושם שנוצר אצלנו לא בנוי מפריטים בודדים אלא מהווה שלמות אחת.

אפקט הראשונות ואפקט ההילה הן דוגמאות להשפעות של סכמות על מתן פירוש לגירויים (קיום סכמה כתבנית זה מה שגורם לנו לתת משמעות רבה יותר לפרטים מסויימים).